00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"...

המוזות אולי כן...אבל הבלוגרים לא!!

                                              

אני לא יודעת מה מקור המשפט או הביטוי הזה...אבל היום כבלוגרית ברור לי יותר מתמיד כמה הוא נכון. בזמן מלחמה הפחד כנראה משתק לא רק אותנו אלא גם את המוזה. בתקופה כזו מרגישים שאין אף נושא אחר חשוב שבא לדבר או לכתוב עליו רשומה. המועקה יושבת ולוחצת בחזה והמחשבות עסוקות בעיקר איך להתגונן. העיניים מחפשות כל הזמן איפה אפשר להסתתר והיכן נמצא הכי קרוב המרחב המוגן.  למי שיש בבית ממ"ד והוא הפך אותו למחסן, מוצא את עצמו עכשיו רץ לפנות אותו כי זה בדיוק הזמן להוציא משם את כל הג'אנק. הרי הוא צריך להיות ערוך ומוכן לקליטה מחדש. או שאנחנו נזכרים פתאום שיש דבר כזה מתחת לבנין שנקרא מקלט, ורצים לבדוק אותו אם הוא בכלל פתוח ומספיק מאוורר. או סתם מחפשים לנו את החדר הכי רחוק מחלון או יציאה, שיהיה מתאים להסתתר בו אפילו בעמידה.  

ברור שבתקופה כזו קשה לשמור על מוראל גבוה או על מצב רוח טוב בכלל. גם אם יש באמתחתי מספר רשומות שחיכו לפירסום בתורן, אני בכלל לא בטוחה שבא לי לפרסם אותם עכשיו. למרות שיש אחת עם המלצה לסרט והשנייה סקירה על הצגה ועוד כל מיני פוסטים עם הגיגים נחמדים, שאולי יכולים להעלות חיוך אצל חלק מהקוראים לכמה רגעים ובכל זאת אני לא מרגישה שיש לי חשק כי האווירה מדוכדכת נורא. אני יודעת שיש כאלה שאומרים שצריך לשמור ככל שניתן על שיגרה ואולי אפילו טוב יותר אם יפורסמו גם תכנים אחרים שלא עוסקים רק במלחמה, אבל מצד שני כשציבור גדול יושב במקלטים וחי תחת מתקפת טילים וחיילי צהל מגוייסים ומתעתדים להילחם בשטחים, לא כל כך בא לי לדבר על דברים אחרים.

בעיקרון אני חושבת שבלוגר אמיתי אמור להתייחס למה שקורה ולא צריך להתעלם ממנו. ומי שיכול אפילו צריך לדעתי לנצל את הבמה הפרטית שלו ולתרום לכל מה שעשוי לשרת ולשפר לטובה את התדמית הישראלית. מה שאומר לסייע עד כמה שניתן בהסברה. בעידן אינטרנטי כשהתדמית של ישראל תמיד ניזוקה כשצהל מגן על האזרחים ויוצא לתקיפה בעזה, וכשתוקפים את מדינת ישראל בכל מקום בעולם, מי אם לא בלוגרים דעתנים יכולים להתגייס כשגרירים נאמנים ולתרום רבות לשיפור התדמית באמצעות הבלוגיה. במיוחד למי שיש יכולת ביטוי גבוהה באנגלית או בכל שפה אחרת זרה, והוא גם מחובר לבלוגים זרים מחוץ לארץ. גם אם יש מחלקת דוברות מיוחדת בשביל זה בצבא או במדינה, ראוי וצריך להסתכל על זה כאל סוג של שליחות חשובה.

                                                  

לי אישית קשה להתבטא בכתב באנגלית כמו בשפת האם שלי. אני גם לא מבינה גדולה בתחום הצבאי ולא יכולה להיות פרשנית גדולה בתחום המדיני. אבל בימים כאלו שמציגים את ישראל בעולם כמדינה אלימה, כובשת ומנשלת, כאשר הטרור מופעל כל העת נגד אזרחינו, קשה לי להישאר אדישה כשמסלפים את המידע. אז נכון שלא נוכל לפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי במיתקפה אחת אבל לא יתכן שמדינה שלמה תיהיה מופגזת במטר של טילים ורקטות ולא תהיה לנו אפשרות להגן על עצמנו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשלוח מכאן את התמיכה האישית שלי ולחזק את תושבי הדרום. ומהיום גם את שאר תושבי מרכז הארץ (מקווה מאוד שהאויב בצפון, נסראללה של חיזבאללה, לא יחליט פתאום להביע הזדהות עם הפלישתינאים בעזה...). אני לא מתיימרת לנסות ולשפר בפוסט קטן את המצב רוח והמוראל הלאומי. אני גם לא בדרנית או סטנדאפיסטית, וגם לא יודעת לספר בדיחות מצחיקות, נהפוכהו, אני רק הורסת אותם, אבל אם מישהו מהמנויים או הקוראים הקבועים שלי יושבים עכשיו בממדים או במקלטים, הייתי רוצה לשלוח להם כמה מילות עידוד והרבה חיזוקים. כתושבת הצפון שחוותה את הישיבה במקלט במלחמת לבנון השנייה, אני יודעת כמה קשה לממש את האמירה שחשובה עמידה איתנה. איזה קושי זה לשמור על אורך רוח וסבלנות כשהפחד משתק מכל צופר אזעקה או שריקה של רקטה שנשמעת באוויר.

רציתי להגיד שאף פעם לא אהבתי את הצבע האדום. הוא תמיד היה עז ונועז מדי לטעמי. אני מנחשת שגם תושבי הדרום לעולם לא יוכלו לאהוב אותו, כשהסיסמא "צבע אדום" נשמעת כמה פעמים ביום ממערכת הכריזה שלהם. ועל מערכת כיפת ברזל קצרה היריעה מלהכיל ואודותיה תוכלו לקרוא בויקיפדיה, אבל זו הזדמנות טובה להוקיר תודה ולחזק את כל מי שהיה שותף בפיתוחה, יישומה והיום גם בהפעלתה של המערכת הזו. אלולא הצלחת כיפת ברזל היו תוצאות עגומות יותר במלחמה הזו.

חיזקו ואימצו!!

שתהיה לכולנו שבת מבורכת ושקטה ושכל חיילי צהל יחזרו הבייתה בשלום!! אמן!!

 

                                        

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת