00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מבקר בתיאטרון - בעריכת אופיר הלל

סערה גדולה על הבמה - "כובע מלא גשם" בבית צבי

המחזה "כובע מלא גשם" מאת מחזאי אמריקאי ידוע, שהיה גם שחקן קולנוע ונפטר בשנת 1995 ושמו מייקל וינסנט גאצו, מחולל סערה ומלא בעוצמה ובכוח, בדיוק כמו הסערה המטורפת שהתחוללה השבוע ברחבי הארץ. זוהי ההצגה השנייה של תלמידי שנה ג` - מחזור נ"א בביה"ס למשחק "בית צבי". 

הדרמה הסוערת הזו היא סיפור קטן על הקרבה, סיכון, התמכרות וערכי משפחה, המספר על ג`וני שהתמכר למורפיום לאחר שנפצע במלחמה ומשפחתו שמנסה לעזור לו: אחיו פולו, שמממן בחשאי את צריכת הסמים שלו, אביו שמדחיק את העניין ואשתו ההריונית שמוכנה לתמוך בו ולאהוב אותו ללא כל גבול. אך כל אחד מהם לא מוכן לחשוף את הבעיה ולהתמודד איתה, כי הגילוי כורך את גילויים של שקרים וסודות שטואטאו היטב מתחת לשטיח: המרחק הרגשי בין ג`וני לאביו, אהבתו הנואשת של אחיו אל אשתו והחלל האבוד שהותירה המלחמה בנפשותיהן של כל אחת מהדמויות. לאותה הסערה נוסף הלחץ של סוחרי הסמים המחפשים אותו.

אורי שילה בתפקיד ג`וני פופ, הדמות הראשית, משחק משחק אמין, מרגש וכובש ומצליח להעביר את תחושת האשליה והערפול בה חיה דמותו. 

משחקה של נופר בוקר בתפקיד סיליה, רעייתו של ג`וני, היה נוגע ללב. הצעקה שצעקה בסוף ההצגה עוררה בי הלם מוחלט ונחרטה בזכרוני.

נדב כהן מצוין בתפקיד פולו פופ, אחיו של ג`וני, כריזמטי ומלא בעוצמה. אין ספק שעוד נשמע עליו בעתיד. אלירן מועלם המגלם את ג`ון פופ, אביהם של ג`וני ופולו, נכנס היטב לדמותו ומביא לבמה תוקפנות ואגרסיביות. עידן סמדג`ה כ-"אמא", נטלי ליסר כאפלס ומתן מישורי כצ`וץ, שלושת סוחרי הסמים הרודפים אחרי ג`וני כדי להשיג את הכסף המגיע להם, מצליחים להכאיב וגם להצחיק במשחקם ובנוכחותם הבימתית המשעשעת.

שרון ואלדר ברנטמן יצרו מוזיקה מעניינת, קצבית ומערפלת חושים. התפאורה שעיצב אבי שכוי תרמה לאווירת המחזה והדגישה את תחושת הניכור ואי השייכות של הדמויות בצל הפצעים הנמצאים בלב החברה האמריקאית.

הבמאי, גיל וינברג, הצליח לקחת את הסיטואציות המבריקות והניגודים המעניינים שרקח המחזאי ונותן להם פרשנות מדהימה ומטלטלת, ומשחקם של השחקנים הצעירים הופך את ההצגה לחוויה אמיתית, עמוקה ובלתי נשכחת. כל אחד מהם ממש זועק את זעקתו ומראה את חולשתו ופחדיו, בדרמה כואבת המותירה מטען רגשי עמוק. אף על פי ש-"כובע מלא גשם" מתרחשת באמריקה באמצע המאה הקודמת, היא מתחברת ונוגעת בתופעות ובאירועים שהתרחשו בשנים האחרונות במציאות הישראלית.

לסיכום: הצלחה גדולה לבית צבי ולתלמידיו, לבמאי ולשאר העוסקים במלאכה, שהצליחו לחדור לעומק הכאב, להמחיש את הסכנות שקיימות בכל סוג של התמכרות ולהראות את האסונות שהיא שהיא יכולה לחולל. אני מקווה שבבית צבי יימצאו לנכון לחדש את ההצגה בתום שנת הלימודים הנוכחית ולהציג אותה עם צוות השחקנים הנוכחי ב-"תיאטרון הספרייה" בקרב קהלים רבים.

"כובע מלא גשם" תוצג מחר ב-13:00 ומחרתיים ב-20:30 באולם בית צבי. 

הבלוג מבקש לחזק את ידם של תושבי הדרום המתמודדים באומץ רב עם מתקפות הטילים בעזה, ומקווה, כמו התושבים, לימים של שקט, שלווה ושלום. בית צבי מציע לתושבי הדרום לצפות ללא תשלום ב-"כובע מלא גשם" ובהצגה "ביבר הזכוכית" של תיאטרון הספרייה בסופ"ש זה על בסיס מקום פנוי ובהצגת תעודת זהות. פרטים נוספים כאן.

לעמוד ההצגה באתר בית צבי

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת