00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

למה לי פוליטיקה עכשיו?

13/11/2012

* אזהרה: פוסט ארוך מהרגיל!             

             

אולי לא שמתם לב עד היום, אבל בדרך כלל אני נמנעת מלכתוב על פוליטיקה. חוץ מכמה רשומות שהתייחסתי בהם על נושאים אקטואליים, לא תמצאו אצלי כמעט רשומות "פוליטיות". פוליטיקה מבחינתי זה דבר רציני שצריך להבין בו ואני ממש לא מבינה גדולה בתחום...למרות שהיום מי שרוצה יכול ללכת וללמוד את הנושא בחוג ללימודי פוליטיקה וממשל באוניברסיטה. הנושא הזה הרגיש לי תמיד כמו להשקיף על המגרש של הגדולים, אבל לא להעיז לחצות אותו. אז למה לי בכל זאת פוליטיקה עכשיו?? ובכן...הבחירות אוטוטו לפנינו ולבלוגרית פובליציסטית כמוני ברור שתהיה אג'נדה פוליטית, מה גם שקשה להישאר אדישה לאור האירועים המתרחשים לאחרונה הרבה לפני יום הבוחר. אז תרשו לי לחרוג הפעם ממנהגי ולנצל את הבמה הפרטית שלי כדי להגיד את מה שיש לי בענין...ולא, אני לא הולכת לפרסם פה מניפסט...בסך הכל אשתדל שהרשומה הזו תהיה עד כמה שניתן בימים אלו פוליטיקלי קורקט...

למרות שיש לי דיעה מאוד מגובשת על איך החברה שבה אני רוצה לחיות צריכה להיות, עדיין אני מוצאת את עצמי לפני כל בחירות מתלבטת, במי אני רוצה לבחור ולמי אני רוצה לתת את הקול שלי. לפתק שאנחנו שמים בקלפי יש משמעות פוליטית הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים והבחירה שאנחנו עושים היא זו שקובעת איך נעצב את התרבות והחברה שבה נחיה. זה הכוח שיש לנו כחברה דמוקרטית ואנחנו צריכים לשים לב טוב טוב איך להשתמש בפתק הזה. אבל משום מה יש לי תחושה שמשהו קרה להערכת הדימוי הקולקטיבי שלנו כעם. אנחנו קצת מזלזלים ולא מודעים ליכולות שלנו ולכח האלקטורלי שיש בידינו. קשה לנו כנראה להאמין שאפשר לשנות דפוסים קיימים, אנחנו נשארים אדישים ולא לוקחים אחריות על חיינו.

תסלחו לי אם הנימה שלי נשמעת קצת קנטרנית וזועפת, אבל זה רק בגלל שהפתיע אותי לשמוע בימים האחרונים שאנשים נוקטים בדיוק בצעד הלא נכון וההפוך. מצד אחד אנחנו כל השנה מקטרים ומדברים על הצורך להילחם בשחיתויות, אבל כשמגיע הרגע האמיתי, הכל נשאר בגדר סיסמאות. ואני מדברת על אותם אנשים שמעדיפים מבחינתם להחרים את הבחירות ולא ללכת להצביע, בטענה שאין להם למי. אני רוצה להזכיר לכל אלה ששינוי לא יגיע מהחרמה, שינוי יבוא רק ע"י עשייה. אז אם אתם באמת כמהים לשינוי, רצוי שתקומו מהכורסה בסלון ואל תתנו לאחרים לקבוע בשבילכם מי יהיה בשלטון!

           

הנושא המרכזי שעמד ועומד (ויש מי שדואג לכך...)על סדר היום הציבורי כבר כמה שנים זה כאמור הפצצה האיראנית, מה שגרם לנו להזניח לאורך שנים את כל שאר הנושאים החשובים כמו כלכלה, חינוך, תרבות ורווחה. הגזירות הכלכליות ממשיכות לנחות עלינו חדשות לבקרים. משפחות שלמות בקושי מצליחות להחזיק את הראש מעל המים ובכל זאת אנחנו ממשיכים את שיגרת חיינו כאילו כלום לא קורה כאן. ולמרות שבשנה שעברה תלינו תקוות רבות במחאה שפרצה, ובפעם הזו לא רק אשה אחת ממצפה רמון יצאה לצעדה...אלא 500,000 אלף איש יצאו לרחובות, עדיין שום דבר לא השתנה!!!

נכון שיש עוד הרבה זמן עד לבחירות וקצב ההתפתחויות והאירועים הסטרי. מה שאומר כנראה שכל מה שאכתוב עכשיו עלול להשתנות מחר. רמת הלחץ במפלגות ובמיוחד לעומדים בראשם גבוהה...שיש סיכוי גדול שעד שיפורסם הפוסט הזה הוא כבר לא יהיה רלוונטי. אבל בכל זאת התחשק לי לעשות סקירה קצרה, סוג של "מה היה לנו"...או בעצם יותר נכון להגיד מה יש לנו?? ואתייחס ברשותכם רק למפלגות המשמעותיות...

                            

* ראש ממשלתנו מר ביבי נתניהו, התאחד עם יו"ר מפלגת 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן וקרא למפלגה שלו בשם חמים ונעים, שאולי יחזיר לחברי מפלגתו ולמצביעיו את התחושה האמיתית של בית: 'הליכוד ביתנו'. כי הרי הם כבר מזמן לא מרגישים שיש מישהו שבאמת דואג לכלכלתם ולביתם. בפוליטיקה חוברות מפלגות אחת לשנייה ומשתפות פעולה, רק כדי לקדם אינטרס משותף ולא באמת כדי לפתור את הבעיות של העם.

                  

* אריה דרעי חזר למפלגת הבית שלו, ש"ס. כנראה שהבין שאם ירוץ בראש רשימה עצמאית משלו, הסיכוי שלו לעבור את אחוז החסימה, נמוך ביותר. מה שאילץ אותו להסכים לחלוק את הכסא בראש המפלגה עם שותפים לא כל כך אהודים, אבל זה הרע במיעוטו מבחינתו. כי הרי טוב מנדט אחד ביד...משניים אצל המתחרים או החילונים...

                              

* שלי יחימוביץ יו"ר מפלגת העבודה, אשת תקשורת לשעבר הוכיחה את יכולת הלוחמנות והאמביציה שלה. היא שיקמה את מפלגת העבודה שהיתה על סף קריסה לאחר נטישתו של אהוד ברק, בניגוד לכל המלעיזים והמספידים. היא הפכה לאחת הנשים החזקות בזירה הפוליטית ויש אפילו שמשווים אותה לגולדה מאיר. משמע יש לה סיכוי בעתיד הלא רחוק לרשת את ראשות הממשלה.

                         

* קדימה "בניצוחו" של שאול מופז שכבר הוכיח לכולם את היכולת המופלאה שלו לזגזג בין מפלגות ולהיות מומחה בעיקר בלשחרר הצהרת כוונות, אך לא ביישומם. וכשמסביב מפלגות חדשות צצות ומתחזקות, לא פלא שחברי מפלגתו ממהרים לנטוש את הספינה בזמן.

                          

* ויש את 'יש עתיד' שיאיר לפיד עומד בראשה. הסקפטים המקטרגים מותחים ביקורת על חוסר נסיונו, אבל כולנו  יודעים שכל מסע ארוך מתחיל תמיד בצעד ראשון ואם ככה, הרי שגם ליאיר לפיד יש את הזכות לצעוד בנחישות לעבר בית הנבחרים. לפוליטיקה בדרך כלל לא מגיעים עם נסיון מהבית, אבל מסתבר שיאיר לפיד דווקא כן. הוא גדל בבית פוליטי מובהק ו"ינק" את התרבות הפוליטית עוד משחר ילדותו. בנוסף לכך הקריירה המקצועית העיתונאית שלו לא תסולא בפז, ותתרום לו לא מעט בתחום בדיוק כמו לשלי יחימוביץ. אני לא נאיבית ויודעת שאולי בשלב הזה כמועמד לראש הממשלה הוא פחות מתאים, אבל אין לי ספק שהייתי רוצה לראות אותו בראש מפלגה משמעותית ומרכזית בכנסת הבאה. ואולי ביום מן הימים גם להיות מועמד מתאים לרשת את הכסא של ראש הממשלה (למה מה? לא מגיע לנו ראש ממשלה חתיך כמו באמריקה??...)

מכיון שרק נבחרי ציבור בודדים עמדו בהבטחות שלהם אחרי הבחירות...יש לי כמה מילים לסיום להגיד להם ולאלה שהספיקו כבר לשכוח...
להיות פוליטיקאי אמיתי זה להמשיך לעבוד קשה גם אחרי שנבחרת ולא רק במהלך הקמפיין כדי לקבל את המנדט מהעם. להיות פוליטיקאי אמיתי זה להיות מחובר למציאות הקשה של הציבור שבחר בך ולא לכח ולשררה.
להיות פוליטיקאי אמיתי זה לצלוח מכשולים/מתנגדים רבים, לחשוב על דרכים שונות לגיבוש תובנות חדשות
לשיפור המציאות היומיומית. להיות פוליטיקאי אמיתי זה לקיים את כל מה שהבטחת ואף הרבה יותר.

                                

 אז גם עכשיו אחרי שפרשתי בפניכם את משנתי הפוליטית...עדיין אינני יודעת איזה פתק בדיוק אני הולכת לשים בקלפי. אבל מה שאני כן יודעת זה שגם אם אני עדיין קול צף, לא כל מפלגה תצליח לדוג אותי...

אני אופטימית ורוצה לקוות שיש עתיד...!!

בהצלחה לכולנו!

 התמונות מ-Google

 

 

 

 

 

   

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת