00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תפור עלי

מתיחת פנים לחדר העבודה

זהירות, פוסט ארוך שלא מיועד לרכי הלבב... התמונות של ה"לפני" קשות. מי שאלרגי לבלגן יכול פשוט לקחת אוויר ולגלול למטה לסוף הרשומה. שם הרבה יותר מסודר! 

** התמונות צולמו בערב כי רק אז יש לי זמן... לצערי אני מודעת לאיכות התמונות :/ **

הרבה זמן השם ״חדר עבודה״ לא היה רלוונטי לחדר הזה בכלל.

קרבתו המסוכנת לחדר השירות והעובדה שהייתה בו ספה נפתחת, שאיש לא השתמש בה בדרך קבע, גרמו לכך שהחדר הפך ל״חדר בלגן״ רשמי.

אבל הגיע הזמן!

 

הנה התמונות של ה"לפני" - זה החלק הקשה, נא להרחיק ילדים מהמסך!

להגנתי ייאמר שזה אחרי שהזזנו את הספה לטובת ההובלה שהיא הלכה אליה וכל הדברים שהיו בארגז המצעים שלה היו על הרצפה. 

לא ככה היה בדרך כלל, אין צורך להתקשר ל"מועצה לשלום הילד". ;)

 

 

 

 

 

החלטנו לארגן אותו מחדש ואחרי הרבה דיונים וקניות "על הנייר" נסענו לממלכת שבדיה אשר בפאתי ראשון לציון (=איקאה) לקנות את הציוד הדרוש.

 

מפורטים פה כמה פתרונות אחסון שהגענו אליהם שאולי יוכלו לעזור לעוד מישהו/מישהי במלחמתם הקשה, אך הצודקת, בבלגן. 

 

 היה צריך לעשות הרבה סדר ולהעלים הרבה דברים ולצורך זה נקנו ארגזי נקודות אדומים. 

הארגזים מתוקים מאוד, והתאימו ברוחב אבל לחלוטין לא התאימו בגובה. אז התאמתי אותם ע"י קיפול נוסף של החלק העליון, וחריצה בקרטון ע"י BONE FOLDER.

כך נוצר חריץ חדש לעוד קפל וחתכתי בהתאמה את צדדי הארגז כך שהוא יתקפל על הקפל שיצרתי ולא על הקפל המקורי.

הקרטון העודף בעצם חיזק קצת את ה"קירות" של הארגז ועזר לו להתאים בדיוק למקום שהיה.

את אותה הפעולה ניתן לעשות גם עם מסרגה או כרטיס אשראי שפג תוקפו (הוא יכול להיות בתוקף כמובן, אבל אז יש לו עוד שימושים אפשריים... ;)). 

לארגזים הכנתי תגים קטנים שנתלו מבחוץ וכך אפשר בדיוק לדעת מה יש בפנים בלי למשוך את הארגז.

 

 

 

 

 לארגזי הבדים הכנו (=בעלי וכל הבנים, אני ישבתי בצד וגלשתי באייפד...) עגלות קטנות.

כך הם יכולים לשהות מתחת לשולחן אבל ניידים ונוחים לגישה.

העץ הוא ריבועים שבעלי ניסר משאריות עץ סנדביץ` שהיו מפרוייקט אחר והגלגלים נקנו, אף הם, באיקאה.

על משטחי העץ המתגלגלים הנחנו משטח לא-מחליק.

במקור המשטח הזה משמש כמשטח פנימי למגירות. מעין ספוג דק עם הרגשה דביקה... אבל אם חותכים אותו לגודל המתאים הוא לא כ״כ בררן ומוכן לשמור גם על הארגזים שלי שלא יחליקו...

 

 

 המגירות... המגירות שכבו להן ברחוב ליד הריסות הארון שממנו הן, כנראה, יצאו.

הילדים שלי כבר רגילים שאני ״צדה״ רהיטים ברחוב כך שהם לא התרגשו ממני ובטח שהבגז׳, גם הוא, כבר התרגל ולא מתייחס אלי...

המגירות שכבו אצלנו ה-מ-ו-ן זמן עד שהחלטנו לסדר את חדר העבודה ואז זזו לקדמת הבמה.

כך הן התחילו

 

 

הן צוחצחו היטב, שוייפו קלות, נמרחו בהמון שעווה כי רציתי אותן פחות צבועות מצבועות, ואז נצבעו ושוייפו שוב, הכי ניגוד ובו בזמן הכי התאמה למדפים החדשים האדומים והמבריקים שתחתיהן.

במגירה שלי נתלו, על ווים, שלושה מוטות עץ בעוביים שונים שנועדו להחזיק את סרטי הוואשי (אל תדאגו, יש עוד משלוח בדרך) וסרטי הבד שהצלחתי לאגור לי... הסתבר שמדובר בלא מעט אגירה. 

המקלות נשלפים בקלות וכך אפשר לקחת את הסרטים למקום אחר אם צריך, ולהחזיר מסודר.

עוד כמה ווים על המקל האחרון, וכך גם עליו תליתי כמה דברים. זה מדהים כמה שהנגישות של משהו גורמת לשימוש מוגבר. 

במגירה שלו, הוא שם כמה ברגים שפוזרו בצורה אסטרטגית ועשה תצוגת פטישים. בצד עומד סרגל שהיה שייך לאבא שלו כנראה בימי בית הספר היסודי, ובצד השני פינגווין שקנינו באיזו תערוכה בתל אביב ועד עכשיו רק אגר אבק... 

 

 

 

 פתרון נוסף שנדרשנו אליו הוא אחסון לקרשים. מכיוון שבעלי מנגר יש כאן בבית הרבה קרשים וכו`.

רצינו להעמיד אותם אבל בלי לדאוג שהם יפלו על הילדים או עלי... לשם כך נקדחו לתוך הקיר שני ווים וביניהם נמתח גומי כפתורים, וכך הכל מוסתר ברווח שמאחורי הדלת.

גם קרש הגיהוץ שלנו מתחבא ככה מאחורי דלת חדר השירות.

 

 

 חלק מהדברים שסילקנו מחדר העבודה, כגון עגלת הקניות של הסופר, ניתלו בקיר של חדר השירות על זוויות. מחזיק מעמד ומנצל קיר, של חדר שלא רואים, בצורה מקסימלית.
 

 מכיוון שיש באיזור רק שקע חשמל אחד, קנינו (=בעלי...) מפצל לחמישה שקעים, אבל הוא קנה סוג שבו יש מקום לברגים וכך הוא בעצם מוברג לתחתית השולחן  ומאפשר לשנינו עבודה נוחה בלי חוטים שמתדלדלים על הרצפה.

 קנינו כמה עציצים שמשמשים להחזיק כל מיני דברים קטנים כגון סרטים קצרים וכו`. 

 

 קנינו מגירות עם ידיות פנימיות (שבעצם הסתבר שהן חלק ממגירה גדולה יותר אבל היא לא חזרה איתנו הביתה) משמשות לכל הציוד שיש לו הקשר משותף כגון כל החותמות, דיו ופאנצ`ים שיש, או, אצלו, חוטי חשמל, הלחמה וכו`.

וכך הכל יוצא ביחד לשולחן וחוזר ביחד למקום.

 

 

 על הדלת מהצד הפנימי של החדר תלויה ארגונית לדואר. היא לא חדשה אבל מאוד מומלצת ולכן זכתה לאזכור.

מבדיקה שערכנו היא מצליחה להכיל דואר של שנתיים! היא מהווה פתרון מאוד נוח להרבה דואר שצריך להסתיר ובכל זאת לשמור. כך הוא נשמר כבר ממוין כך שבשעת תיוק או מיון וזריקה - הייאוש נעשה יותר נוח. 

 

 

ואה, כן. זרקנו ה-מ-ו-ן ה-מ-ו-ן דברים. זה לא עובד אחרת! באחד הימים מילאנו פח אשפה עירוני שלם לבד.

נתנו גם המון דברים באתר "אגורה" - שהוא פתרון מעולה בעיני, במקום להוציא את הדברים לרחוב שכך אולי מישהו ייקח, האתר מאפשר לדעת שהדברים הולכים בדיוק למי שרוצה את זה וגם טורח לבוא לקחת.

 

והנה ה"אחרי".

 

 

אמרתי לבעלי בטעות שיצא "חדר עבודה מתוק". ננזפתי שהוא לא יכול לנגר ולהלחים דברים ב"חדר עבודה מתוק"...

אז יצא חדר מוצלח וזהו, מסודר פה ונעים ליצור (וגם להלחים ולהבריג ולנגר דברים). איזה כיף!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

31 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hamudale אלא אם צויין אחרת