1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הזיקית והאבטיח (סיפור לשבת)

 
זכריה (שם בדוי) הייתה זיקית חמודה שגרה כל חייה במקשת אבטיחים.
(במאמר מוסגר אציין שזכריה הייתה זיקית ממין נקבה. למרות שזכריה הוא שם בדוי, גם שמה האמיתי היה שם שבאופן מסורתי נחשב לגברי. כן, גם לעולם הזיקיות הגיעה האופנה של מתן שמות גבריים לבנות.
אצל השממיות דווקא נתנו שמות של בנות לבנים)
 
זכריה נולדה בתחילת הקיץ במקשה ויחד עם גדילתה והתבגרותה היא ראתה גם את האבטיחים הולכים וגדלים.
אבל כשהם היו כבר ממש ענקיים וזכריה אפילו חשבה לעבור לגור בתור אחד, הגיעו פועלים מלווים במשאיות רעשניות.
זכריה הסתתרה בפינת המקשה עד יעבור זעם וכשיצאה מהמחבוא לאחר שהרעש שכך היא נדהמה לגלות שכל האבטיחים נעלמו להם.
 
המקשה שבה בילתה כל חייה נראתה ריקה כל כך! זכריה חשבה שזהו בודאי סוף העולם, אבל שממית זקן (בשם הבדוי שרית) הסביר לה שזוהי דרכו של עולם ובאביב הם (האבטיחים) ישובו חזרה.
ואכן, לאחר חורף קשה (שהיו בו לפחות עשרה ימי גשם) צצו פתאום האבטיחים (לא כפטריות אחר הגשם).
 
הפעם זכריה עקבה אחרי גדילתם ברגשות מעורבים. היא כבר הגיעה למלוא גודלה מזמן ואילו האבטיחים החלו כקטנים ממנה – לא יותר גדולים מחיפושית (טעימה) - אבל תוך זמן קצר יחסית הם הגיעו לגודלה של זכריה ומהר מאוד עברו אותה.
 
מצד אחד זכריה קצת קינאה באבטיחים על כך שהם זכו להיות ענקיים כל כך ואילו היא נשארה תמיד קטנה יחסית.
מצד שני היא זכרה שסופם של האבטיחים קרוב ואילו היא תשרוד הרבה אחריהם.
מצד שלישי האבטיחים זכו לנסוע בכלי הרכב הרועשים של בני האדם והיא נשארה תמיד במקשה.
מצד רביעי, אפשר לטפס על אבטיח ואז להיות קרובים לשמיים ובמחי לשון לקטוף מהם יתושים, זבובים ושאר מעדנים מעופפים שלא שמו לב לזיקית ירוקה האורבת להם על אבטיח ירוק.
 
טקטיקת הציד הזאת מאד התאימה לזכריה. כך קרה שבקיץ התפריט שלה התבסס על  חרקים מעופפים ואילו בחורף היא מצאה את עצמה מסתפקת בעיקר בשוכני עפר.
בזכות התזונה המעולה זכריה האריכה ימים וזכתה לראות את הקיץ השלישי של חייה.
 
אבל, כזיקית זקנה היא כבר הייתה פחות זריזה וגם השמיעה שלה לא הייתה טובה כמו פעם. וכך, יום אחד בזמן שישבה על אבטיח ונהנתה מעש עסיסי, הגיעו בני האדם.
תוך שניות נשמטה הקרקע מתחת לרגליה של זכריה. כלומר מתחת לאבטיח עליו היא ישבה.
האבטיח עף באוויר אל תוך כלי הרכב הרועש. לרגע אחד חשבה זכריה לעצמה: "אני עפה! אוכל לצוד יותר חרקים מעופפים!" ובמשנהו היא כבר נחתה כשהיא נאחזת היטב באבטיח שלה.
 
אם זכריה הייתה חתול היא ודאי הייתה כבר מחשבת את קיצה לאחור. אבל מכיוון שהיא הייתה זיקית היא רק שמחה להזדמנות לראות את העולם מנקודת ראותו של אבטיח.
כרגע היא לא ראתה כלום – האבטיח שלה היה מוקף עוד הרבה אבטיחים וכולם רקדו והיטלטלו בצורה מפחידה.
למרבה שמחתה של זכריה הרעש והטלטולים הסתיימו במהרה. האבטיח שלה שוב עף באוויר וזכריה מצאה את עצמה בראש ערימה של אבטיחים במקום רועש והומה אדם.
 
לא רחוק מאוזניה מישהו צעק: "כל אבטיח מלמיליאן!" ומישהו ממול ענה לו: "השזיפים הכי טובים בכל מחנה יהודה!"
זכריה לא איבדה את העשתונות אבל חשה חולשה מסוימת. לאכזבתה הרבה לא נראו מסביב חרקים כלשהם והיא תהתה האם בסופו של דבר נגזר עליה למות ברעב במקום המוזר הזה, כשלפתע שוב הונף האבטיח באוויר (היא כבר די התרגלה לטיסות האלה) והפעם נחת בתוך ארגז קרטון לצד פירות שונים.
 
הארגז נדד על כתפו של בן אדם לתוך כלי רכב נוסף. שוב רעש וטלטולים... אך הפעם למרבה השמחה זכריה לא נסעה לבד. יחד איתה נסעו מספר זבובים שסבלו ממענה לשונה המהיר.
גם הנסיעה הזאת באה לקיצה.
 
זכריה המשיכה להיאחז באבטיח בכל כוחה אך לתדהמתה האבטיח נגזר לגזרים (כלומר לא לירק גזר אלא לחתיכות, כלומר לא לבחורות יפות אלא לנתחים) וזכריה מצאה את עצמה יושבת על פלח אבטיח שהונח על צלחת ונדד באוויר לכיוון אולם גדול שבו ישבו עשרות בני אדם –  אבל הרבה יותר כיסאות. להערכתה של זכריה היו שם כמאה ועשרים כיסאות.
 
זכריה הבינה שזוהי ההזדמנות הגדולה שלה. היא זינקה לאחד הכיסאות – לפני ששארית האבטיח תיעלם – ונאחזה בו בחוזקה.
יש האומרים שהיא נאחזת בו עד היום.
 
סבא של דנדן תרם לי סוף אלטרנטיבי מצוין: "כשהתגלה שמסתובבת זיקית באולם המליאה, הזעיקו את משמר הכנסת לסלק אותה מיד, והמשמר היעיל אכן מצא את כל 121 הזיקיות ופינה אותן לפינת החי של הכנסת."
 
מוסר השכל: כמה חברי כנסת החליפו צבעים כששמעו על הקדמת הבחירות?
 
שבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת להיום היא – מבחן רישוי שנתי – של ריש עלום השם
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת