00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

סיפורי קויה- עם רצועה או בלי?

ביום בו צולמה התמונה היה לנו קטע מצחיק בטרוף עם קויה, למעט שכשזה קרה זה היה מלחיץ נורא. זה קרה ביום רביעי האחרון.

היא שיחקה עם כלב במגרש כדורסל, ושיחררתי אותה לרוץ קצת עם הרצועה. היא היתה לנגד עיני, קפצה הצידה לשיחים ו... לא חזרה.

שרקתי לה. ו-כלום. לא חזרה. קראתי לה בקול רם. קויה! בואי!

כלום.

בשניה. נעלמה לגמרי.

עשיתי סיבוב סביב הקיבוץ, הלכתי אותו שתי וערב. שרקתי, קראתי וההכרה חדרה למוחי. הכלבה נעלמה. לגמרי. חרדות, סרטים רעים. כל מי שפגשתי ביקשתי לפקוח עין ואם רואים את קויה מיד לטלפן אלי.

אחרי שעה מורטת עצבים שכללה עוד ועוד סיבובים וקריאות חסרות מענה, ישבתי מול הפייסבוק וניסחתי הודעה על ההעלמות.

כחצי שעה אח"כ, ת' קראה לי לבוא לשער החצר. זאת אחרי שביקשתי ממנה לפקוח עין כי קויה נעלמה.

עם בשורה. ע' קיבל טלפון בדיוק כשהוא היה לידה. טלפון מא'. א' התקשר אליו לשאול אותו אם הוא מכיר כלבה קטנה עם גרביים לבנות. בקיצור, ת' כוונה אותי לבית של א'. כשהגעתי הסביר לי א' שבכלל ט' תפס אותה. ט' הודה שהיא הגיעה לחצרו בחמש בערך וליקקה אותו והוא קשר אותה כי הוא חשב שזו ס' הכלבה של הבת שלו. רק אחרי כשעה כשהבת שלו הגיעה עם הכלבה שלה הוא הבין שהוא קשר כלבה אחרת... ואז פנה לשכנו א' שיעזור לו לברר למי שייכת הכלבה הקשורה.

וכך לבסוף הגיעו אלי, בזכות ת'.

הודתי לט' על המעשה הטוב, שחיפש למי היא שייכת ושמר עליה. האמת שזו לא הפעם הראשונה שהיא בורחת עם רצועה עליה, ולא הפעם הראשונה שמי מהקיבוץ פשוט קושר אותה לאיזה עמוד מזדמן ושם היא מחכה לי. אז מעכשיו אם אני משחררת אותה לרוץ זה בלי קולר. בשביל שלא יקשרו לי אותה.

מצד שני, בהליכות הבוקר שלי היא חייבת להיות קשורה. למה?

יש לה קטע כזה, שהיא קופצת בהפתעה על מכוניות כאילו הן איזה אויב קטן ולא דבר מסוכן.

אפילו הבוקר היא כמעט תלשה לי את היד מהמקום, כזו סוסה חזקה היא נהייתה, כשחלפה מכונית קטנה לידי בזמן ההליכה. החזקתי אותה  קצר וחזק ובכ"ז היא קפצה. יודע צדיק וכו'.

לא, היא לא לומדת. כי לפני שבועיים היא קפצה ככה לתוך גלגלים של טנדר נוסע, ולא הייתי מוכנה. והיא נדרסה קצת, אבל יצאה מזה תוך יום. מיד אחרי שהיא נדרסה היא התגלגלה על הכביש ודם זב מחוטמה. הייתי בטוחה שזהו. אין קויה. איזה אבל!

נ' עצר והסיע אותי מלמטה עד ליד הבית, לקחתי אותה על הידיים, את כל ה15 ק"ג קויה (שהיתה 350 גרם לפני פחות מחצי שנה). לבית. הערתי את הילדים, שש וחצי בבוקר, ביקשתי מהם להפרד ממנה כי נראה לי שהיא גוססת. כזה היה המצב. ככה היא נראתה. כמעט.

וטרינר נחמד, אבי מילגרם, הסכים לקבל אותנו. נסעתי איתה, כשהיא על מגבת עבה לידי. דיברתי איתה. הבטחתי לה שיהיה בסדר ובכיתי בלב.

מיד כשהוא בדק הוא אמר שהראש שלה לא נדרס. עשה צילום. הכל תקין, בית החזה בסדר. שבר קטן בכף הרגל, בלי גבס, הכל יסתדר. אחרי כמה שעות בהתאוששות אצלו וזריקת עידוד, הוא טילפן לספר שהיא כבר מקשקשת בזנבה לקראתו. כשבאתי עם הילדה  לקחת אותה, היא זיהתה אותנו בשמחה.

כמה ימים היא היתה שפופה, זהירה, אדיבה, רגועה. אבל זה עבר לה. היום, כאמור, היא כבר שכחה שגלגלים זה מסוכן.

ואני החלטתי, תמיד עם רצועה.

ואז, שבוע שעבר, יום רביעי, ההעלמות שלה.

אז מה?

עם רצועה?

בלי רצועה?

 

כרגע, בהליכות רק עם רצועה. אבל בגן השעשועים כשהיא משחקת עם כלבים אחרים? מתישהו היא צריכה גם לרוץ במעגלים מוטרפים ללא הפרעה, לא?

 

תראו איזו סוסה ענקית היא נהייתה:

שלא נדע!

כמה שיעורים הכלבה הזו עושה לנו!

כאן משחקת בבלון:

כאן בצעצוע מצפצף:

נ.ב. לכל אלו שמציעים אילוף?

קויה מקבלת אילוף יום יום כבר חודשיים. ועם זאת, גם כלבה מאולפת יש לה רגעים של השתובבות, ודווקא אני שבעד השובבות והמשחק החופשי, מאפשרת לה להשתובב. וכן, זה יקר מאוד בהתחלה, וקויה מאוד חכמה ומצליחה ללמוד דברים מעניינים מאוד. אבל זה לא קשור לעניין של לקפוץ פתאום בלי התראה לכביש. זה לא בגלל חוסר אילוף, אם חשבתם כך. זו שובבות, ולכן באמת בהליכת הבוקר היא קשורה. תמיד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת