1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

כיפה אדומה – סיפור ההמשך

 
כולם מכירים את סיפורה של כיפה אדומה – כלומר את הסיפור המקורי של כיפה אדומה, לא את הסיפור שלי.
אבל בואו נניח לרגע שמעולם לא כתבתי סיפור על כיפה אדומה ורק הסיפור המקורי קיים.
האם תהיתם פעם מה קרה לגיבורי –ובעיקר לגיבורות – הסיפור לאחר סופו הטוב?
ודאי שהם לא חיו באושר ובעושר... הרי לא היה נסיך בתמונה!
 
לאחר שסבתא וכיפה אדומה יצאו מבטן הזאב בריאות ושלמות הן כמובן שמחו מאוד על הצלתן המופלאה והודו לצייד במילים נרגשות.
אך בימים הבאים, לאחר שהשמחה שככה מעט, חזרו הן לשגרה וכזכור זו לא הייתה שגרה מבורכת במיוחד: סבתא הייתה עדיין חולה ועדיין גרה בצד השני של היער בבקתה מבודדת בה איש כמעט לא ביקר מעולם.
כיפה אדומה אמנם הייתה צעירה וגרה בצד הנכון של היער מוקפת באמה האוהבת, אבל היא הייתה ענייה ולא יכלה ליהנות מהבילויים המקובלים של בני גילה כמו לגלוש כל היום בפייסבוק או לגלוש כל היום בפייסבוק.
 
שתיהן היו נחושות לשנות את מצבן. וגם הייתה להן תוכנית. כלומר לסבתא הייתה תוכנית.
בפעם הבאה שכיפה אדומה הגיעה לבקר את סבתא (בליווי צמוד של הצייד כמובן) הסבירה סבתא לכיפה אדומה את התוכנית הגאונית שלה.
אבל כיפה אדומה הייתה קצת סקפטית: "סבתא, סבתא, למה יש לך שאיפות גדולות כל כך?" – היא שאלה – "מאיפה נשיג מאה אלף תרנגולות?"
סבתא לא היססה וענתה מיד: "נוכל לקנות אותן מהכסף שנרוויח אחרי שהתוכנית הגאונית שלי תצליח!"
 
כיפה אדומה הבינה שיש בעיה קטנה בתוכנית הגדולה של סבתא, אבל היא לא רצתה לצער אותה ולכן רק אמרה: "סבתא, סבתא – יש לי תוכנית לא פחות טובה, רק קצת יותר חסכונית"
כיפה אדומה התחילה להסביר את תוכניתה אבל סבתא ביקשה ממנה שוב ושוב להגביר את הקול.
"סבתא, סבתא" – אמרה לה כיפה אדומה – "למה יש לך אוזניים גדולות כל כך אם את לא שומעת כלום?"
סבתא הייתה עלולה כמובן להיעלב, אבל גם את ההערה הזאת היא לא שמעה.
 
כיפה אדומה התקרבה לסבתא והסבירה לה שהיא לא רוצה לדבר בקול רם כדי שהצייד (שהמתין בחוץ ללוות את כיפה אדומה חזרה הביתה) לא ישמע וינכס לעצמו את התוכנית.
התוכנית של כיפה אדומה אכן הייתה גאונית. אבל מאיפה היא תשיג נסיך אמיתי באמצע היער?
 
סבתא וכיפה אדומה המשיכו לתחבל תחבולות כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת והצייד הציץ פנימה.
"זה ייקח עוד הרבה זמן?" הוא שאל.
סבתא וכיפה אדומה השתתקו והסתכלו כמהופנטות על כף ידו של הצייד.
 
"צייד, צייד" – שאלה סבתא –" מאין לך כל טבעות היהלומים האלה?"
"צייד, צייד" – הוסיפה כיפה אדומה – "ומאין לך צמיד הזהב העבה הזה?"
"צייד, צייד" – לא הרפתה סבתא – "כמה עלה הסיגר הקובני הזה?"
 
הצייד היה המום מהמתקפה הבלתי צפויה. הוא היה טיפוס קשוח שהעדיף להילחם בזאבים מאשר לדבר עם נשים.
הוא קצת גמגם, קצת שפשף את זיפי הזקן ואז אמר: "הרי אין לי משפחה... ואני צד את כל האוכל שלי, אז את הכסף אני משקיע בלפנק את עצמי קצת. מותר, לא?"
"הכסף?" – שאלו סבתא וכיפה אדומה פה אחד – "איזה כסף?"
"הכסף מהתמלוגים על הסיפור שלנו" – ענה הצייד – "ומה אתן עשיתן איתו?"
 
סבתא וכיפה אדומה ניגשו מיד למו"ל של אגדות הילדים ודרשו את חלקן בשלל. המו"ל הסביר להן שהוא שילם לצייד (לא כל כך בנדיבות למען האמת) בגלל חלקו הפעיל בסיפור שכלל את סיכון חייו, ואילו סבתא וכיפה אדומה צריכות להיות מאושרות מכך שחייהן ניצלו ולהסתפק בכך.
"מוציא לאור, מוציא לאור" – קראו סבתא וכיפה אדומה – "נתראה בבית המשפט!"
 
סבתא וכיפה אדומה שכרו עורך דין ממולח והגישו תביעה ייצוגית נגד המוציא לאור בשם כל גיבורי האגדות שלא זכו לתמלוגים.
המשפט התקדם בעצלתיים אך נראה היה שהכף נוטה לטובת התובעים. בסופו של דבר הושג הסכם פשרה: סבתא קיבלה אספקה יומית של סלי מזון (משובח) לכל חייה, כיפה אדומה זכתה לכמות בלתי מוגבלת של שכמיות וכיפות בכל הצבעים (בתנאי שתהיינה אדומות) ועורך הדין זכה בשכר טרחה של מאה אלף זהובים.
 
והוא חי באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
 
 
מוסר השכל:   טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל יש מי שנהנה מהקמח
 
שבת שלום!
 
תודה ל-ayeletgazit  שהציעה לי לכתוב מה קרה לכיפה אדומה
 
והרשומה המומלצת היא – חללית נוסעת ברחוב – בבלוג של אבי דרורי
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

76 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת