66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

נשוך אותי ברכּוּת

ספרים, סרטים והתמכרויות:

כשפתחתי בזמנו את החבילה מהדואר עם הרכש החדש, הציץ בה הבן שלי, צחק וחיקה את המורה שלו לספרות שאמרה: "אם עוד פעם אחת מישהו מכם יגיש לי דו"ח קריאה על 'דמדומים', אני נשבעת לכם שאני אקפוץ מהחלון!".

מדבריו הסקתי כי "דמדומים" הוא ז'אנר שנועד לבני נוער.

שזה פחות או יותר מה שאני

בכל אופן, הציטוט בפתיח של "שחר מפציע", הספר הרביעי בסאגת 'דמדומים' מתייחס בדיוק לזה: "ילדות לא נמשכת מיום הלידה עד גיל מסוים, שאחריו הילד מתבגר וזונח את מה שהעסיק אותו בילדותו. ילדות היא ממלכה שאיש לא מת בה" (עדנה סנט וינסנט מיליי)

אז ברוח הציטטה: מה שאהבתי לקרוא בילדותי אמשיך לאהוב גם בבגרותי. אני, תנו לי סיפור טוב שיש בו עלילה עם התחלה, אמצע וסוף, שמספר על אהבה גדולה מהחיים ואני צוללת לתוכו. מה זה משנה אם קהל היעד הוא נערות מתבגרות. כן, גם מ"אבא ארך רגליים" אני עדיין מסוגלת להתרגש, גם היום 

 

להלן תקציר העלילה, למי שלא בעניינים: איזבלה (בלה) סוואן היא נערה בת 16, שעוברת להתגורר עם אביה הגרוש, השריף, בפורקס, עיירה קרה במדינת וושינגטון. זה יכול היה להיות המהלך הכי המשעמם שהיא עשתה בחייה. אבל ברגע שהיא פוגשת את אדוארד קאלן המסתורי והמפתה, חייה מקבלים תפנית מסעירה ומפחידה. עד עתה, אדוארד הצליח לשמור על זהותו הערפדית בסוד. אך ברגע שהם מתוודעים זה לזו מרחפת הסכנה באוויר. זוהי סדרת  ספרי פנטזיה רבת תהפוכות, הסתבכויות, מתח ומסתורין אבל גם עם אהבה אחת מופלאה. 

במהלך הקריאה, כשדומדמתי לחלוטין מהסאגה, הבעתי פליאה מדוע הסידרה שייכת בכלל לז'אנר ספרות הפנטזיה. פתאום נראה לי הגיוני לחלוטין שנערה תתאהב בערפד שכל אימת שנמצא איתה הוא נאבק ברצונו לנעוץ את שיניו בצווארה ולמצוץ ממנה את דמה, עד הטיפה האחרונה. ושהיא מצידה תרצה לוותר על חיים נורמאליים לטובת חיי ערפדות, רק בשביל לחיות לצידו לנצח...נו, ברורררר!

הפכתי להיות מדומדמת לגמרי.

 כשסיימתי לקרוא את הספר הראשון באנגלית, והבנתי שיש עוד שלושה בסידרה, החלטתי לעבור למסלול המהיר ולצפות בכל סדרת הסרטים בצפייה ישירה. אחר כך דילגתי לקרוא את הספר הרביעי בסאגה: "שחר מפציע" ולאור הנאתי הגדולה ממנו אני עוד אחזור לקרוא אחורה את "מולד הירח" ואת "ליקוי חמה" אותם ראיתי כסרטים. מדומדמת? כבר אמרתי.

 

כדי להשלים סופית את השכלתי הפורמלית המשכתי לאחרונה לרדת נמוך יותר והתבוססתי באתרי הרכילות מהם למדתי על הסאגה הלא פחות דרמטית שמתחוללת מאחורי הקלעים בין קריסטן סטיוארט ורוברט פטינסון, הכוכבים הראשיים. כי אם כבר טיפשעשרה, אז עד הסוף

אז אני לגמרי טים אדוארד.

או יותר נכון- טים רוב פטינסון

המכונה R-pattz

ואם אתם לא מבינים על מה אני מקשקשת, תשוטטו קצת בפורום "דמדומים" בתפוז ותבינו. פתאום אני מתגעגעת נורא להיות בת 16. אוי.

גרררררררר...

ב- 16 בנובמבר ייצא לאקרנים הסרט החמישי והאחרון בהחלט בסאגה, ואני כבר ממתינה לקראתו בציפייה דרוכה ובצפורניים כסוסות.

אדוארד ובלה לנצח!

ממליצה בחום. התמכרות נעימה גם לכם.

 

ובמעבר חד: ג'פרי ארצ'ר הפך כבר מזמן שם נרדף לנוכל, רמאי, קלפטומן ושקרן. הסופר הבריטי המטורף הזה כבר הספיק לשבת בכלא בעוון מתן עדות שקר עוד בהיותו חבר פרלמנט, אבל כשקוראים את הספרים שלו מתמסרים אליו לגמרי. אני זוכרת את ההתמסרות שלי ל"קין והבל" ול"הבת הסוררת". הבנאדם יודע איך לספר סיפור!

מגב הכריכה של "ימים יגידו":
"הארי קליפטון מעולם לא הכיר את אביו, שהיה פועל קשה יום במספנה המקומית, וכל שנאמר לו עליו היה שנהרג במלחמה כגיבור. כמו אביו, גם הארי היה נידון לחיי בורות ועוני, לולא עזרתם של אנשים טובים וחדי עין, שהבחינו בפוטנציאל הטמון בו, ואשר בזכותם קיבל מלגת לימודים יוקרתית שתשנה את חייו לנצח. הארי הצעיר והמוכשר עושה חיל בלימודים והופך לגבר המקסים את כל מי שפוגש בו. כעת נראה שהעתיד עומד להיות ורוד: הוא ימשיך באקדמיה ויינשא לאהובת ליבו, בת למשפחה מן המעמד הגבוה. אבל רגע לפני שהוא מגשים את חלומותיו, הוא עומד בפני סודות נוראים הקשורים בילדותו, כשברקע מלחמת העולם השנייה העומדת לפרוץ ומאיימת להביא לתוהו ובוהו באירופה כולה".

נהנתי מאד לקרוא את הספר הזה. למען האמת עשיתי לו סיכול ממוקד וסיימתי אותו במהלך יממה אחת. כמו בספרים האחרים שלו, אוהב ארצ'ר לשזור בסיפור קווי עלילה מקבילים, המתייחסים לאירוע מנקודות מבט שונות. זה מאפשר לנו הקוראים לפתור את הסוד עוד לפני הדמויות.

מומלץ מאד.

ועל אף מפוקפקותו, אני לגמרי טים ג'פרי ארצ'ר

 

ומילה אחת על פמיניזם:

כל הפמיניסטיות התנפלו השבוע על מיט רומני שהצהיר כי הוא תומך בשעות עבודה גמישות לנשים כדי שיוכלו לחזור הביתה בשעה סבירה להכין ארוחת ערב ולטפל בילדים. איזה עליהום עשו עליו! בשנייה הוא איבד את תמיכת הנשים לטובת אובמה.

רק אני חשבתי שאם הוא היה מועמד שלנו הייתי נותנת לו את הקול שלי אוטומטית, אחרי האמירה הזו?

סליחה, אבל אני באמת לא מבינה מה לא פמיניסטי בלטפל בילדים שלך ולהכין להם ארוחת ערב.

אז מסתבר שאני גם טים רומני ;)

שבתשלום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת