00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

וגיניסמוס - בעיה קלה, טיפולים גרועים לפעמים

וגיניזמוס על פניו הינה בעיה מינית קלה ופשוטה. כל העניין מסתכם בכיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק. למה כיווץ? מהפחד. פחד ממה? מהחדירה. למעשה, הדבר זהה לשריר שנתפס. כאשר נתפס שריר הצוואר, קשה לסובב את הראש לכיוון הנגדי לשריר שנתפס. מה עושים? מחכים שהשריר ישתחרר והצוואר יחזור לתפקודו התקין. גם בנרתיק כל מה שצריך הוא לאפשר לשריר הנרתיק להשתחרר.

חברות יקרות, שחרור השריר התפוס זו המטרה.

שום דבר לא מעבר לכך. אין שום כוונה להרחבה פיזית, חלילה של הנרתיק.רק שחרור השריר התפוס בעווית.

מטבעו, שריר הנרתיק הינו שרשרת של שרירים טבעתיים המחוברים אלו לאלו כמו שורה של צמיגים המחוברים זה לזה. זוהי שרשרת השרירים החזקה ביותר בגוף. אלהים ברא אותו כך, שאם הוא יתורגל כהלכה הוא יהיה מסוגל להתרחב ללא כל התערבות חיצונית להיקף של עד 34 ס"מ, כלומר ראש של תינוק. כן, אנחנו יודעות: תינוקות מתוקים מגיחים לעולם דרך הנרתיק שהצליח להתרחב להיקף כה גדול. אם אכן זה כך, אז מה זה בשביל הנרתיק החזק הזה להתרחב להיקף של 10-14 ס"מ, שהוא ההיקף הממוצע עד גדול של איבר מין גברי? קטן עליו היקף שכזה.

יחסי מין "מבקשים" משרירי הנרתיק להשתחרר כדי שתתרחש התרחבות טבעתית היקפית, טבעית וספונטנית עד שליש או פחות מיכולתו המקסימלית להתרחב. כלומר, ממש לא ענין!

כל הספור אפוא, הוא לשכנע את שריר הנרתיק הלחוץ להשתחרר. זה הכל. אם יהיה משוחרר יתרחב בקלות רבה לכל גודל שיפעיל עליו לחץ חדירה מינימלי. למה? כי שריר רפוי מסוגל מטבעו להיות גמיש. כך בכל הגוף ובטח בנרתיק שיועד מעצם מבנהו להיות מתרחב בעת הצורך בצורה היקפית טבעתית בהתאם לעובי (היקף) איבר המין הזכרי המבקש לחדור אליו.

נשים שאינן סובלות מוגיניסמוס ושריר הנרתיק שלהן רפוי וגמיש באופן טבעי אינו עושות שום חישוב מקדמי איך יגיב גופן לכל גודל של איבר מין זכרי. מה שיבוא ברוך הבא. יופעל לחץ טבעי של חדירה על ידי האיבר הגברי ושריר הנרתיק הגמיש והרפוי יתרחב בדיוק כפי הצורך. בתום השמחה יחזור שריר הנרתיק ויתכווץ למצבו הטבעי: במצב של היעדר ריגוש מיני היקפו של פתח הנרתיק הוא כ 3.5 ס"מ, כלומר הקוטר הוא 1.12 ס"מ. אורך הנרתיק מן הפתח ועד צוואר רחם הינו 13-17 ס"מ בממוצע (חשוב להדגיש כי הנתונים בוויקיפדיה העברית אודות מימדי הנרתיק הנשי אינם מדויקים ויוצרים טעות).

שום חדירה של איבר מין זכרי, יהא עבה ככל שיהיה, אינה מרחיבה את הנרתיק אלא למשך החדירה בלבד!! תמיד תמיד עם תום החדירה חוזר הנרתיק למצבו הרגוע הטבעי, שהוא צר יחסית. כל עוד הנרתיק מכווץ לחלוטין אי אפשר לחדור בכוח. במצב זה, גם הפתח הטבעי שקוטרו הוא כס"מ נאטם לחלוטין. הכיווץ כה חזק והשריר כה תפוס, עד כי לחדור פירושו לנקב שריר. בואו נאמר, כמו לנסות לחדור לירך. נסיון כוחני לחדירה רק יגרום כאב, הגברת החרדה וכשלון מוחלט. בן זוגה של אשה הלוקה בוגיניסמוס אינו לוקה בשום צורה ואופן בחוסר גבריות או חוסר אסרטיביות על שלא ניסה בכח לחדור (כמו שאמרה "מטפלת" כלשהי המכנה עצמה "סקסולוגית", אשר נקטה "שיטות טיפול" האופייניות לאדם הקדמון). כוחנות במקרה הזה משמעותה אונס וטראומה לאישה. מה שהיא צריכה זו סבלנות, התחשבות וטיפול סקסולוגי ראוי והולם. נוכח קיומם של אנשים המכנים עצמם סקסולוגים ומתיימרים לטפל בבעיות מין, כדאי להדגיש כי בישראל אין חוק סקסולוגיה. לפי זה, בעקרון, כל אדם יכול לכנות עצמו סקסולוג אם מתחשק לו.


כפי שאין חוק בענייני הרפואה הרוחנית. כל אדם יכול לכנות עצמו הילר, מתקשר, מרפא אנרגטי, מרפא תדרים וכמובן סקסולוג. אין צורך בתעודה רשמית מהמדינה, אין לימוד רשמי מסודר בהתאם לחוקי המדינה ואין סטנדרטיזציה של חומר שיש ללמדו ואין בחינות הסמכה מטעם המדינה. שונה הדבר לחלוטין לגבי פסיכולוגים קליניים ושיקומיים. קיים חוק הפסיכולוגים שעבר בכנסת המחייב תואר שני, התמחות של מספר שנים בבתי חולים ומרפאות המוכרות להתמחות, המלצות המדריכים ובחינות הסמכה. אז ורק אז ניתן רשיון מומחה מטעם משרד הבריאות המתיר לטפל באנשים מבחינה פסיכולוגית.

כדאי להבהיר כי סקסולוגיה היא התמחות נוספת או משנית עבור מקצועות בסיס שונים: מתחום הרפואה הרי היא רלוונטית לגיניקולוגים ואורולוגים שסיימו התמחות בתחומם ומתחום הטיפול הנפשי היא רלוונטית לפסיכולוגים קליניים ולעובדים סוציאלים קליניים בעלי תואר שני. בהיעדר חוק מדינה, התאגדו הסקסולוגים הראשונים הותיקים הארץ לפני כשלושים שנה לעמותה בשם איט"ם – האגודה הישראלית לטיפול מיני. לעמותה אתר באינטרנט בשם זה, בו מופיעים כל שמות החברים בעמותה. העמותה היא הקובעת את תכנית ההכשרה בסקסולוגיה עבור מקצועות הבסיס השונים. היא קובעת את המוסדות הציבוריים והמרפאות המוכרים לשם התמחות ואת הנדרש כדי לעבור את מבחן הקבלה לאיט"ם. במובן זה, החברות באיט"ם מהווה תחליף ראוי לחוק המדינה אודות השאלה מיהו סקסולוג מוסמך. אדם המכריז אפוא על עצמו כסקסולוג מוסמך, מן הראוי שיעמוד בשני הקריטריונים הבאים:

  1. יהיה בעל מקצוע מוסמך באחד ממקצועות הבסיס שצוינו למעלה (גיניקולוג, אורולוג, פסיכולוג קליני, עו"ס קליני).
  2. יהיה חבר רשום באיט"ם.

מתקופת האדם הקדמון ועד ימינו סובלות נשים מוגיניסמוס. תקופת האדם הקדמון התקיימה, לעניות דעתי, עד לפני כחמישים שנה מבחינת שיטת הטיפול בוגיניסמוס. גיניקולוג מסוים, העומד לפרוש לגמלאות והתמחותו היתה לצורך הענין מתקופת האדם הקדמון, הסביר לפציינטית הסובלת מוגינסמוס שיש לה שתי אופציות כלהלן:

  1. לעבור ניתוח בהרדמה מלאה, בו יחתך שריר הנרתיק שלה ויורחב בדרך זו. ישמרנו האל. היה זה טיפול די מקובל בעבר, אשר פגע ביכולת האורגזמית של האשה, שכן בדרך נחתכו כהלכה הרבה עצבים מוליכי חוויה מינית.
  2. לעבור ניתוח בהרדמה מלאה, בו בהיותה חסרת הכרה יוחדר לנרתיקה "מרחיב" נרתיקי לגופה בהיקף של איבר מין זכרי. נאמר היקף של 12-14 ס"מ. מטרת הפולשנות הזו היא להביא את האשה לכך שכאשר תתעורר ותראה את הפלסטיק הזה תקוע בתוכה, תבין שהדבר אפשרי.לא ברור לי לחלוטין מה היה קורה לנשים אלה לאחר הניתוח ולאחר הוצאת גוף הפלסטיק שהוחדר לנרתיק במצב של חוסר ההכרה. בהיעדר השחרור המוחי וכל עוד קיימת החרדה, הרי יש באפשרות הנרתיק שנפלש בהרדמה כללית לחזור ולהתכווץ כמקודם. כך שלא ברור לי מה היה היקף ההישגים בשיטה זו.

הקיצור, שתי שיטות ברבריות, פולשניות ולמען האמת לא חכמות במיוחד, של רופאים בעלי רצון טוב אך חסרי הבנה וידע בפסיכולוגיה ובתיאוריות הלמידה הפסיכולוגית. למעשה, לא נעשה כאן כל תהליך למידה פסיכולוגי מינימלי ולא נעשתה שום התמודדות נכונה עם החרדה. לא כל גיניקולוג מבין בפסיכולוגיה. בדרך כלל אינו מבין כלל. בדיוק כפי שפסיכולוג אינו מבין בגיניקולוגיה למעט נתוני בסיס. אלו מקצועות שונים ופערי הידע בהחלט לגיטימיים.

הריני חוזרת ומדגישה: הדיאלטורים או בשמם החלופי, "מרחיבי נרתיק" או "מאמני נרתיק" אינם מרחיבים את הנרתיק פיזית ולו במיליונית המילימטר.

האם לאחר לידה נרתיקית נשאר נרתיקה של האישה פעור בגודל של קערת סלט? לא ולא. הוא חוזר תוך זמן קצר לגודלו המקורי (היקף של 3.5 ס"מ, קוטר של בערך 1 ס"מ). עבודת המרחיבים אפוא היא מנטלית לחלוטין. (דיאלטורים הם גופי פלסטיק קשיח, חלק, בצורה אירו דינמית, בגדלים הדרגתיים החל מהיקף של 3.5 ס"מ ועד להיקף של 12 ס"מ). למעשה, גופי הפלסטיק היו צריכים להיות "מוחדרים למוח". ואכן הם "מוחדרים למוח" באמצעות הנרתיק. ההחדרה אינה מיועדת להרחבה פיזית אלא להפחתת חרדת המוח על מנת שיאות לתת רשות לשחרור והרפיה של השריר. ההחדרה היא איתות (סיגנל) בלבד למוח. מהיות ההחדרה איתות בלבד אין צורך שהדיאלטור יעשה "עבודת הרחבה" בנרתיק. די לו להיות מוחדר למשך שלושים שניות בלבד! כדי לחזק את האיתות למוח נחזור על האיתות הזה מידי יום ברצף של ארבע החדרות כל אחת למשך שלושים שניות (עם הפסקה של דקה-שתיים ביניהם) כך שבמצטבר משך ההחדרה לנרתיק הוא שתי דקות בלבד!

אין צורך ביותר

אין צורך "לבשל" את הדיאלטור בנרתיק

כל שצריך הוא מתן איתות למוח וידע דייקני כיצד להעלות מאד בהדרגה מדיאלטור אחד לזה הבא אחריו. אין עולים מאחד לשני כמו סולם מדרגות. יש שלבי ביניים. כמו כן, בזמן מחזור לא מתבצעת שום החדרה וזאת מטעמים אסתטיים. מאחר והמח זקוק לאיתות על בסיס יומי, אזי עם תום הוסת קיימת נסיגה מסוימת בגודל המרחיב, יש צורך לסגת מעט אחורנית לשלב קודם ומשם להמשיך הלאה.

במה משתמשים להחדרה לנרתיק?

בתקופת האדם הקדמון עוד טרם היות הדיאלטורים בארץ (הנחשבים ציוד עזר רפואי לכל דבר וענין), היתה בעיה מה ישמש להחדרה לנרתיק. נעשה אז שימוש במבחנות פלסטיק קטנות ודקות שנלקחו בתי החולים. אחר כך נעשה שימוש בנרות בעלי עובי משתנה עטופים פלסטיק לשם הגיינה. היו מקומות "חקלאיים" שעשו שימוש בירקות כגון גזר ומלפפון עטופי פלסטיק כדי להשיג גדלי החדרה הולכים וגדלים. בהיעדר ציוד רפואי הולם מאלתרים מה שיש. כיום אותם המכנים עצמם "סקסולוגים" ושאינם כאלה, בהיותם בעלי מיומנות האדם הקדמון ממליצים על החדרת אצבעות בן הזוג. אצבע אחת, קצת כואב לא נורא, להמשיך, שתי אצבעות, להתרגל לכאב, והופ ליחסי מין. זה כל כך גרוע ועקום ולא נכון, שאין מה להתייחס לכך. הדיון יוצג בהמשך הכתבה. תקופת האדם הקדמון למזלנו כבר מאחורינו. למעלה מארבעים או חמישים שנה קיימים הדיאלטורים בעולם כגופי החדרה לנרתיק, כך שאין צורך באצבעות ולא ירקות. הדיאלטורים הם ציוד עזר רפואי המיוצר במיוחד לשם טיפול בוגיניסמוס ובוסטבוליטיס. אך ורק דיאלטורים, לא שום דבר אחר.


זו לא רק שאלה של סטריליות, שהיא חשובה ביותר, כדי לא ליצור זיהום או שריטה חלילה בנרתיק, אלא חשובה ביותר היכולת לשמור על סטנדרטיזציה: כאשר כל הנשים מודרכות להשתמש להחדרה באותם דיאלטורים בעלי גודל זהה, על פני תקופה של עשרות שנים, ועל פני מדגם של מאות או אלפי נשים, מצטבר אצל המטפל ידע כיצד מגיבות נשים שונות לגדלים השונים. כאשר הגדלים אחידים עבור כל הנשים המטופלות באותן ערכות טיפוליות יש אפשרות לקבל מידע המבוסס על סטנדרטיזציה. במקרה זה, ניתן לדעת אילו דיאלטורים הם "היותר בעייתיים" עבור הנשים ובאיזה אופן להקל עליהן כאשר הן נתקלות בקושי התחלתי בדיאלטור בעל גודל מסוים. כמובן, שהחדרה תוך שימוש הגון בשימון. השימון המועדף עלי הוא זה של שמן קלנדולה בכבישה קרה, מהיותו שמן טיפולי בעל אפקט מרגיע. יש מטפלים המשתמשים בשמן שקדים בכבישה קרה או בשמן תינוקות "ג'ונסון". כל אלה פתרונות נאותים אך הקלנדולה עדיפה בעיני. כמו בטיפול בוסטבוליטיס, גם בטיפול בוגיניסמוס אורבת לפתחנו הפטרת, שהיא איתות הגוף להתנגדותו להתקדמות. מתוך חשש להופעת פטרת ניתנות הוראות לטיפול מנע מקדמי וזאת בעזרת בליעת כמוסת פרוביוטיקה על בסיס יומי ושימוש בסבון אינטימי נוזלי על בסיס עץ התה, אף הוא חומר קוטל פטרות. לעתים, כאשר מופיעים סימני פטרת יש צורך לשבת מידי יום בגיגית מים פושרים ובתוכה בין 5-7 טיפות של שמן ארומטי עץ התה. כמות גדולה מידי של שימוש בטיפות שמן עץ התה באזור הפות עשויה לגרום לכוויה. השמן חייב להיות מדולל, טיפות ספורות בלבד יחד עם שמן לוונדר ושמן קלנדולה מרגיע.

אחרון אחרון חביב – עלות ערכות הדיאלטורים. הערכה אותה אני מציעה למטופלות לרכוש עולה בארץ אצל יבואן הציוד הרפואי בין 900-1000 ש"ח. רכישה באמצעות האינטרנט (בין היתר באתר אמאזון, איביי ואחרים העולים בגוגל) עלותה כ 70$ וכולל המשלוח הסכום מגיע לכ 350 ₪, דהיינו שליש מעלות היבואן בארץ. זמן ההגעה כשלושה שבועות. כמו כן אני מבקשת לרכוש דיאלטורים מסוימים מיבואנית אחרת שלה ערכה מסוג אחר. יתרון אותה ערכה הוא, שהיקפי הדיאלטורים בה הם בטווחי הביניים של גדלי הערכה המקורית. כך שהם מהווים אפשרות להארכת ההדרגתיות. במקרה הנוכחי עלות כל דיאלטור היא 170 ₪. הרבה כסף ללא ספק.


הערכות המיוצרות בארץ עלותן בין 900-1000 ₪. לעניות דעתי, צבעיהן יפים מאד. צבעי פסטל בכל גווני הקשת. הענין הוא, שלא הצבע קובע אלא מבנה הדיאלטור הנכון והקשיחות התואמת לו.

משך הטיפול בוגיניסמוס הוא מספר חודשים בלבד, תלוי בתגובת גוף האישה.

נחזור ונדגיש. הטיפול בוגיניסמוס כולל לא רק את הוראות ההחדרה, שזה החלק הפשוט והקל והוא אורך כעשר דקות או פחות מתחילת כל פגישה טיפולית. גם כאן, עיקר ההתמודדות היא עם חרדות האישה השונות הקשורות למיניות, רתיעה מאיבר מין זכרי, חדירה לתחום הגוף שהוא המרחב הפנימי הפרטי, אשמה על מיניות, ושאר כל הנושאים הרלוונטיים מעוררי החרדה. יש לזכור: חרדה היא היוצרת כיווץ הנרתיק, עד כדי סגירת הפתח הקטן הטבעי לחלוטין!!!

בהצלחה לכולן.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת