00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

הנוירוזה היהודית שלי: מתי נברא העולם?

הנוירוזה היהודית שלי: מתי נברא העולם? 

 

מוקדש בענווה עמוקה לנועם, האוהבת הגדולה של השפה העברית הקולחת מפיה מרגליות, נוסכות עונג צרוף.

שאלת הפיל והבעיה היהודית היא נוירוזה לאומית עתיקה שלנו: כל דבר, כל אירוע מיד נשאל "זה טוב או רע ליהודים?". כל דבר, ולו גם פיל לבן, מיד עולה שאלת ההקשר היהודי. על אותו משקל ניתן להעלות את התמיהה, מה לפסיכולוגיה ולשאלה היקומית מתי נברא העולם? אין כבר בעיות אנוש להתעסק בהן? הדיון בזכות להעלות שאלות מכל סוג ומין מתעסק בין היתר, כמובן גם בשאלה האם בכלל יש בורא לעולם? ופשטות, האם יש אלוהים? אבל זאת נשאיר להמשך. מכל מקום, לשאלה זו של בריאת העולם יש מסכת תשובות מעמיקות חקר מתחום הפיזיקה, הביולוגיה, חקר המאובנים והיסטוריה התרבויות העתיקות. אז מה לפסיכולוגיה ולזה? פשוט מאד: לוח השנה העברי מציין כי השנה הנוכחית הינה שנת התשע"ג לספירה היהודית, כלומר לבריאת העולם. משמעותו, כי על פי הלוח העברי חלפו עברו להם אך ורק 5763 שנה לבריאת העולם. נו, באמת, זה רציני? ואם זה לא ממש מתקבל על הדעת, מדוע ולמה קפצה לה יהדות עם מניין שנים מוזר שכזה? היהודים הרי לא נחשבים טפשים. יש אומרים אפילו חכמים. אז שוב, מה לזה ולפסיכולוגיה? בסיסי מאד, הפסיכולוגיה האנושית עוסקת בחיפוש האמת. כבר אמרנו בכתבה נפרדת שחשיפת האמת הינה מטרת הטיפול הפסיכולוגי. הפסיכולוגיה עוסקת בבירור וחקירה. היא עסוקה בלשאול את השאלות הרלוונטיות. מטרת ההליך הפסיכולוגי היא ליישב סתירות פנימיות בנפש על מנת למצוא התאמה בין חוויות הנראות לכאורה שונות וסותרות. היא מיועדת ליצור אינטגרציה. אז בתור יהודיה הריני שרויה במצוקה נוירוטית של אי הלימה. כיצד מתיישבת ספירתנו לבריאת העולם? דהיינו 5763 עם עובדת המפץ הגדול שהתקיים לפי המחקר הפיזיקלי לפני   14.7מיליארד שנים? בתור אדם מערבי, קצת משכיל, רציונלי, מקובלת עלי לחלוטין כאמת מדעית תיאורית המפץ הגדול (המושג הוטבע בשנת 1949 על ידי פרד הויל) והוא מהווה את תמצית הקוסמולוגיה המודרנית.

בהתאם לתיאוריה זו (המקבלת כיום אישוש ניסיוני במאיץ החלקיקים הענק אשר בשוויץ המנסה ליצור תנאים דומים לאלו שאירעו בעת הבריאה, כלומר "לפגוש את אלוהים"). מקורו של העולם הוא בנקודה בודדת סינגולארית מבחינה כבידתית או לשם הפשטות הלא מובנת, נקודה בעלת כבידה אינסופית, אשר בהתפוצצותה נוצרו לפני 14.7 מיליארד שנה המרחב, הזמן והיקום. לפי עניות דעתי הבורה, נקודה סינגולארית זו "שלא היתה קיימת" טרם בריאת היש בעולם הינה אפוא  התפוצצות של חור שחור דהיינו של "אין-חומר". "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת" (בראשית א` 2). אלהים שבתנ"ך בכלל לא מפריע לענין. הבה נאמר, ויאמר אלהים "יהי המפץ הגדול" או בלשון התורה "יהי אור". כלומר, המושג ויהי אור הוא הינו המפץ הגדול: הן ברמה הפיזית של בריאת היקום והן ברמה של השתלשלות רמות התודעה מהאלוהות כלפי היקום. שכן מושג ה"אור" הוא לא רק פיזי אלא הוא ביטוי לאור התודעה: מרמת התודעה האלוהית ועד רמת העולם הזה, כלומר הרמה הפיזית. ויתרחש אפוא המפץ הגדול בהתאם לדבר האלהים, לפני 14.7 מיליארד שנים (המון המון זמן). האישור התצפיתי הראשון לכך ניתן על ידי האסטרונום האמריקאי האבל (על שמו קרוי טלסקופ החלל הענק הסורק את מרחבי היקום) אשר מצא באופק היקום הסחה לאינפרא אדום בספקטור הגלקסיות וזאת על פי אפקט דופלר המעיד על כך השיקום הולך ומתרחב. כלומר, הגלקסיות מתרחקות זו מזו. בשנת 1951 הכריז האפיפיור פיוס ה12 כי תאוריית המפץ הגדול תואמת את כתבי הקודש. וואללה איך? לא ברור, אבל העיקר שהנצרות מקבלת זאת. אם נמשיך בעוד טיפה של מידע יקומי נדע כי כדור הארץ החביב שלנו נוצר לפני 4.5 מיליארד שנה (די סמוך במימדים יקומיים להופעת השמש שלנו) וכמיליארד שנה לאחר מכן עם היווצרות האטמוספרה הראשונה הופיעו בו לראשונה חיים בצורת החד התאים הראשונים.

אם נעזוב את מספרי הענק של המיליארדים ונרד למספרים העוסקים במיליונים בלבד, נלמד כי היבשת הראשונית התפרקה ליבשות המשנה לפני 180 מיליון שנה וכבר אז הסתובבו עליה דינוזאורים. כמובן שכולנו שמענו על דארווין ותיאורית האבולוציה שלו אודות התפתחות המינים, שהיא התיאוריה המקובלת והרווחת כיום (זהו אחד ההסברים לאימפולסים החייתיים והפרימיטיביים של האדם שמקורם במוחו הקדום מבחינה אבולוציונית). אז רק כדי לסבר את האוזן נאמר, שהדינוזאורים הראשונים עברו מספר הכחדות. הם הופיעו על פני הכדור לפני 240 מיליון שנה והכחדתם הסופית היתה לפני 65 מיליון שנה. לאחר הכחדתם ההמונית, המשיכה האבולוציה בדרכה והפעם היא יצאה לדרך עם התנינים, העופות, היונקים הקטנים וכך הלאה. היצורים הדומים במשהו לבני האדם נחלקים למיני קבוצות ועם הופעתם מתחילה ספירת הפרה היסטוריה. נציין לטובה את זן ההומו-הביליס שתחילתו לפני 2.6 מיליון שנה, אשר ככל הנראה כבר ידע לתפעל את האש וליצור כלים בסיסיים מאבן. מוכר וחביב הוא זן האדם הניאנדרטלי שהתקיים רק לפני 200,000 שנה עד לפני 32,000 שנה (ממש לא מזמן, ויש האומרים, מתהלך בינינו עד היום) ובחלק מהזמן התקיים בסמוך ובמקביל לאבות אבותינו, הלא הם ההומו-ספיינס, החכמים, שמקורם במזרח אפריקה ומשם נפוצו לכל העולם. מדוע בדיוק נכחד האדם הניאנדרטלי לא לחלוטין אבל ברור שמבחינה אבולוציונית אינו קיים כרגע (ארכיטיפית, ברור שהוא קיים).

אז גבירותיי ורבותי, אבות אבותינו דמויי האנוש, "המין היודע", הופיעו על במת הפלנטה שלנו לפני כ 150,000 שנה ומשם הלכו והשתכללו, עד שהיום יש להם כרס, קרחת, משקפיים ואייפון. לנשים בין בני האדם יש חופש זכויות ושיוויון הזדמנויות רק בחלקי עולם מסוימים אבל אגן רחב, ציצים, איפור והתקשטות מאפיינים את כולן. קיצור הקיצורים, ניתן לומר שהדגמים הראשונים של אדם וחווה הופיעו בערך לפני 150,000 שנה (סוף סוף, כמה שחיכינו לכם).

אז נחזור לשאלה בה פתחנו, הלא היא שאלת השאלות עבורי ברגע זה: מדוע גורסת היהדות  שהעולם נברא לפני 5763 שנה, הלא הן התשע"ג?

פשוט מאד, כמתעניינים וחוקרים את הנושא אנו מוצאים כי זו התקופה בה בכל התרבויות הקדומות הומצא הכתב והאנושות עברה אז משלב הפרה היסטוריה לשלב ההיסטוריה של העת העתיקה. להלן העובדות:

  1. שומר העתיקה – הופעת הכתב ב-3500 שנה לפני הספירה, כלומר אם נוסיף את הספירה הנוצרית נגיע לסביבות 5500 שנה. המספרים מתקרבים. אותה עת ומצא בשומר הכתב, המספר ויחידות המדידה.
  2. בהודו, בעמק האינדוס, הופע כל סממני האינטליגנציה האנושית כפי שסומנו במספר אות ומדידה מופיעים בערך 3000 שנה לפני הספירה.
  3. סין, כנ"ל, כ 3000 שנה לפני הספירה.
  4. מצרים העתיקה, כנ"ל בערך 3000 שנה לפני הספירה.

אגב, יוון העתיקה, ערש התרבות המערבית, הינה צעירה ורכה בשנים, ביחס למקומות שהוזכרו כאן. בה הופיעו סימני אות ומספר רק 2000 שנה לפני הספירה. נראה, כי ויברציה אבולוציונית, או השתלשלות של תוספת תודעה מלמעלה כלפי מטה, עברה בעולם לפני כ- 5500 שנה בערך, והביאה באותה התקופה בכל רחבי התרבויות המנותקות זו מזו את התפתחות האינטלקט האנושי לכלל יצירת כתב ומספר. הדבר תואם את תפיסת הפילוסוף האמריקאי בן זמננו קן סילבר בספרו "קיצור תולדות הכל", סילבר מדבר על קפיצות אבולוציוניות שהן תוצאה של התרחבות התודעה היקומית הודות לקבלת תוספת כוח רוחני. מדובר על תוספת תודעה המחלחלת מן התדרים העליונים אל הפלנטה ומביאה לקפיצה התפתחותית באותו הזמן במקומות שונים המנותקים זה מזה. זוהי תפיסה של עקרון האלוהות והתפיסה הרוחנית המדברת על זרימה מתמדת של תודעה מרבדיה העליונים אל רבדי העולם הזה וכאשר מגיע שלב קריטי של תוספת תודעתית חלה קפיצה אבולוציונית של הזנים השונים ושל התודעה האנושית כשכבר התקיים האדם (מתי תגיע כבר קפיצת התודעה הבאה?).

 אז בואו נאמר זאת חד, חלק ופשוט. ספירת היהודים את בריאת העולם מתחילה מעת שהיה אדם אינטליגנטי בר דעת בסביבה. בהיעדר אדם נבון היודע כתוב וספור, אין היהודים סופרים את הבריאה. אכן, אדם העונה על דרישות תרבות התבונה מופיע פחות או יותר סביב התאריך הנקוב של הספירה היהודית, דהיינו לפני 5763 שנים. כלומר, קיימת ביהדות ידיעה מובנית מתי התחילה התרבות האנושית של העת העתיקה. בפניה לאנשי דת בנושא זה, ענה הרב עוזיאל אליהו אודות מהות הספירה היהודית ברוח הדברים שהבאנו להלן:

  1. מונים את בריאת העולם בהתאם ליכולתו האינטלקטואלית של האדם, כלומר מרגע שידע ספור וקרוא (כבר הבנו זאת בעצמנו).
  2. כאן מגיעה ההתפלספות היהודית למיטבה. אומר הרב: הכתוב המתייחס בבראשית לששת ימי הבריאה הינו סימבולי. אין ידוע לכמה זמן אנוש התכוון הכתוב. כלומר, אם נאמר שכל יום בתורה עומד כנגד שני מיליארד שנה, נגיע בקירוב למפץ הגדול. כלומר, יום בתורה הוא עידן או פרק או תקופה ואינו מהווה מדד לזמן שעון.
  3. הנימוק האחרון אותו נותן הרב כדי לצאת ידי חובה: כתוב במסכת סנהדרין שהקב"ה בורא עולמות ומחריבם. (אנחנו יודעם זאת עוד מתקופת המבול. גם ההודים מדברים על ברהמה הבורא, וישנו המשמר ושיווא ההורס, המקיימים את היקום באופן מעגלי של בריאת עולמות והחרבתם). כך שאולי העולם הנוכחי, אומר כבוד הרב, הוא בן 6000 השנים של אחד מגלגולי העולם. כך שכל העדויות וכל המאובנים הם מזכרות מעולמות קודמים שנהרסו. תשובה זו קצת קשה לעיכול אמנם אבל במהותה הדבר  תואם לחלוטין את התפיסה ההינדואיסטית שהעולם נבנה ונחרב בתהליך אינסופי.

אולי יישבנו קצת את עניין הספירה לבריאת העולם, אך עדיין נותרה קושיה קטנה. כתוב בבראשית ב`, פסוקים 1-2: "ויכל ה` ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". כלומר, בכך נקבע ששבעה ימים מהווים יחידת ספירה המכונה שבוע. מדוע דווקא שבע? היהדות מקדשת את השבוע. הנצרות לקחה זאת מהיהדות בהזיזה את יום המנוחה ליום ראשון, והאיסלאם הלך בעקבותיהם ושינה את יום המנוחה לשישי. אז מדוע דווקא חלוקת החודש ליחידות של שבוע בן שבעה ימים? מן הראוי לציין כי יממה הינה זמן קוסמי של סיבוב כדור הארץ על צירו וכי זמן החודש הנקבע לפי הקפת הירח את כדור הארץ הינו בן 29 וחצי יום. נראה אפוא, כי התאימה חלוקה לארבע של ימי החודש, ומכאן התוצאה של שבע. שהוא יחידת זמן השבוע. אם אנו רוצים להשוויץ (תמיד, למה לא?) ניתן לטעון שלפחות הענקנו לעולם את זמן השבוע בן שבעת הימים.

זהו, נרגעתי. היהודים הם שהעניקו לעולם את השבוע. לפחות משהו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת