00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

יום הולדת בראש השנה, חלק ראשון

החגיגות לציון היווסדה של החתולה החתומה מטה נידחו השנה מאוגוסט לספטמבר.
כרגיל, מאז שהגעתי לעולם הסקראפ, יש שתי חגיגות. האחת, למשפחה ולחברים הטובים שרובם אינם מתחום היצירה, והשניה לבנות היצירה הנהדרות שהכרתי במהלך השנתיים וחצי שאני  כאן.
ברשומות הקרובות אטרחן לכם בגיל על שתי המסיבות אותן דאגתי לקשט ככל יכולתי.
אני כבר מזהירה את חסרי הסבלנות, אלה יהיו רשומות עם המון תמונות, חלקן דומות זו לזו, אבל כרגיל...זה האלבום/יומן שלי ולכן..
כן, נרשמו פשלות. בעיקר בתחום הצילום. 
במסיבה הראשונה, זו של המשפחה והחברים, היתה לאורחים פחות מודעות לעניין הצילום (או שהם פשוט אנשים נורמליים יותר שאינם מתחזקים בלוג וכל חייהם מרגע הקמת הבלוג מכוונים למצלמה...) לכן חסרות המון תמונות.
אין אף תמונה של הקינוח ההורס שהכנתי. הורס גם בטעם וגם במראה, אין כמעט תמונות מהשולחן המעוצב, אבל כיאה לסקראפרית יש המוני תמונות משלבי ההכנה השונים.

טוב, זה לא שהאורחים לא צילמו. הם צילמו, והרבה. אבל ברגע שמגיע הקינוח, הם מניחים את המצלמה בצד ולוקחים את הכפית...אנשים נורמלים אמרנו....
כך שיש המון תמונות של האורחים. אוכלים, מדברים, שרים, רוקדים, נהנים, מושיבים אותי על כסא ומניפים באוויר כאילו הייתי בת 8..... אבל אלה מוגדרות תמונות פרטיות ומקומן לא כאן בבלוג הציבורי הזה. לפחות רובן לא. חלק קטן בהחלט יעלה לכאן.

אז מה כן יהיה כאן? בעיקר ההכנות.
בשלב ראשוני זה של הכתיבה אני לא יודעת אם הכל יכנס שתי רשומות או יותר, את זה אגלה תוך כדי תנועה....
אז יאללה, מתחילים.

את התכנון התחלתי לפחות 3 שבועות לפני הארוע. ידעתי בדיוק מה אני רוצה. את העבודה בפועל התחלתי שבועיים וחצי לפני המסיבה. נורא רציתי לכתוב כאן שזו השיטה. להתחיל מספיק זמן מראש וכך לא להגיע לרגע האחרון עם הלשון בחוץ כשאת נוטפת זיעה ולחץ....ושהנה בפעם הראשונה בחיי זה הצליח גם לי!  
אז כן. זו השיטה. כנראה... התחלתי באמת מספיק זמן מראש, ובכל זאת...... נו.... זיעה ולחץ......והלשון בחוץ......

זו הזדמנות נוספת להודות למי שעזר לי. בראש ובראשונה לחבריי האהובים גילה ואיל שתרמו את החצר הנהדרת שלהם ואירגנו לנו מוסיקה מהסוג שקשישים כמוני אוהבים. תודה ענקית לתמיקה האהובה שעסקה בלוגיסטיקה ולחברתי היקרה עד מאד אוסנת, פיץ, שתמיד תמיד מתיצבת לעזור! תודה להדר על העזרה ברעיונות ובכלים ותודה לכל מי שעזר, תמך ובא לחגוג איתי, תודה למי שעזר בטלפונים, תודה לכל מביאי האוכל הטעים, ותודה ענקית למביאי המתנות המשגעות. (קאטלבאג, אומר לכם משהו?). תודה לכולכם, כולל לאלה שטענו/טוענים בתוקף שאני משוגעת. יתכן שיש צדק מסויים בדבריהם, אבל אני נהניתי מההכנות עד השמיים!:P

אז בואו נחזור שבועיים וחצי אחורנית. .
בתכנון כרגע הכנת שילוט ל 3 פינות. שלט אחד (שהפך לשניים) בכניסה לבית, שלט שני לפינת הצילום שאירגנתי ושלט שלישי שיצביע לכיוון שולחן האוכל.
אחרי שבת שלמה שבה מהשעה 7 בבוקר ישבתי ליד שולחן העבודה והכנתי מתנות קטנות לאורחים (פרטים ואלפי תמונות בהמשך), הגיעה אוסנת לעזור בהכנתם של השלטים. אוסנת הביאה איתה גורמה מסוג מקדונלדס אבל ...אבוי...כל השולחנות בסביבה מכוסים בניירות, דבשונים ושאר בלאגן.
עם אוסנת, כמו תמיד עם אוסנת, הפיתרון נמצא במהירות ותוך כדי צחוק מתגלגל אירגנו לנו פיקניק בסלון.
אני מיד הבאתי עציץ קטן כדי שנרגיש ממש בטבע ואוסנת שמה את הכבשה צילה לידה.......


על קיבה מלאה התחלנו בהכנת השלטים.
זה הלך בערך כך: אוסנת שמעה מה רציתי שיהיה, אירגנה, ניהלה אותי, עבדה ואני...עשיתי עוד דברים.
לא פחות חשובים!
תכף תראו...
הנה היא מתכננת, משרטטת,


ואני מעבירה את התכנון מנייר לקרטון (קורנפלקס למי שמתעניין).


 


 



הנה השלט הראשון מוכן!

 

 


 

לפני שממשיכים, צריך לנוח קצת....ובעיקר לצלם....
ואז גיליתי..אוי..משהו לא תקין בצילום!
ומיד ניגשתי לתקן את המעוות.....

 

כבר יותר טוב, רואים?

 


 

 


והנה הסתיים לו השלט השני, אוסנת כבר עובדת על השלישי....

 

 

וגם אני.....

 

 

עכשיו הכל בסדר!

 


וגם יש לנו שלטים מוכנים! 

 

 

  

 


 

והנה הם מקרוב:

 

 

 

 

 

 

 

 

או קי...אז עניין אחד גמור...

והעבודה עוד רבה.......

 

תיכננתי משחק לערב המסיבה. "חבילה עוברת". משחק מוכר וחביב. הכנתי רשימה של כל המוזמנים, בלי לפספס אף אחד.
לכל אחד הכנתי כרטיס ברכה אישי (!) לראש השנה פלוס תודה על השתתפותו ביום ההולדת שלי, דבשונית קטנה מעוצבת ופתק עם הנחיה, ברמזים, למי עליו להעביר את החבילה.

והנה הגענו לטירחון האמיתי של הרשומה הזו. הכנת הכרטיסים והדבשיות באופן אישי לכל אורח.

התחלתי בהכנת הפתקאות עם ההנחיות. השתדלתי לכתוב דברים משעשעים או מאפיינים מעניינים של כל אורח. מקבל החבילה קילף שכבת נייר, קרא בשקט את הברכה האישית וקרא בקול את ההנחיה. אם הוא לא ידע למי להעביר, תמיד היו אנשים שעזרו.....
הנה פתקאות ההנחיה:

 

 


לאחר מכן התחלתי בהכנת הדבשיות והברכות.
מכיון שתאריך המסיבה היה בראש השנה עצמו, בערב החג השני, החלטתי גם על מתן דבש לכל אורח וגם הצבעים והברכות כללו התיחסות לחג.
החתמתי המון המון "שנה טובה". אפשר לראות כמה אני לא טובה בהחתמה ומלכלכת את הדף שסביב. אל דאגה, השתמשתי בהחתמות המוצלחות בלבד.

 


הכנתי תפוחים קטנים שיהיה מה לטבול בדבש....

 


ופינצ'צ'תי עיגולים בגודל הדבשיות או הדבשונים או איך שקוראים להן לקופסאות העגולות ומלאות הדבש האלה....

 


 


 

 

 

 הצבעים ששלטו הם צבעי התפוח, ירוק ואדום.

 

התחלתי להדביק.....

 


 

 


 

 


 

 


השתדלתי שיהיו כמה עיטורים שונים ושלא כל הדבשיות יהיו דומות.

 

 

הוספתי, איך לא, תיפורים.....

 


וערימת המוכנים גדלה.

 


 

 

 

במקביל הכנתי את הבסיסים לברכות,



גם כאן השתדלתי לגוון מבחינת הצבעים והצורות כשאני נשארת בצבעי התפוח שלי...

 

 

 

בתוך כל אחד כזה נכתבה, כאמור, הברכה האישית......


 

 

השלב הבא היה להצמיד את הדבשית המעוטרת אל כרטיס הברכה האישי.
הנה כך:

 

 

 
 




 


 

 

תקריב קטן, כי אני לא יכולה בלי...

 

אדומים,

 


ירוקים,

 

"רקומים",

 

עם שילובים שונים......

 

 

 

 

 

 


 

 
 


ולמה הם בתערוכה על השטיח?
כי מכאן הם נלקחו אחד אחד כדי להדביקם על החבילה העוברת. צריך היה מאד מאד (מאד!) להזהר כדי שהברכה תהיה באמת הנכונה ושהפתק עם ההנחיה יתאים לאדם הבא ברשימה. מכיון שמכינים את זה מהסוף להתחלה קל היה להתבלבל לכן נדרשו כאן ריכוז והשגחה.... 

 

 

תראו, הם באמת יצאו די שונים זה מזה.....

 

 


למרות שבצילום נראה כאילו הדבשונית לא נמצאת במרכז העיגול, אני יכולה להרגיע אתכם שזה רק בתמונה ככה. הכל היה מדוייק וישב בול באמצע!

 

תם גם החלק הזה, וכעת להרכבת החבילה. מסתבר שזה היה עניין לא פשוט בכלל!
סידרתי את הפתקים עם שמות האורחים על הרצפה ואירגנתי אותם באופן שיערב בין המוזמנים. שלא בן משפחה אחד יתן לבן משפחה שני אלא שיתן לאחד החברים, שהחבילה לא תעבור בין בני זוג או חברות טובות וכד'.

 

 

ליבת החבילה היתה מתנה שקניתי כתודה לגילה ואיל, כולל כרטיס ברכה שונה, גדול ומהודר יותר (כן, גם אותו תראו בהמשך).
את העניין הזה התחלתי לעטוף בשלל עיתונים, עטיפות, ניילונים ושוב עיתונים......


על כל שכבה הדבקתי את הדבשונית עם כרטיס הברכה הפרטי ולצידם הפתק עם ההנחיה למי להעביר. 

 

והנה נייר אחר....

 

והחבילה הולכת וגדלה....

ועוד.....

 

ועוווודדדד.......
הרגלים ברקע הן של אוסנת שבאה כמה פעמים לעזור לי. (תודה פיץ )
בניית החבילה לקחה ימים רבים!!
אבל אף אחד לא נשכח! לכל אחד ואחת היו דבשונית וכרטיס ברכה אישי. (הבסיס עליו מודבקת הדבשונית הוא כפול ובתוכו רשומה הברכה האישית).

 


אין ספק שהכנת הברכות, הדבשונים והחבילה העוברת היתה חת'כת עבודה מטורפת...
אבל עדיין אני אוהבת את הרעיון. וכן, הייתי עושה זאת שוב.....
כנראה.....

אם אתם עוד לא נטשתם, אני שמחה ומשחררת אתכם עד לפוסט ההמשך שגם בו יש תסמיני טירוף קלים.... אבל פחות מאשר כאן, את זה אני חושבת שאני יכולה להבטיח......
או אולי לא?

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת