00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

מפגש פסגה בהר מירון

02/10/2012

בבוקר אחד, על פסגת הר מירון

עת הגשם אסף

מהים ענניו

ורוח טובה

נשבה וסחבה

עננים בהירים

לשמיכה רטובה

באותו בוקר בדיוק-

היה סתיו

סתוניות

חלמונית

וחצב.

 

 

כאן הרוח סוחבת עננים:

אז מה היה לנו?

מפגש פסגה, ארבע בלוגריות ובלוגר אחד נפגשו על פסגת הר מירון.

נשמע כמו התחלה של בדיחה? לדעתי זו התחלה של פוסט. לפחות אחד שכבר קיים.

המשתתפים:

עננת ומוטי העננצ'יקים והחתולים שלהם (משתתפים סמויים, סיפורי דרך)

איילת ומשפחתה המטיילת והמהממת

גגג האחת והיחידה ומשפחתה המקסימה

עופר D (משתתף סמוי, שלא בידיעתו, בזכות מנת סלט הסלק שאיילת מטיילת הכינה מהבלוג שלו)

וכמובן אני והאיש והכלבה הכי מפורסמת בבלוגיה. קויה, שהיתה מחוייכת ומלאת נשיקות לכולם כל המסלול.

 

ניצלתי את המפגש המיוחל עם איילת, לאיחוד מרגש בינה לבין המתנה שהכנתי לה. צילמתי בבוקר לפני הנסיעה:

וכרטיס תואם, עם הרבה ואשי, חותמות, ישון, כאשר אהבתי.

 

ואז פשוט טיילנו, וחיפשנו סתווניות. מצאנו!

העלים עדיין יבשים, הנוף צמא למים, לגשם.

מצאנו את סיתוונית ירושליים שהיא הפרח הכי גדול בישראל  למרות שעל פני השטח היא כמו כולן, רב הנסתר על הנגלה ( וגם אני משאירה לעננת את הסיפור :-))

סיתוונית ירושליים פורחת במקומות פתוחים. וזו בתמונה היא סתוונית בכירה (תודה לעננת על הדיוק)

והנה איילת מצלמת את אותה סיתוונית

בד"כ סיתוונית בכירה מתחבאת בתוך החורש ובמקומות מוצלים יותר

ומקרוב

היו גם ורודות, ורדרדרות וכל מיני גוונים בהירים בין לבן וורוד. בשביל לצלם נעזרתי במישהו שיחזיק את קויה אחרת הצילום זז ויצא מטושטש.

והיתה רוח קרירה וכמעט כמעט חורפית ונוף מדהים שנפתח. ובגלל שאי אפשר לצלם סתם נוף- למשל ככה:

(מבט לכיון צפון, האגם- מאגר דלתון)

(כי זה לא מעניין)

וצריך להוסיף לנוף איזה אלמנט מעניין שידגיש את העומק, משהו קרוב וקטן, אז צילמתי את הנוף עם הינשוף

ומזל שהזכרתי לאיילת להביא את הסוני אנג'לס שלה וכך יכלנו לצלם אותם ביחד במפגש פסגה משלהם (מבט מערבה)

ואני כמובן צילמתי אותם על יד החלמונית הצהובה והיפה, כי אני אוהבת צהוב ותכלת ביחד. זה יפה!

(איילת מצידה צילמה אותי מצלמת אותם. זה מה שנקרא הדדיות)

אח"כ כשראיתי שיח עטור אדום, צילמתי את השבטן הלבן הזה עטור פירות בצבעי סתיו

ענבות עסיסיות בגווני צהוב עד אדום, כמובן שטעמתי אחת-שתיים. שתיהן היו חסרות טעם מובהק ולא ערבו לחיכי.

לשאלת הרעילות שתמיד עולה עניתי, שאם צמח משקיע בענבה עסיסית ואדומה, סימן שהיא נועדה למאכל של חיה כלשהי. אולי לא לחיכו של האדם אבל של יצור חי אחר, ולכן סביר שזה לא רעיל. ואם זה לא טעים- אני ממילא יורקת...

בטיול עצמו היו רוחות נהדרות ושמש לפרקים.

ואז התיישבנו לאכול עם המעדנים של איילת מטיילת, הקציצות הצמחוניות של העננת והסלטים והדברים שכולנו פרשנו על השולחן. אז הופיע עופר עם הסלט :-)

היה מאוד טעים, הכל!

איילת פינקה גם את קויה ברוסביף עסיסי. השמש הסתתרה ופרץ גשם וקויה אכלה כל כך מהר עד שהמצלמה שלי סיימה להתעורר- נשאר הביס האחרון (רואים שהיא מחייכת?)

 

תודה לאיש שלי אהוב ליבי, לעננת ומוטי, לאיילת ומשפחתה המטיילת, לגגג האחת ומשפחתה המתוקה ולקויה שמשכה אותי סביב פסגת הר מירון.

היה נפלא!

כן ירבו...

 

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת