1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

והם חיו באושר ובעושר

מי לא מכיר את הסיום הרומנטי כל כך לאינספור אגדות ילדים?
נכון שלפעמים יש מספרים ציניקנים שמנסים לקלקל אותו ואומרים: "ואם הם לא מתו הרי הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה"
אבל לנו ברור שהם לא מתו והם כמובן חיים באושר ובעושר. זה פיצוי הולם לכל התלאות שהם עברו.
 
לפני שבוע-שבועיים בתגובות לרשומה כלשהי פתאום עלתה בדעתי מחשבה משונה. באנגלית האגדות מסתיימות תמיד באמירה – and they lived happily ever after. כלומר – הם חיו באושר מאז.
orelie  שאיתה התכתבתי בתגובות על כך, אישרה לי שגם בצרפתית הביטוי הוא דומה – הגיבורים חיים באושר.
אז מאיפה הגיע העושר לנוסח העברי?
 
האם זה נכון מה שאומרים כל האנטישמים יימח שמם על כך שהיהודים אוהבים כסף? זו הסיבה לכך שהגויים מסתפקים באושר ואילו היהודים צריכים גם את העושר?
שאלה קשה.
 
ניסיתי לחפש באינטרנט מי היה הראשון שהשתמש בביטוי ומתי אך ללא הצלחה. אני בטוח שהיה מדובר באדם לא עשיר במיוחד ועל כן העושר היה חשוב לו.
אבל – מצד שני – גם הסיפורים המקוריים נכתבו כפי הנראה לקהל עני ולכן לא סביר שלקהל היעד המקורי העושר היה חשוב פחות מאשר לקהל הישראלי בימינו.
 
לכן ניסיתי כיוון אחר. מיהם אותם אנשים שחיו באושר ובעושר (או בעצם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה)?
סינדרלה הייתה במצב לא טוב – ללא אושר וללא עושר, עד שהתחתנה עם הנסיך.
שלגיה הייתה נסיכה בעצמה אבל נושלה מנכסיה וממעמדה. למרבה המזל היא הצליחה להתחתן עם נסיך.
בת הים הקטנה? התחתנה עם נסיך.
הנסיכה על העדשה? היפיפייה הנרדמת? גם (למרות ששתיהן היו נסיכות מראש)
היפה והחיה? אחרי שהתחתנה עם מפלצת הסתבר לה שזהו נסיך...
 
אתם מבחינים בחוקיות מסוימת? כל העשירות והמאושרות התחתנו עם נסיכים!
זה שופך אור חדש על הסוגיה לדעתי.
קהל היעד המקורי של אגדות הילדים היה אמנם עני אבל גם ידע מהם נסיכים. בכל מדינה בה סופר הסיפור היו מלכים, אצילים וכמובן נסיכים.
פשוטי העם לא הכירו אותם מקרוב אבל ידעו דבר אחד בוודאות – הם היו עשירים.
האצילים ויותר מכך הנסיכים לא היו צריכים לעבוד, הם לא השתזפו בשמש (מכאן הדם הכחול שלהם) והיו להם הזמן והאמצעים לבלות, לאכול טוב ואפילו להתרחץ.
 
לכן, כשפשוטי העם שמעו על מישהי שהתחתנה עם נסיך, היה ברור להם שהיא והוא חיו בעושר. אבל השאלה שהטרידה אותם הייתה – האם הם חיו באושר?
צריך להבין שפשוטי העם לא התחתנו עם נסיכים (או נסיכות). הם אולי חלמו על זה (וכך זה הגיע לאגדות) אבל זה לא קרה.
לכן הם חשדו (ובצדק) שאם מישהו מפשוטי העם יתחתן עם אציל/ה הזוג לא יהיה מאושר. כיצד יכולים אנשים מרקע שונה כל כך להיות מאושרים יחד? הנסיך לא יוכל להיות מאושר כשכלתו הטריה לא תדע לרקוד מינואט או לנהל סמול-טוק על הפוליטיקה העולמית ואותה כלה לא תוכל להיות מאושרת כשתהיה חייבת להתרחץ כל יום ולהקדיש שעות ארוכות ללבישת בגדים ואיפור.
 
אבל באגדה, כמו באגדה, הכל אפשרי. אפילו נישואים של נסיך ואשה ענייה (בתנאי כמובן שהיא יפיפייה) ולא סתם נישואים אלא נישואים מאושרים.
 
לעומת תושבי אירופה החשוכה, ילדי ישראל שגדלו משוחררים מתסביכי נחיתות לא הכירו נסיכים ומן הסתם לא היה ברור להם שנסיכים הם עשירים. אולי זה המקום להזכיר את דברי המשוררת (שאמנם כתבה על רוסיה, אבל השיר נתפס כשיר על ישראל): "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה - למלכה אין בית, למלך אין כתר".
לכן מתרגמי האגדות חשו צורך להדגיש שלא רק שבני הזוג היו מאושרים אלא גם שהיו עשירים.
 
נשארה רק השאלה הקטנה למה באגדות בארה"ב – שם אין נסיכים – עדיין כתוב שהם lived happily ever after אבל זה די ברור – הרי בארה"ב כולם עשירים (הכסף מתגלגל ברחובות ורק צריך להתכופף ולהרים אותו), לכן לא צריך להסביר שמישהו חי בעושר.
 
 
והרשומה המומלצת היא – איטליה – רשומת תמונות מסכמת – של CreazyMom
 
(הסרטון הבא מסביר משהו על הבדלי המעמדות באירופה של ימי הביניים)
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

97 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת