33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על אוכל, לייף סטייל, צרכנות וזנזוני מוח

בלוג צרכנות , אוכל וביקורת בכל תחום

השראה המפיחה בי כוחות לחיים

 לפעמים אני נופלת לתהומות, לתסכול , ייאוש או דיכאון. אז אני נזכרת בשני מלאכים המלווים את חיי . ובבתי הנכה

האחד הוא חמי, האיש שעבר את התופת ושרד אותה,איש פשוט, בנאי, שהמלחמה קטעה את לימודיו .תמיד עם חיוך ביום. ובלילה, אישי ז"ל היה מספר על צעקות , ובכי מחדר הוריו, בבוקר היה קם עם חיוך ובדיחה  לעמל יומו. מעולם לא דברו על הלילות ...כעבור שנים, בעת אשפוז לפני ניתוח לב , סיפר לי על הסיוטים שלו, על הימים הרבים שנאלץ לחצות שדות מוקשים, אחיו (הם היום עשרה) אביו ועשרות בני דודים נפלו שם ולא שרדו . באחד הימים הוא ואחיו הבכור הצליחו לברוח והצטרפו לפרטיזנים, על הפרטיזנים כל שיכל לומר שהם היו חיות אדם, אבל בזכותם שרד, בזכות ההצטרפות חזר כבדו , הוא לחם ועל כך היה גאה. את המלחמה שרד עם אחיו הבכור ו3 בני דודים. 
לימים נשא את חמתי אז גרושה צעירה עם בן אילם בן ארבע, שבזכות אהבתו והביטחון שקבל  החל לדבר מספר חודשים לאחר נישואיהם. תמיד היה שולף בדיחה מחייך וטוב לב, כשבני חלה ותוך שעות נפטר, הוא חיבק אותי בדרכו המיוחד ואמר 'תסתכלי על מה שיש, יש לנו המון, ובגללם ובזכותם אנחנו חיים'  כשבנו אהוב, אישי נפטר, מדום לב פתאומי, הוא היה ביה"ח במצב קשה, בן מעל לשמונים, הייתי בטוחה שלא ישרוד את הכאב הזה ,אבל באורך פלא הוא החלים, ואמר לי יש לי עוד תפקידים בעולם הזה. אהבתו לחמתי לה היה נשואי מעל ל60 שנה, הצורך שלו לתמוך בה ובנו האומץ, וכוח הרצון האדיר הקימו אותו ממחלתו. לימים פרצה שרפה בביתם והוא בין 86, נכנס לבית האופף עשן וגרר את חמותי אל מחוץ לבית, ישב עמה עד שראה שהיא בסדר ואז התמוטטת, ריאותיו לא עמדו בכמויות העשן שספג וליבו נדם. 
ואבי, האיש שלפני המלחמה, נשלח ע"י משפחתו לארץ זרה, איטליה, בן עשירים מפונק בן 12, ללמוד התבקש, שכרו לו חדר אצל משפחה, והיה עליו היה להתנהל לבד עד שהוריו יצטרפו. הכסף הפסיק להגיע, ואת משפחתו לא ראה יותר, המשפחה המארחת , שלא שולם לה בקשה אותו לעזוב, ארז את דבריו ויצא לרחוב כשהוא יודע , שעליו להמשיך ללמוד, ולשרוד, הצטרף לארגון מחתרת, גר בביבים, ולמד, סיים בהצטיינות ביה"ס לימאות ונאלץ לוותר על חלומו להיות קצין בצי הסוחר בגלל ראיה לקויה, התגייס להגנה והיה למעפיל, הביא בעשרות הפלגות עולים לארץ. עם קום המדינה עלה לארץ והתגייס לפל ים . 
לימים נודע לו שהוא ובת דודה אחת הם היחידים שרדו את התופת. היה בין מקימים בארץ את ענף הדייג, ובלא תואר אקדמאי, תוך לימוד עצמי , היה לאחד מ20 המומחים בתחומו בעולם, במשך שנים שירת במדינות נכשלות ולמד פיתח ועזר בנושאי דייג. הוא היה אב ובעל שנכונים תמיד לתת מעצמם. למען המשפחה, אבל גם למען עולם טוב יותר.
ובתי , ילדה שהגיעה אלי בגיל ארבע, אחרי שננטשה באכזריות ע"י משפחתה, נכה שגדלה ביהח, הציור הראשון שציירה לי היה של ילדה בכסא גלגלים עם לב במרכז החזה , שחור, ועם חיוך ענק  בפנים באדום עז. כשהיא מספרת שהילדה עיוורת, חרשת, ובכסא גלגלים והלב שלה עצוב אבל היא חייבת לחייך כי אוהבים אנשים שמחים. הילדה הזאת בעלת כוח רצון אדיר, חברותית פעלתנית, שרדה בעיות רפואיות קשות, למדה לסמוך רק על עצמה, עברה משבר קשה כאשר אישי , אביה נפטר, כשהיא בת 15, עבורה עוד נטישה,  ושרדה אותו . היום סטודנטית פעילה ובעלת עסק עצמאי.

האנשים האלה הם בכוחות הישרדות שלהם, באהבת החיים והכבוד לחיים, בכוח הרצון האדיר , האמונה ביכולת לשנות והאמונה  שעתידם תלוי במעשיהם, החוזק והאומץ שלהם. הנתינה האין סופית,  הם הכוח והשראה שמאפשרים לי לקום כל בוקר  ולהתגבר על אובדן הבן והבעל, כמו גם השראה והכוח בעבודתי גם כשעסקתי בעזרה לילדים ונוער בסיכון ואם בפעילותי למען שינויים חברתיים.

הרשומה הזאת  זכתה  בתחרות בתפוז 
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=72&messageid=164986319



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הים רגוע אלא אם צויין אחרת