22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

בוקר אל מול ההר שאינו ירוק כל השנה - פארק אכדיה

הבוקר זה קורה!!!

אחרי כל כך הרבה פעמים של כמעט, כל כך הרבה פעמים שרצינו להגיע לפארק הזה ולא הצלחנו, הנה אנחנו בדרך אליו!!!

אבל כמו שאתם מכירים אותנו, כמובן שלא נצא לטיול על בטן ריקה חס וחלילה...

העיירה המתוקה Bar Harbor, שנדמה שיצאה מסרט על דייגים ועלמות חן תחת שמי סתיו אפורים, מתעוררת לאיטה ולא מבינה מה רוצים ממנה שלל התיירים בנעלי ומקלות הליכה... רחובות העיירה שוממים בסוף השבוע שעה 8:00 בבוקר... אבל בפתחו של Cafe this way מתקבץ לו תור, ולא סתם...

מדובר בבית קפה חמוד חמוד, פינה תל אביבית בקצה העולם. מלצרים חתיכים כמו ב"אורנה ואלה", מקום מעוצב לעילא, תמונות אמנותיות על הקירות, אנשים עם משקפיים על קצה האף וספר פתוח, וריחות משכרים של קפה טוב ומאפים שזה עתה יצאו מהתנור...

אנחנו נחלקנו לכאלה שסעדו את ליבם בדייסת שיבולת שועל אורגנית, לבין כאלה שהסתכלו עליהם בזלזול תוך שהם מתנפלים על אגז בנדיקט ורוטב הולנדייז משגע. על השניים הנ"ל הסתכלו בזלזול אלה שיודעים ארוחת בוקר מהי, לא סופרים קלוריות ולא אכפת להם מסטייל, לחם מטוגן, בייקון וצ'יפס. חידה: מי סעד איזו מנה, מה גילו ומה מינו?!

למי שמגיע במקרה ל Bar Harbor בבוקר, אל תפספסו את בית הקפה הנפלא הזה:

Cafe this way

14 MT Desert st.

Bar Harbor

אתר אינטרנט:

http://www.cafethisway.com/

בבטן מלאה, שמחים ומרוצים נכנסנו סוף סוף לשמורה. 

תחנה חיונית ראשונה היא מרכז המבקרים של השמורה. מרכז המבקרים מרווח וכולל ריינג'רים חיכנים (ריינג'רים הוא שמם של עובדי שמורות הטבע האמריקאיות, והם לובדים מן מדי חאקי וכובע שדומה קצת לכובע של שריף...)

הריינג'רים שמחים לעזור בבחירת מסלולי הטיול מתוך המבחר הענק של המסלולים בשמורה. 

האמת היא שאנחנו התחלנו את הביקור במצברוח די הרפתקני וביקשנו את אחד המסלולים האקסטרימיים עם סולמות טיפוס וגשרוני עץ. "אין בעיה" אמרה הריינג'רית וסימנה לנו את המסלול המבוקש על המפה. 

שמחים וטובי לב יצאנו בדרך אל המסלול ההרפתקני שלנו. חלפנו על פני יערות ואגמים משכרים, ונופו של האוקייאנוס שהחל לצוץ לו מבין חרכי העצים.

חשוב לדעת כי מי שטיול רגלי לא מתאים לו, יכול בהחלט לעשות סיבוב רק ברכב לאורך המסלול המעגלי המקיף את כל הפארק (Park loop). בנוסף, ניתן לעשות משהו שאנחנו רצינו לעשות אך לא הספקנו, לשכור אופניים בעיירה Bar Harbor ולטייל בשבילי האופניים בשמורה האסורים לנסיעת מכוניות. 

אך אנחנו היינו נחושים לטפס על סולמות. עם הגיענו למגרש החניה (העמוס) שבו מתפצלים כמה שבילים: מסלול קלי קלות - אל חוף הזהב של השמורה Sand beach, אל מסלול קל עד בינוני, ואל המסלול למיטיבי לכת עם הסולמות. מתלבטים היכן הדרך למסלול האקסטרימי שלנו, פגשנו בריינג'ר חייכן וחביב. ולהפתעתנו הרבה, גם המשפחה החביבה והעגלגלה השניה שעטה על הריינג'ר המסכן דברה את שפת הקודש... ובפי כולנו אותה שאלה (איזה עם, אה?!) "איפה המסלול האקסטרימי עם הסולמות?". הריינג'ר הסתכל עלינו בחיוך אמריקאי חביב אך נבוך, מעביר את עיניו בין הנערה עם הכפכפים והלאק לביננו שבאנו אפילו בלי כובע...החווה ביד רועדת על צוק עצום שמשום מה היה מאחורינו ולא ראינו אותו. "אתם רואים את הסלע האנכי את האנשים התלויים עליו עם חבלים?!" הוא שאל בהיסוס, זה שם... ואכן, למי שמיקד את עיניו, על הצוק האנכי בעל הגובה הבלתי מתקבל על הדעת בעליל נראו נקודות תלויות כלשהן.  ואני עוד שאלתי בתקווה ובאופטימיות: "זה מסלול שמתאים לילדים?!" הריינג'ר הסתכל עלי ועל האם הנחושה של המשפחה הישראלית השניה "אה...הוא אמר...אם אתם לוקחים את זה על אחריותכם...יש שם שבילים נורא צרים ומתחתם יש תהום"... הריינג'ר העיף בנו עוד מבט והמליץ לנו בחום לפנות למסלול הבינוני...

אלמלא הקטנה שבחבורה ששמעה תהום והודיעה שהיא לתהום לא הולכת ומצידה להישאר פה לחכות לנו על חוף הזהב, בודאי היינו תלויים על הצוק על היום כמו חואן, מחכים לחוזה שיחזיק עבורנו את החבל בשיניו...

אבל, מכיוון שהדור הצעיר ביותר לא גילה רוח הרפתקנית, ולא שילמנו 20$ כדי לשבת על "חוף הזהב", נאלצנו לבחור בשביל הקל עד בינוני. ומזל שכך עשינו...

למי שבכל זאת בעל רוח הרפתקנית: השביל עם הסולמות והחבלים נקרא: Beehive Trail , לדעתי מתאים למשפחות עם בני נוער שיכולים ליהנות מאד מהאתגר שבמסלול. 

המסלול שאנחנו בחרנו, מתחיל את דרכו לאורך האוקייאנוס על שביל מישורי לחלוטין, בנוף עוצר נשימה. (כל עוד הלכנו בשביל זה שמענו עברית מכל עבר...). אחרי נקודה הנקראת Thunder hole אשר סיפורה יובא בהמשך, עוברים למסלול אחר המתפתל על סלעים בתוך היער תוך טיפוס לאחת הפסגות הנמוכות בשמורה. מפסגת הר זה נשקף נוף נהדר, המסלול קצת מעניין אך לא יותר מדי קשה. בהחלט חוויה! (במסלול זה לא שמענו עברית כלל...). 

המסלול לאורך האוקייאנוס כולל חלק מהתמונות המפורסמות ביותר של הפארק, עם סלעי הגרנית העצומים הפורצים אל תוך הים בעוצמה. 

מכל פינה ניבט הים על סלעיו בזוית אחרת, וההפתעה והעוצמה שבהתגלות, אין מילים לתאר אותן...

לאחר הליכה של כמעט שעה לאורך הנופים המטריפים האלה, מגיעים אל ה Thunder Hole.

מדובר בסלע ענק שהמים חצבו מן מנהרה בתחתיתו. כך שבכל פעם שמתנפץ על הסלע גל חזק, המפגש של העוצמה, כמות המים הגדולה ומשב האוויר יוצרים רעש חזק של רעם. פשוט מדהים!

על הסלע הזה, בעונת החגים, שומעים בעיקר שני דברים (למרות שיש המון אנשים בנקודה הפופולארית הזו): את רעם הגלים, ועברית...

בנקודה זו נפרדנו מהאוקייאנוס (ומהעברית...) ועברנו למסלול שעבורו צריך לחצות את הכביש, הנקרא: Gorham mountain Trail. מסלול זה עובר רובו בתוך היער. תחילתו בטיפוס מתמשך בשביל המרוצף בסלעים ענקיים. לאחר כשעה הליכה מגיעים אל פסגת ההר ממנה נשקף נוף יפיפה הצופה למרחוק. 

לאחר פסגה זו יש ירידה לשביל המוביל חזרה אל חוף sand Beach והחניון. מסלול מקסים ומומלץ ביותר למשפחות, שלא מפחדות לאפשר לשביל לסטות בכמה מעלות למעלה מהמישור...

לאחר ארוחת צהריים דשנה (בייגלס וגבינה צהובה מהסופר של Bar Harbor) שמנו פעמינו אל פלא הטבע הבא של השמורה: השפל.

בשעות אחר הצהרים, בין 16:00-19:00 בדיוק, נפתח חלון זמן שבו בעקבות השפל נפער לו שביל בין Bar Harbor לאי שמולה Bar Island. מדובר במראה מדהים. אנחנו צועדים על אדמה שעד לפני רבע שעה היתה מכוסה בים... השפל מגלה דברים מאד מעניינים ששווה לעצור למענם: סוגים שונים ומשונים של צדפים, אלמוגים, ובעלי חיים כמו סרטנים, שחפים, ואחרים. לאחר הליכה קלה מגיעים אל האי, שם מטפסים דרך שביל העובר בתוך חורש אל עוד פסגה, ממנה נשקף נוף הנמל של Bar Harbor.

השביל:

הנמל מן האי שממול:

מישהי, שהאזינה היטב להסברי הריינג'רית מהבוקר, על חלון הזמן שנותן הים, כשבשעה 19:00 בדיוק הוא נסגר, ממש כמו ים סוף על המצרים, לא התפעלה מנופי הנמל הציוריים וזרזה אותנו לחזור בבטחה אל החוף ממנו באנו.

לאחר שצלחנו את השפל בחזרה, היינו מוכנים לארוחת ערב. ייעדנו היתה מסעדה משפחתית, פשוטה, מומלצת ביותר באחד משני הרחובות הראשיים של העיירה (נורא כיף להסתובב בעיירה בשעות הערב. הרחובות מלאים חנויות קטנות, חלקן תיירותיות אבל כייפיות, עם כל מיני שמונצס למיניהם....).

המסעדה: Thirsty whale, מסעדה שעיקר היושבים בה מקומיים, דבר שכבר מדבר בעד עצמו. מחירים מצחיקים. ניתן להזמין מאכלי ים ובשר, ובירות מהחבית. 

Thirsty Whale

40 Cottage st.

Bar Harbor

12:00-20:00

אתר:

http://www.thirstywhaletavern.com/

זהו, על בטן מלאה, מי עם לובסטר רול ומי עם המבורגר, מי עם בירה ומי עם דיאט קולה, חזרנו למוטל הדרכים החמים שלנו, ולדעתי שקענו בשינה עוד בדרך מהאוטו למיטה...

אבל רגע לפני שהולכים לישון, הסבר קצר על כותרתו של הפוסט הזה. פארק אכדיה הוא פארק ובו כמה פסגות כשהגבוהה שבהן היא פסגת הר קדילק, שעוד נגיע אליה. השמורה על הריה ועציה, מכוסה עצים, המחליפים צבעים בהתאם לעונות השנה. העונה המומלצת ביותר לטייל בשמורה היא כמובן עונת הסתיו, בה נצבעת כל צמרת עץ בצבע משלה: אדום, כתום, חום, בורדו... אנחנו ראינו רק את ניצניה הראשונים של עונת הסתיו, ענף כתום פה, צמרת אדומה שם... אבל מי שמתאפק עד אוקטובר, יחזה בפלא הטבע היפיפה, הוא שמורת אכדיה בסתיו. בתמורה למראה המרהיב, ייאלץ להתלבש היטב מפאת הקור... וכנראה גם לוותר על טבילה במימי האוקייאנוס...

פארק אכדיה בסתיו, באדיבות google:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת