00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

רציתי לספר סיפור

מספר סיפורים הוא המקצוע השני העתיק בעולם. הכלים של מספר הסיפורים הם רבים ומגוונים והם רק הולכים ומתרבים.

בזמן העתיק היו אלה סיפורי ציד ממותות שסופרו מסביב למדורת השבט והונחלו לדורות הבאים בציור על קיר המערה.

עם האבולוציה והתפתחות המוטוריקה העדינה נוספו למספרים כלי נגינה, קשת הציד הפכה לקשת נגינה,

מיתרי הקול התעדנו ובין נהמה לשאגה הצטרפו גם המוסיקה והשירה לכלי הביטוי של המספר.

אך לקהל נמאס לשמוע שוב ושוב את אותו רפרטואר וזרקו אותו מהשבט.

ארז המספר שלנו את כלי הנגינה שלו והחל לנוד ולנוע ולחפש קהל חדש, כך נולד הטרובאדור,

אך השם לא חשוב כי בכל תרבות הוא כונה אחרת. עם הזמן וביקוש הקהל התאחדו כמה טרובאדורים וכך נוצרה הלהקה הנודדת.

החבר'ה ראו כי טוב, למדו כמה תרגילי ג'וגלינג, אקרובטיקה והקימו את הקרקס, ואילו חבריהם האינטלקטואלים יותר הקימו את התיאטרון השקספירי.

אבל כמה אפשר להיות "מספר נודד?" אז לאט לאט הרוב נשרו חוץ מהצוענים, היהודים וזמרי הקאונטרי. אבל גם ליהודים נמאסו הנדודים,

אז הם הקימו להם מדינה המבוססת על סיפורים עתיקים אפוסים ואגדות, ומתפרנסת מהכסף שזורקים לה לכובע.

 כמה מספרי סיפורים יהודים, החכמים שביניהם, ייסדו את הוליווד.

צילומים  במצלמת קנון, מחוף גבעת אולגה, לפני הטבילה.

מרוב "קיצור תולדות הטרובאדורים" דילגתי על המצאת "הלשכה האפלה" תרגום מלטינית של קאמרה אוברסקורה (שם נחמד ומסתורי למצלמה), 

ובהמשך הומצאו סרט הצילום השחור לבן , הצבעוני השיקופיות, ואז הומצא אחד המשפטים הכי בנליים בעולם: "תמונה אחת שווה אלף מילים".

אבל המצאת הבלוג והמצלמה הדיגיטלית הפכה את כולללללנו למספרי סיפורים ואת כוווווולללללללללללללללללללם לצלמים המפזרים לחלל מיליוני מילים.

והארץ הייתה תוהו ובוהו, בוקה ומבולקה שאפילו רוח האלוהים אינה מצליחה לרחף על פני המים.

 

עד כאן זו היתה ההקדמה.

וכאן נראה לי שעברתי על אחד הכללים החשובים של מספר סיפורים טוב: אסור שההקדמה תהיה ארוכה יותר ומענינת יותר מהסיפור עצמו.

אז כמו שאתם כבר יודעים, אני אוהב לספר סיפורים במולטימדיה, דהיינו: אלפי מילים, עשרות צילומים (שהם עשרות אלפי מילים) שירים ופזמונים.

רק תנו שניה שאזכר על מה רציתי לכתוב... אה כן,

לאחרונה אשתי היקרה מתמכרת יותר ויותר לתחביב הצילום שלה, זה לא סוד והיא כתבה על כך בעצמה. אני מאוד מעודד אותה, כי בין יתר הסיבות הטובות כמו חילוץ עצמות ויציאה אל הטבע, יש לה כישרון אמיתי. אני סובייקטיבי כמובן אבל אני מדבר על הערכות של "מביני עניין" אמיתיים בתחום ושאינם בני משפחה. אני  כמובן גם מצלם, תמיד אהבתי לצלם, אך בזכותה אני מנסה להתייחס גם לאסטטיקה ולא רק לתיעוד.

מה עם הסיפור מה נודניק?... אה כן,

לפני כשבוע אולי שמונה ימים, יצאנו לאחת מגיחות הצילום, הפעם בחוף של גבעת אולגה. אביטל עם ה"ניקון" ועדשת ה"טלה" נמנעת מלדשדש בחול ולהשתכשך בקצף הגלים, ומצלמת ממגרש החנייה.  ב"קנון" שלי אין עדשת "טלה" אז כמו מוחמד אני צריך לבוא אל ההר (קרי המים), אני חייב להתקרב אל ה"אובייקט" כי ההר לא יבוא אל מוחמד. (מקווה שזה לא עלבון למוחמד).

אולי עכשיו הזמן לגלות שיצאתי מהבית נועל כפכפי "קרוקס" המזויפים שלי, (כמו שאומר ה"ערס" המצוי: באתי הבית, שמתי כפכף, הלכתי בים.)

מי שנעל פעם קרוקס מזויפים  (אני לא יודע בקשר לאמיתיים, וגם לא אדע, כי זה פלילי בעיני לשלם מחירים כאלה על כפכפים) אני חוזר: מי שנעל כבר קרוקס מזויפים יודע שברגע שהסוליות נרטבות הקרוקס המזויפים חדלים להיות קרוקס מזויפים והופכים להיות מחליקיים אומנותיים.  אני לפחות הייתי אמור לדעת כי כבר החלקתי בבית על רצפה רטובה וניפצתי בראשי שולחן זכוכית בעובי של 12 מ"מ. אבל הזיכרון שלי כנראה לא משהו, במיוחד אחרי המכה בראש.

אז לא אחזיק אותכם במתח יותר מהדרוש, בעוד אני מדלג מסלע עוטה טחב אחד לסלע מכוסה אצות שני... טראח בום, מצאתי את עצמי מתעופף באוויר.

כמו שנאמר  כוחותינו התקדמו ביבשה באוויר ובים, הייתי ביבשה, הייתי באוויר והגיע גם תור הים. עם המצלמה, עם הסמארטפון, ועם כל מה שיש בכיסים נחתתי בים.

יצאתי עם שתי שריטות, אחת שטוחה בברך ואחת עמוקה באגו.

והציוד האלקטורוני? הסמארטפון התייבש וחזר לתפקד, המצלמה המשיכה לתפקד 24 שעות והטלסקופ נתקע "לא זז הרוורס" לא אחורה ולא קדימה.

אני מקווה שהאחריות תכסה גם קורוזיה של מי ים, בגלל החגים עוד לא פניתי לבדוק.

בינתיים, מה עושים בגיחות הצילום הבאות? מצלמת הסמארטפון, עם כל הכבוד, היא לא תשובה מספקת, שתי המצלמות הרזרביות? אחת הוענקה לעדן ואחת הושאלה לבן משפחה אחר. ואני אנא אני בא?

פתאום, בעוד אני מתדלק כהרגלי ב"סונול" וצובר נקודות מבצע, ראיתי שיש במבצע מצלמת וידאו AIPTEK שמצלמת גם תמונות "סטילס"  במחיר  169.99 ש"ח במקום 499.99

ש"ח.                                                                                     צולם במצלמת אייפטק בבריכות מעגן מכאל

צולם באייפטק בשדה הכותנה במעגן מכאל

 

אז נכון, אני מודע לכך שזו לא קנון אבל לפחות המצלמה נראית טוב. אתמול יצאנו לצלם במעגן מכאל ויצאתי עם שתי תובנות:

תובנה א' אם אתה לא מוכן להשקיע בקרוקס אמיתיים אז אל תהמר על קרוקס מזוייפים.

תובנה ב' אם אתה מהמר על מצלמה ב 170 ש"ח על תתפלא שהיא לא מצלמת כמו מצלמה ב 1700 ש"ח.

אני מקווה שסיפורי הארוך השכיח מכם את הצום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

61 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת