00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

נשים, גברים, ביצה ותרנגולת

 

 

 שני אנשים לעולם לא יראו את העולם באותה צורה.


הוא הרים ידיים והפסיק להאמין במין הנשי. ככה הוא אמר. הפסיק לנסות או לרצות להבין ולחפש שהן ירצו אותו. הן שוללות אותו מראש בגלל הרקע ומצבו הכלכלי, "חסר היציבות" לטענתו (כאילו שבימינו יש מישהו יציב כלכלית). לדעת אחרים הוא במצב טבעי ביחס להיותו סטודנט שמתקרב לגיל 30. נדמה לו וגם לי שהכיוון שאליו מועדות פניו, הוא די דיפרסי וזקוק לשינוי. התחושה הכללית היא שהוא כבר מבטל את הרצון אליהן מראש, כי אין לו יותר כוחות למשחק השחמט המתיש הזה. נראה שהפער והמרחק בינהם גדל, הולך ונעשה בלתי ניתן לגישור. אלא אם יעשה שם שינוי.

בעוד שבועיים אהיה בת 26. זה לא סוד שאני מחפשת עתיד. לצאת עם בחורים לשם השעשוע, לזרום לסטוצים של לילה בלי היום שאחרי, כשכבר התגבשה ההבנה במהלך הדייט שאהבה לא תצא שם, כל זה כיף ומרגש. אבל כשאת נכנסת למיטה שלך ועוצמת עיניים, את מפנטזת על האחד שאת רוצה שישן לידך. להפתעתך, זה בדיוק אותו אחד שאת רוצה שיקום איתך בבוקר.

הרבה מהגברים שאני פוגשת בטווח הגיל שלי, נבהלים מהמחשבה הזו. חבר טוב אמר לי שהוא יוצא עם בחורה היום מבלי לחשוב על מחר. שזה טוב ונכון וכיף, אבל אתה באמת מוותר על המחשבה על המשך? בפסיכולוגיה בטח יסבירו את ההבדל הזה בפער הבגרות בין נשים לגברים. "כי מבחינה קוגנטיבית הם בנויים, מתנהגים וחושבים מעט אחרת מהנשים". אני רק תוהה האם אין איזה בסיס זהה בנקודת הפתיחה בין המינים? האם טבע האדם בסופו של יום, הוא לא לחיות בזוג? האם הצורך להשתייך מבחינה פיזית ונפשית של גברים ושל נשים כל-כך שונה זה מזה?

הבחור האחרון שיצאתי איתו היה על פניו חלומה של כל אישה. סטודנט למשפטים עם תובנות מרתקות על החיים, חיי חברה שאפשר רק לקנא, מצחיק, שנון. הא כן, הוא גם נראה מדהים. רק שהוא חסום ריגשית. לא מסוגל לחשוב על הצעד הבא אחרי הפגישה הראשונה. היא גם היתה האחרונה דרך אגב. אחרי התגוששות בחדר המדרגות של מגוריי, נפרדנו לשלום עם רצון הדדי למפגש שני ושלישי לפחות. שיחת הטלפון הלילית הגיעה ממנו במפתיע, כך גם בבוקר שאחרי כן ואז - היעלמות. דום שתיקה. אלף תירוצים נשפכו שם אחרי זמן מה, ספקולציות חוזרות ונשנות ובסוף שוב הגעתי למסקנה שהוא פשוט לא נמצא שם. יש שבעים עניינים אחרים שיעסיקו אותו. קשר עם בחורה הוא לא אחד מהם כרגע, לא עם אחת מספיק אסרטיבית ודומיננטית שיודעת מה היא רוצה בחיים שלה. בדרכו שלו הוא אפילו הודה בזה.


יש שיקראו לי דעתנית מידי ויגידו לי להיות יפה ולשתוק, יש שיגידו שאני מתעסקת יותר מידי בעתיד ופחות מידי בכאן ועכשיו (כך אמר לאחרונה איזה מר בחור אחד של "תהני עכשיו, עזבי אותך ממחר" שבעצם התכוון ל"אז מה אם תיפגעי ממני מחר ותרצי למות? תני לי לנצל ולהנות ממך היום!")

יש איזה מערכת יחסים של ביצה ותרנגולת בין אותו אובדן האמונה במין הנשי לבין האופן שבו אישה מתייחסת לעתיד עם גבר, אם קיים. אם ההוא, כמו אחרים שפגשתי שחסומים ריגשית, איבד אמון ולא מוכן לחשוב על קשר ארוך טווח עם אישה, משדר את זה החוצה מראש, הוא מפספס גם את אלו שלא ישפטו אותו ברגע הראשון בגלל הסיבות אותן מנה. אישה תחסום את עצמה על מנת שלא לפגוש את כאב הפגיעה פעם נוספת, ומפספסת הרבה אפשרויות לאיכות בדרך.

אני לא מנסה להכליל ולא מוצאת היגיון סכימתי בכל זה. אבל משהו התפספס שם בדרך. אני עוד מנסה לפצח מה בדיוק ולפענח את עצמי. אני לא יודעת מה הפיתרון ולאן כל זה מוביל, אבל אני בהחלט חושבת שזה משהו שצריך להשתנות...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת