44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

יוזמת ויקיגוב - הגיע הזמן להחזיר לעם את שלטון העם!

הנכם מוזמנים והנכן מוזמנות לקחת חלק ביצירת קהילת ויקיגוב הישראלית ופיתוח אתר ויקיגוב. המטרה היא שינוי אמיתי בשיטה הפוליטית שדי פשטה את הרגל. הדרך - יותר דמוקרטיה, יותר שלטון העם ויותר כוח לעם! פתחנו קבוצה פתוחה בגוגל לכל מי שרוצה לקחת חלק פעיל ולהצטרף לדיונים. מידי פעם אנו עושים גם מפגשים ומעגלי דיון. את הדיונים הבאים בתור נפרסם בתגובות לפוסט זה וכן בדף הפייסבוק של וויקיגוב. להצטרפות לקבוצת הגוגל של ויקיגוב, כנסו לכתובת-

https://groups.google.com/forum/?_escaped_fragment_=forum%2Fwikigov

אנחנו חיים בחברה דמוקרטית ליברלית וטוב שכך. שלטון העם מרחיק אותנו מסכנת הדיקטטורה ונותן לנו, האזרחים, יותר כוח ושליטה על חיינו ואנו נהנים מחופש ביטוי ומשמירה על זכויות הפרט הבסיסיות. אפשר לסכם את האידיאל הדמוקרטי במשפט "השלטון לרוב, הזכויות לכול". אך כמו שווינסטון צ`רצ`יל אמר "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". באמת יש הרבה חסרונות בשיטה הדמוקרטית והיא מצליחה להגשים רק בצורה חלקית את היעד העקרי שלה של מתן כוח אמיתי לאזרחים על חשבון כוח של מיעוט שולט (מלך, דיקטטור, בעלי הון וכדומה).

אחת הסיבות למצב זה היא בגלל שויתרנו על השיטה הדמוקרטית המקורית ועברנו מדמוקרטיה ישירה בה לכל אזרח יש את היכולת להציע הצעות חוק, לצביע  ולקחת חלק פעיל בשלטון אל דמורקטיה ייצוגית בה האזרחים נותנים את כוח ההצבעה שלהם לנציגים בפרלמנט בתקווה שהנציגים באמת ייצגו אותם באופן נאמן. כך דמוקרטיית הנציגים שללה מהעם את היכולת להציע הצעות חוק ולהצביע עליהם. ההשפעה היחידה שנשארה לאזרחים על השלטון מתמצת בהחלפת השלטון על ידי בחירות כל ארבע שנים. ויתרנו על מרבית כוחנו השלטוני, אך לא היתה ברירה. כאשר הבינו את יתרונות השיטה הדמוקרטית ורצו להחזיר אותה למדינה המודרנית במאה ה-18 אי אפשר היה לעשות דמוקרטיה ישירה בדומה למה שהיה באתונה העתיקה. פשוט יש יותר מדי אזרחים במדינה המודרנית ולא היה שום מנגנון כיצד כולם יוכלו להשתתף בדיונים ולהצביע על כל הצעת חוק. לכן התפשרנו ופיתחנו את הדמוקרטיה הייצוגית ששלטת עד ימינו.

הבעיה בדמוקרטיה ייצוגית היא שהנציגים שלנו לא באמת מייצגים אותנו באופן נאמן. במקום זאת השתלטו על התהליך הפוליטי אינטרסים אישיים של הנציגים עצמם. לא סתם נשמעת הטענה שהדבר החשוב ביותר לפוליטיקאי הוא הכסא שלו. קחו לדוגמה הסכמים קואליציוניים או את חוק ההסדרים. אלו כלים שבעצם מונעים מהמפלגות לבצע שינויים אליהם הן התחייבו בפני הציבור לפני הבחירות. חוק ההסדרים מגדיל לעשות ונותן לממשלה כוח לעקוף את הכנסת ולבטל לפרק זמן מסויים חוקים שהכנסת חוקקה בטענה שהחוקים הללו פוגעים בתקציב. כמובן שחוק ההסדרים מאושר כל פעם מחדש וכך ממשיך לבטל חוקים מסויימים שנבחרי הציבור חוקקו בכנסת! יש כאן הפרה בוטה של אחד מיסודות הדמוקרטיה- הפרדת הרשויות בין ממשלה מבצעת לכנסת מחוקקת ובכל זאת חברי הכנסת שלנו לא מבטלים את חוק ההסדרים.

בעיה נוספת שנובעת מדמוקרטיה ייצוגית היא שהאזרחים מרגישים שאין להם שום כוח ושום השפעה על המערכת השלטונית ולכן הולכות ומתפתחות תופעות של אדישות, חוסר עניין וחוסר השתתפות במשחק הפוליטי, ואחוז הצבעה נמוך. פחות ופחות אנשים מרגישים שאפשר בכלל לשנות משהו ויותר ויותר אנשים מרגישים סלידה מהמשחקים הפוליטיים הקטנוניים שרואים בכנסת. קחו לדוגמה את המחאה החברתית העצומה של שנה שעברה, בשיאה צעדו קרוב לחצי מליון ישראלים ומחו על יוקר המחיה וביקשו צדק חברתי. למחאה היתה תמיכה של קרוב ל-90% מקרב העם, ולמרות כל זה הממשלה נשארה די אדישה לרצונות העם. איפה בדיוק שלטון העם? איפה הכוח והשליטה להחליט על חיינו? למה אנחנו צריכים לחכות ארבע שנים עד לבחירות כדי לקבל תחושה של השפעה על שלטון שאמור להיות שלטון העם (ובד"כ תחושת ההשפעה הזו מתפוגגת מהר כשאנו מבינים שנבחרי הציבור שלנו לא ממש מקשיבים לרצונותינו ולא ממש עומדים בהבטחותיהם)?

לדעתי המחאה הגדולה של השנה שעברה כמו גם החלטה של אנשי תקשורת "נקיים" להכנס לפוליטיקה נובעים בדיוק בגלל המיאוס הכללי שלנו מהמשחקים הפוליטיים "המסריחים" וברצון להגביר את יכולת ההשפעה שלנו על המערכת השלטונית. מסיבות אלו די ברור שכמו כל רעיון אנושי גם השיטה הדמוקרטית לא אמורה להיות קפואה אלא צריכה להמשיך ולהתפתח כך שהיא שומרת על היתרונות שלה שהשגנו עד כה ומצליחה למצוא פתרונות לבעיות שהתגלו בה. כיום ניתן להתגבר על הבעיה שהיתה במאה ה-18 כיצד כל כך הרבה אנשים יוכלו להשפיע ולהצביע במדינה המודרנית. בזכות מהפכת האינטרנט ניתן להציע מערכת בה כל אחד וכל אחת יכולים להציע הצעות חוק, לדון עליהם ואף להצביע באופן מסודר ותקין על קבלת הצעות החוק הללו. הגיע הזמן ששלטון העם יחזור לעם, הגיע הזמן לעבור לשיטה דמוקרטית מתקדמת יותר אשר מצליחה להתקרב עוד יותר אל עבר הדמוקרטיה הישירה. 

John Lennon-Power To The People

אי אפשר כמובן לעשות מעבר כה חד בבת אחת מדמוקרטיית נציגים לדמוקרטיה ישירה אלא צריך לעשות זאת בשלבים. ניתן לומר שהשלב הראשון כבר נעשה, התהליך התחיל בעזרת אתרים כמו כנסת פתוחה ותקציב פתוח של הסדנה לידע ציבורי ואתר עורו. השלב הראשון מתמקד בהגברת שקיפות המידע ומתן בימה לדיונים, כי כדי שנוכל להשפיע על ההליך השלטוני קודם כל צריך זרימת מידע חופשית בין השלטון לבין העם. כך גם ניתן להגדיל את הפיקוח על חברי הכנסת ועל הממשלה ולהקשות על שחיתויות שלטוניות. באתר כנסת פתוחה כל אחד ואחת יכולים למצוא מידע על החוקים החדשים שהכנסת חוקקה, מי הציע את החוק, מי תמך בחוק, מי התנגד ומי נמנע. אפשר לראות איזה הצעות חוק חדשות מחכות על שולחן הכנסת ופרוטוקולים של ועדות הכנסת ועוד ועוד. בפרוייקט אחר של הסדנה לידע ציבורי, תקציב פתוח, הם לקחו את כמות הנתונים העצומה שיש לגבי תקציב המדינה והנגישו לציבור כך שכעת מעט יותר קל לציבור לפקח על העברות הכספים השונות שהמדינה מבצעת. לעומתם, אתר עורו מציע בימה לדיונים על נושאים שהאתר בחר כנושאים חמים בחברה הישראלית. עורו מתמקדים בחשיבות הדיון כדי להגיע להסכמות וקונצנזוס. הם בנו מערכת מתוחכמת בעזרתה אפשר לקבל מידע על הנושא עליו דנים ולערוך דיונים שמטרתם לנסות ולהגיע לפתרונות שמוסכמים על רוב האוכלוסיה.

כל אחד מהאתרים הללו עושה עבודה מצויינת וממשיך להתפתח ולהתחזק. כעת הגיעה הזמן לעבור לשלב הבא. לא רק להגיב ולדון על החלטות שמגיעות "מלמעלה" ולא רק לפקח על השלטון אלא לשלב את האזרחים בעבודה השלטונית עצמה. כדי להשיג מטרה זו אנחנו מנסים לפתח כלי שלטוני חדש בעזרתו כל אחד ואחת יוכלו להציע בעצמם הצעות חוק לכנסת. לאתר יקראו ויקיגוב או WIKI-GOVERNMENT באנגלית ובו נוכל להציע הצעות חוק, לערוך הצעות חוק ולשלוח לחברי הכנסת הרלוונטים את הצעות החוק המוכנות. כמובן שהצעות חוק הן לא דבר פשוט ולכן האתר יתפקד לפי הרעיון בו מתפקדת אנציקלופדיית ויקיפדיה. שם כל אחד יכול לכתוב ולערוך את הערכים באנציקלופדיה כך שבסופו של תהליך עריכה שפתוח לכל מקבלים אנציקלופדיה ברמה של אנציקלופדיית בריטניקה, לא בזכות במספר מצומצם של מומחים שכתב את כל הערכים אלא בזכות כל המשתמשים שערכו אחד את השני, שיפצו את ערכי האנציקלופדיה וכך הגיעו לרמה גבוה. לתכונה יפה זו, שאפשרית רק ברשת פתוחה, קוראים בשם חוכמת ההמונים.

כך גם באתר וויקיגוב, כל משתמש ומשתמשת יכולים להציע הצעות חוק ולערוך הצעות חוק וכך בתהליך של חוכמת ההמונים הצעת החוק תתעדכן ותשתפץ עד שהיא תהיה רשומה כפי שהצעת חוק רשמית שמוגשת לשולחן הכנסת אמורה להיות. בנוסף אנו מפתחים גם אשף אוטומטי שאמור לעזור לנו, לרוב האזרחים חסרי הידע, כיצד לנסח את הצעת החוק שלנו באופן מדוייק ורשמי. לחברי הכנסת עצמם יהיה מעמד מיוחד באתר כך שהם יוכלו להביא לדיון ועריכה את הצעות החוק שהם רוצים להציע לכנסת. כך אמורה להתפתח במה בה יש קשר ויחסי גומלין שהולכים ומתהדקים בין חברי כנסת ובין הציבור.

כאן המקום להתייחס לתהייה חשובה שחוזרת הרבה, האם בכלל נכון לתת לכל העם להציע הצעות חוק ולהיות שותף פעיל בשלטון? האם הציבור מספיק חכם או בעל מספיק ידע מקצועי כדי להציע הצעות חוק? האם לא צריך מומחים שזה המקצוע שלהם?

יש שתי תשובות לתהיות הללו, התשובה הראשונה היא תהליך חוכמת ההמונים. כפי שאפשר ללמוד ממקרה ויקיפדיה, בעזרת עריכה מסויימת ומנגנון נכון ניתן להגיע לרמה גבוהה מאד רק בעזרת פתיחת השערים לכל הגולשים המעוניינים לקחת חלק באנציקלופדיה וללא כל צורך בהשכרת מומחים ספציפיים. אומנם הגולשים לאו דווקא מומחים אך כולם ביחד יכולים לפתח אחד את השני ולהגיע לרמתו של המומחה. בדיוק לשם כך אנחנו משתמשים בנסיון שהצטבר במפעלי ויקי השונים ומפתחים מנגנון שיאפשר לחוכמת ההמונים להתבטא גם בנושאי ממשל. התשובה השניה היא שתהיות כאלו תמיד היו, בכל פעם שניסו במהלך ההיסטוריה לפתוח נושא מסויים להמונים נשמעו שוב ושוב טענות על כך שההמון טיפש ואסור לתת לו להשפיע. כמובן שמי שטען את הטענות הללו היו האנשים בעלי הכוח וההשפעה שלא רצו לאבד את כוחם ברגע שכולם יוכלו להשפיע כמוהם..

בתחילת עידן הדמוקרטיה המודרנית, לדוגמה, טענו את אותם הטענות כנגד הדמוקרטיה ואמרו שהשיטה הזו לא תעבוד כלל משום שלאזרחים אין מספיק ידע כיצד לבחור את המנהיגים שלו. למזלנו לא לקחו את  הטענות הללו ברצינות וכן ניסו את השיטה הדמוקרטית והנה אנחנו חיים כיום בחברה דמוקרטית ליברלית וטוב שכך. כל מי שדואג מפני הרוב הטיפש, כדאי שיזכור את המקרה הזה. אפשר לסכם זאת כך,  את אפשרות ההשפעה חייבים לפתוח ולתת לכל המעוניין והמעוניינת.

אז איך המנגנון של ויקיגוב יפעל בדיוק?

איך נמנע מקבוצות לוביסטים להשתלט?

מתי נדע שהצעת חוק מוכנה?

כדי לשמוע את הפתרונות לכל השאלות הללו אנחנו מקיימים מחר מעגל שיח ראשון בנושא ויקיגוב.

כדי שאתר וויקיגוב אכן יצליח למלא את היעדים הללו צריך להתייחס אל עוד הרבה נקודות עדינות, לרובן יש כבר פתרונות אך הדרך עדיין לא קצרה. לכן החלטנו להקים את קהילת ויקיגוב הישראלית, כל מי שהנושא מעניין אותו/אותה ורוצה להכנס לכל הפרטים וכל מי שרוצה לקחת חלק בפיתוח האתר מוזמנים למעגל שיח ראשון בו נמשיך להציג את הבסיס לרעיון ונמשיך לפתח אותו ביחד. פתחנו כמובן אירוע בפייסבוק, ולמי שאין פייסבוק -

איפה?

בכיכר הבימה

מתי?

19.9.12 אחרי ראש השנה, ביום רביעי בין השעות שבע לתשע בערב

ניר להב וברוך אורן יקרינו מצגות שהכינו בנושא. גם את/ה מוזמןת לחקור וללמוד ולהכין מצגת - נשמח להראות גם אותה.
כולכם מוזמנים וכולכן מוזמנות לקחת חלק במימוש היוזמה ובהצעדת ישראל למהפכת הדמוקרטיה הויקיפדית של המאה ה-21
וויקיגוב – הכוח חוזר אל האזרחיות/ים!
http://www.facebook.com/
WikiGov.il?ref=ts

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת