00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

על הדבש ועל העוקץ

 

כשאני מתבוננת בחצי הכוס הריקה, הריני נשארת צמאה ומחורצת כאב ועצב. כמיהה לכל מה שיכול היה להתרחש ולא התרחש, לכל מה שביקשתי ולא התגשם, לכל מה שקיוויתי ולא היה שם. אבל על כל ההחמצות. אני חווה אז נסיבות שלא אני יזמתי, שלא אני יצרתי, ושלא אני חוללתי אשר התנפצו עלי, מותירות צלקות, געגוע וכאב. ואני שם לבד ואין למי לקרוא לעזרה אלא להתכנס פנימה.

כאשר אני מתבוננת בחצי הכוס המלאה, שותה לרוויה ומתמלאת רוגע, שמחה והודיה. שמחה על מטרות שמשאלות סמנו אותן ואלוהי החסד כיוון את כל מהלך האירועים לקראתן כך שכמו חץ הפוגע ללא מאמץ במרכז המטרה הן פשוט התגלגלו ובאו לעברי. המזל הטוב הולך העקבות ההתכוונות העזה.

ואני חווה תקופות של הוריקן סביב, כאשר נשארתי אז בעין הסערה, שקטה, מרוכזת ביותר, ממוקדת מטרה מתוך אמונה בלתי מעורערת שהחיים ימשיכו כהלכה עם שוך הסערה ואל לי לתת לה להפריעני.

עתות של מהומת סדום ועמורה סביבי, אש וגופרית ואני מרוכזת לחלוטין במימוש תפקידי. מתמיד זה נחווה לי כטבעי ביותר. משהו שהוא פשוט כך. המחויבות למי שהנני המפעילה אותי בלי שאשים אליה לב לחלוטין. כאשר הופיעו נסיבות קשות, שאיש לא העלה בדעתו שתתרחשנה לא קרסתי אלא התגייסתי למציאת הפתרון תוך ידיעה עמוקה, ידיעה מבפנים, שאלוהים מעניק מכות רק למי שיש לו הכוח לספוג אותן, שכגודל הדין כך גדול יותר החסד וכי כל מכשלה היא דחף לתהליך מתמשך של חיפוש פתרונות, ידיעה שאי שם קיימת הישועה, הדרך והאמצעים, וכאשר אתכוון אליהם באופן רציף הם יופיעו בהדרגה בדרכי ואכן הם מופיעים באופן בלתי נמנע.

כאשר נשמעו קולות שונים סביבי, כל קול ודעתו וכוונו ונימוקיו עימו, ידעתי לדבוק לאמת שבתוכי וללכת בדרכי ולעשות זאת, כמו ששר סינטרה, "בדרכי שלי", שהייתה נכונה לי וליקיריי. גם אם זה היה בניגוד לדעת "ברי סמכא ומומחים מקצועיים". אין מומחה לאדם אלא הוא עצמו ואמונתו ביכולותיו ובמידה בה הוא חש שהוא יודע/מחובר לאמת היחסית של הנסיבות הנוכחיות ופועל לפי אמת פנימית זו שלו.

 

באופן טבעי אני חווה את קיומי ואת עצמי כגרגר חול קטן בתוך מרחבי החולות האינסופיים. עולם ענק מלא בני אדם מתגלגל בתוך זמנים משתנים ומידי פעם מופיע בו איזה ענק  רוח של כשרון ותודעה ומשאיר בו את חותם עצמו בכל תחום שלא יהיה. ויש את המוכשרים והטובים בכל התחומים המקדמים את המדע והאמנות והשיח הבין אישי והפילוסופיה והביטוי של הרוח ההומנית.

וליד כל אלה, הרי אני באמת גרגר חול קטן, כמו מרבית בני האדם. כל אחד מנסה למקסם גורלו בתוך מגבלות, יכולותיו ונסיבותיו וזהו בעצם הסיפור של כולנו. טוב לי להיות גרגר חול קטן, אנונימי, פרטי לחלוטין ולעשות את המיטב בתחום יכולתי, שהוא בעצם בינוני, קטן וגרגירי. יותר מכל אני יודעת שאיני יודעת דבר, שאין בי דבר אבל גם זו לא חוכמה גדולה כי את זה כבר אמר סוקרטס לפני 2600 שנה. נשארה אפוא רק האמונה הבסיסית המלווה אותי, שבכל עיתוי ומקום ניתן להתחיל הרבה דברים חדשים מעניינים ומענגים, כך שצמיחה והתפתחות לעולם אינם חדלים.

משום מה, תמיד כשמזכירים את הכוס החצי-חצי, תמיד אני רואה את האין והחסר למטה ואת המלא למעלה (כוס המתקיימת בניגוד לגרוויטציה). שכן האין של למטה דוחף למילוי של למעלה. שנסיים בנעמי שמר?

אז "על כל אלה שמור נא לי, אלי הטוב, על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק".

בברכת שנה טובה לכולנו

אילנה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת