00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

...וזה כל מה שיש

~ פירוש גנגי. כי לא רק לרש"י מותר ~

הקרנת בכורה

13/09/2012

 

 

בשבילי זו הקרנת בכורה, אולי בשבילכם לא. תגידו לי את האמת, ראיתם פעם על מוצר כלשהו בארץ את הסמל המצורף כאן, כשמתחתיו או מעליו כיתוב בולט "מצרך מזון משומר על ידי קרינה" , כולל תאריך ברור של ההקרנה, ובתוספת המילים "אין להקרין מחדש" בגודל פונט של 4.5 מ"מ לפחות?

 

 

 

אני לא ראיתי מעולם. גם לא היום, למקרה שתהיתם. את הסמל שהעתקתי הנה ואת הנוסח שאמור להיות כתוב מעליו, מתחתיו או מצדדיו מצאתי ב"תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מזון על ידי קרינה) 1985", הדנות במצרכי מזון מוקרנים. אם לא ברור לכם על מה מדובר – מדובר על חוק לסימון מצרכי מזון מוקרנים. מצרך מזון מוקרן, על פי הגדרתו באותו מסמך שציינתי, הוא מצרך מזון ששומר באמצעות קרינה.

 

 

אתם בטח תוהים למה אני מספרת לכם על זה היום. ובכן, היום נערך במכון וולקני שבראשון לציון, ומטעם משרד החקלאות, "יום פתוח לפירות". יום פתוח לפירות, בניגוד למה שאפשר לחשוב, הוא לא יום שבו פירות מקבלים הזדמנות להיכנס למכון וולקני ולהתרשם ממנו, אלא דווקא יום שבו אנשים מקבלים הזדמנות להיכנס למכון וולקני ולהתרשם מהפירות.  רעיון יפה, לכל הדעות, שחשבנו, לפחות על פי המובטח בפרסומים, שיכלול גם טעימת פירות לא מוכרים וחדשים – אבל התאכזבנו לגלות שהוא כלל רק טעימת פירות מוכרים וספציפיים ביותר (רימון, מנגו, ענבים, תמרים) לצורך סיווגם כמוצלחים פחות או יותר. אנחנו הגענו בשלב דגימת הרימונים, וקיבלנו שלוש טעימות (כל אחת בכמות של כפית גדושה בערך) שהתבקשנו לדרג על פי טעמן, חינן ונעימותן בפה. לבד מזה, היו שם דוכנים עמוסי פירות שראיתם ושטרם ראיתם, ודאי (אין לכם מושג בכלל כמה זני תמר יש בארץ! וואו! זה באמת מרשים. ואם חשבתם שיש פה רק ארבעה זני מנגו, למשל –אתם אפילו לא קרובים למספר האמיתי), חלקם מגרים ביותר, אבל טעימות מהם לא התאפשרו כלל, וכך נותרנו כשחצי תאוותנו בידנו, והפרי – כנרות חנוכה – לראותו בלבד. גם לא לקנות, למרבה הצער.

 

ולמרות שלא יכולנו לטעום אלא רק לראות – היה מעניין מאוד. מעבר לצד האסתטי, שללא ספק היה בעל משקל גדול בכל האירוע, כל מְכַל-פרי נשא תווית עם שמו, מקורו בעולם, והסבר מתומצת על יתרונותיו וחסרונותיו (חיי מדף, טעם, עמידות למזיקים, קושי בגידול וכד'), וליד כל מדף ניצב גם עובד המכון כדי לענות על שאלות הקהל.

 

כשהגענו לדוכן פרי ההדר – פרי שאני אוהבת באופן מיוחד למרות שאינו נדיר, אקזוטי או קצר-עונה – נעצרתי ליד קלמנטינות ירוקות שלצד שמן נכתב "מוקרנות". מה פירוש מוקרנות? שאלתי את האיש שתפקידו – באותו רגע – היה לענות על שאלות הציבור. מוקרנות, אמר האיש. שעברו טיפול בהקרנה. כן כן, טיפול בהקרנה אני יודעת מה זה, עניתי, אבל למה מקרינים קלמנטינות? זה כמו הנדסה גנטית, אמר. כדי שלא יהיו בהן גרעינים, וכדי שלא יהיו בהן מזיקים (אם אינני טועה הוא גם אמר שיש להן חיי מדף ארוכים יותר, אבל אני לא בטוחה. למרות שחיי מדף ארוכים יותר זה סוג של שימור מזון, לא?).

 

מעולם לא שמעתי על הקרנה של פירות, אמרתי לו. זה מאוד מקובל, ענה. בארצות הברית מקרינים זנים רבים של חיטה וסויה, ולמעשה כל מוצרי הקמח שלהם עברו הקרנה. איך לא שמעתי על זה מעולם? תהיתי. אני מכירה הנדסה גנטית, אבל לא שמעתי על הקרנת מזון. אה, זה מקובל מאוד. עושים את זה כבר מעל שלושים שנה, ענה, ואין נזקים בכלל, אם את דואגת. אין נזקים? איך יודעים? שאלתי. עשו מחקרים, ה-   FDA אישר.  זכור לי, אמרתי, שה-FDA  אישר בעבר תרופות שבדיעבד התברר שהן מזיקות, אחרי שנים של שימוש בהן הסתבר שלא את הכול ידעו כשאישרו, או שיש לפעמים שיקולים פוליטיים שעומדים מאחורי האישור. למשל אני, המשכתי, גרתי בעבר באזבסטונים שבהר הצופים, ולא היה לאיש מהדיירים שם מושג שאזבסט הוא חומר מסרטן, אחרת כנראה לא היו משכנים שם דורות של סטודנטים. תבין, אמרתי לו, אין לי כוונה להתריס או להיות פרובוקטיבית - כל מה שאני רוצה להבין זה לא מה היתרונות של הקרנת מזון, אלא למה לא שמעתי על זה מעולם, כלומר, איך זה שמזון מוקרן לא מסומן איכשהו, שנדע שהוא עבר הקרנה ושנוכל לבחור אם לקנות אותו או לא.

 

כל הדברים שנאמרו עד כאן נקטעו על ידי שלוש שיחות טלפון שהאיש שעמד מולי קיבל (וענה להן, בלי אפילו לומר "סליחה" כשעבר ממני לשיחה), ורק את השיחה הרביעית הוא כבר דחה לרגע, כשבחוסר סבלנות ניכר העביר את הנודניקית שעמדה מולו ותבעה להבין למה לא מאפשרים לה לדעת מה היא אוכלת, לאיש אחר שהיה שם בסביבה, במילים "תראי, הוא המומחה האמיתי לדברים האלה, הוא מתעסק בדיוק בזה, בואי תשאלי אותו, הוא יענה לך על כל מה שאת רוצה לדעת".

 

האיש שהיה אמור מרגע זה לענות לי על כל מה שרציתי עמד מולי, כשעיניו מכוסות במשקפי שמש שחורים ומבהיקים, מהסוג שמחזיר לעומד מולם את השתקפות דמותו במקום שיראה את מבטו של בן שיחו, ולא הסיר את המשקפיים הללו, למרות שעמדנו בצל. הוא התחיל לספר לי על החיטה מארצות הברית ועל הסויה, שעוברות הקרנות כבר המון שנים (נדמה לי שעל הסויה או החיטה אמר שכבר כמאה שנים – הייתכן?), אבל הסברתי לו שלא זאת השאלה, ושאני רוצה להבין למה לא מאפשרים לי, כצרכנית, לדעת שמזון מסוים עבר הקרנה, כדי שאחליט בעצמי אם אני רוצה או לא רוצה לקנות אותו. בחיוך מתנשא ובטון מתנשא שבעתיים הוא שאל בשביל מה אני בעצם רוצה לדעת בכלל דברים כאלה. את בכלל מבינה מה זה הקרנות? שאל. על הקרנות אני יודעת יותר ממה שאתה יכול לדמיין אפילו, עניתי לו, וגם ידוע לי שהן גורמות לשינויים גנטיים, שזה מה שאתם רוצים שיקרה, לפי מה שהבנתי. אבל איך אתם יכולים להיות היום בטוחים, כשלא הכול אתם עדיין יודעים על מה שההקרנה עושה לפרי, שלא ייגרמו גם שינויים אחרים, שאותם אתם לא רוצים, ושתהיה להם השפעה לטווח רחוק על בריאותם של אלו שאוכלים את הפרי המוקרן? אה, הבין האיש, את מאלו שמודאגים מבחינה בריאותית מהקרינה? אז אין לך מה לדאוג, אמר בטון פטריארכלי, כמו שגברים מסוימים מדברים לאישה שגם מעצבנת אותם וגם חשוב להם להראות לה את מקומה הרצוי – כזה שגבולותיו בקצה המטבח -  אין לך מה לדאוג, יש לך פלאפון? וטלוויזיה? אז יש לך יותר קרינה שם מבקלמנטינה.  אין לזה שום השלכות בריאותיות. עליי, אמר, וכבונוס נוסיף חיוך כזה שמחייכים לילדונת מעצבנת שלא מבינה כלום ורק שואלת שוב ושוב "למה? אבל למה?" 

אתה הבנת אבל שזה בכלל לא מה ששאלתי? אני רק שואלת למה הציבור לא מודע לזה שהוא מקבל פירות שעברו הקרנה. למה המוצרים לא מסומנים כך שאוכל לבחור לבד אם לקנות אותם או לא. אמרתי. הבנתי, ענה, ואם את רוצה סימון אז אין מוצר בעולם היום שלא עבר הנדסה גנטית או הקרנה, אי אפשר לסמן את כולם. אבל (כאן הטון הפך להיות מלגלג ומתנשא אפילו יותר מקודם) את הרי יודעת על קרינה הכול, ויש לך את כל התשובות, ולא באת לשאול אלא כדי להראות שאת יודעת הכי טוב. אז אני אומר לך שאין לך סיבה לדאוג ואני לוקח את זה על אחריותי. בסדר? הנה, אני לוקח את זה על אחריותי. 

 

היות שהבנתי שמכאן השיחה לא תתקדם לשום מקום חיובי, והיו שם יותר מדיי אנשים מכדי לומר לו את מה שחשבתי עליו, חייכתי אליו בנימוס, אמרתי "תודה על הזמן שלך ועל האדיבות", והלכתי הביתה, נחושה לבדוק את עניין הצורך לסמן פירות שעברו הקרנה, כמו גם לספר לכם על הפגישה שלי עם הישראלי היפה, שבטח יש לו יהלום מהונדס ומוקרן בשפיץ.

 

הבדיקה העלתה שני דברים מעניינים:

  1. יש תקנות בדבר מזון שהוקרן (משנת 85!), והן אינן מיושמות כנראה, כי מסתבר למשל שמקרינים את רוב התבלינים בארץ, אבל מעולם לא ראיתי על שום תבלין שקניתי את הכיתוב והסמל שצירפתי לעיל.
  2. בכל מאמר שהגעתי אליו עד כה מצוין במפורש שנראה שאין סכנות בריאות, אבל שהמחקרים שנעשו עד כה עדיין לא יכולים להבטיח זאת באופן חד משמעי.

 

אני לא מתיימרת לדעת משהו שאחרים לא יודעים, ואין בכוונתי להתריע על נזקים עתידיים שאין לי מושג אם יתגלו אי פעם. כל שאני רק מבקשת להבין זה למה, אם יש חוק שמחייב זאת,  מעולם לא ראיתי על שום מוצר מזון בארץ אזהרה שהוא מוקרן, ולמה לא מאפשרים לנו, כצרכנים, לבחור בעצמנו אם לאכול מזון מוקרן או לא.

אולי נוכל בלחץ ציבורי כלשהו לדאוג שהחקיקה בנושא זה לא תישאר על הנייר בלבד אלא גם תיושם, לטובת כולנו.

 

 *(ואם - כמו האיש שאיתי - תהיתם למה הצקתי בשאלות כאלה לאיש הלא נכון, אז דעו לכם שכשאדם מייצג את משרד החקלאות מול הקהל - ומשרד החקלאות הוא משרד ממשלתי בישראל - הוא אחראי, מבחינתי, לתת תשובות לשאלות כאלה, או לפחות להפנות את השואלת למי שיכול לתת תשובות מתאימות, ולא ללגלג עליה.)

                                       

 

         * * * * * * * * *          

                              

אני מצרפת לכם כאן את הקישורים לאתרים שמהם שאבתי את לשון החוק בעניין זה, כמו גם את הקישור לאירוע של משרד החקלאות.

 

 

http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/dovrut/publication/2012/open_day_fruit.htm- משרד החקלאות - יום פתוח לפירות במכון וולקני

 

 

http://www.consumers.org.il/files/files/madrih-simun-mazon/hakika/39.pdf   - תקנות בריאות הציבור (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), 1985

 

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/mada/2011-12-12.rtf   <פרוטוקול מס'  112    >מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

<שימוש בהנדסה גנטית במחקר החקלאי בישראל>

 

http://www.teva-li.co.il/html/pdf/Food_Irradiation_2_Full_Students.pdf

הקרנת מזון (אתר נטורופתיה)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

68 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גנגי אלא אם צויין אחרת