77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זרה באפלה

המעצבנים של השנה בפייסבוק

16/09/2012
 
 
טל איתגר אותנו לכתוב רשומה הקשורה בין היתר, לשנה העומדת להסתיים.
יש לי שתי רשומות רלוונטיות, אתחיל בזאת כדי להוציא קצת קיטור, כי תמיד טוב לעשות קצת נקיון נפשי ורגשי, לשטוף את הג`יפה שדבקה בנו במהלך השנה. כן, סבון לא עוזר פה, אבל לכתוב על זה, בהחלט מטהר.
 
אז מה ומי עצבן אותי השנה הזו?
משנה לשנה רמת המיזנטרופיה שלי עולה, אך זה לא אומר עדין שאני סתם רוטנת על טיפוסים ודברים שבאמת מרגיזים.
 
אתחיל עם האנשים/חברים שבפייסבוק, למען הנוחות סיווגתי אותם לקטגוריות. אם יהיה לי כוח, אולי ביום אחר אמשיך בפוסט אחר על המעצבנים האחרים.
 
 
 
1. היוטיובניק הכפייתי
 
טיפוסים מהסוג הזה נוהגים לפרסם על הקיר שלהם סרטונים מיוטיוב. בעיקר סרטוני מוסיקה משנת טיכו, או סרטונים נדושים או ג`אז בסגנון סנוב. משהו שלא מענין את אף אחד. ז"א, הם הופכים את פייסבוק ל`רחם להשכיר` לכל סרטוני יוטיוב המזויינים. בלי שיהיה איכפת להם, שבשביל זה בדיוק קיים יוטיוב, לך תצפה בהם שם ותפסיק לזיין לי את המוח, למען השם!
וזה לא סרטון אחד או שניים ליום, אה? זה אחד אחרי השני בכפייתיות, כך שהקיר המשותף של כל החברים מתמלא בכל ערמת הסרטונים המיותרים האלו. חוצפה!
 
 
 
2. הקולוניזציה הגאה של כדור הארץ
 
פה מדובר על הורים טריים שמעלים אינסוף תמונות של הצאצא שלהם. מעניין להם התחת חוסר העניין והמיאוס שהם מעוררים.
התינוק המזיל ריר: 150 תמונות `משעשעות`. בראשונה צחקתי, במספר 15, רציתי להגיע אישית אליהם ולבעוט להם בדלת מלוות ביחידת SWAT, זה פשוט טרוריזם וירטואלי.
התינוק המחרבן: 25 תמונות חסודות. משום מה להורים יש צורך עז להראות את התינוק על הסיר עושה פרצופים מעוותים. שמרתי תמונה אחת כדי להראות לחבר/ה של התינוק בעוד 15 שנה, האחרות כבר גרמו לי לבחילה.
התינוק הישן: 780 תמונות נואשות. קחו מההורים האלה את המצלמה! רחמנות על התינוק!
אך הגרוע מהכל זה לא זה. מעבר לזה שהם הופכים לכבדים עם התמונות של הדרדק, הם החליטו להוסיף את כל הדודות, דודניות רחוקות וקרובות משפחה אהבליות רחוקות שמסתובבות בפייסבוק, שלולא נולד התינוק, אפילו בתשלום לא היו מוסיפים אותן לרשימת החברים, כך שאם אתה מעז להגיב לאחת התמונות ההן, תמצא את עצמך מסומפסם (מהשורש ספמס) לכל החיים שלך עם אלפי תגובות של אנשים שאנו לא מכירים ואין לנו עניין להכיר, אשר נותנים את דעתם העמוקה על צאציהם:
 
- יפיוףףףףףףףףףףףףףף הורסססססססס.
- איזה מאמיייי יאאאאאא דומה לסבתא שתי טיפות מייםםם.
- מתוקהההההההה כפרעעעע עליהה, מהממתתתתתתתתת.
 
ככה, באין סוף מתיחת מילים וולגרית מעצבנת. להרוג אותם.
 
 
 
3. הטופ המודל הבא של פייסבוק
 
תמונות אישיות רבות, כולן בתנוחות שגורמות לי לחשוב על תאונות דרכים קשות, בגלל העיוותים שנראות בהן, עם וריאנטים, תלוי המצולמ/ת. נשים כמהות להראות בקדמת התמונה את הציצי הנפוחים, או את הישבן שהיא כל כך מתאמצת להבליט, או את שפתי הבוטוקס שנראים כשפתיים של דג. חלקן מצטלמות "תמונת אוויר", המצלמה מלמעלה, מה שגורם להן להראות מעוותות לגמרי, רק הן לא רואות את העיוות מרוב נרקיזם: ראש קטן, הנתמך על ידי זוג אבטיחי סיליקון, מתחתם שתי מקלות שתומך בכל הסטרוקטורה הזו. והמבט הזגוגי האבוד אי שם. זוועה. אחרות, בתנוחות פרובוקטיביות, עם איפור כבד על הפרצוף, מבליטות את התחת, ואחדות מהן, היותר נועזות, מרימות רגל אחת בצורה כמעט בלתי אפשרית, מה שנותן את התחושה שאשה זו עברה תאונה קשה וחיברו לה את הרגל הפוך. פוטושופיסטית בשקל. פתטי. ויש גם את אלה המצלמות תמונה עצמית, מול המראה. בשביל מה זה טוב? רק כדי לעצבן!
תלכו ותעשו לכן בוק וחאלס! (אהה עשיתן והעיפו אותכן מכל הסוכניות דוגמנים?)
טוב, צר לי, אבל אין לי חדשות טובות עבורכן, אבל ציידי הדוגמנים לא מאבדים זמן בחיטוט בפרופילים שלכן! ואת יודעת מה? לא, את לא יפה עם שפתי הדג האלה!
 
גברים נואשים להראות את השרירים, קוביות הבטן המשופצות בפוטושופ וכמה רעמת השיער שלהם עודנה עומדת על מקומה בשלום. במאמץ להראות כמה זרועותיהם שריריות, הם מרימים את הזרוע בתנוחה המיתולוגית, ומאמצים הבעת פנים כאילו הם מתאמצים בשירותים לאחר עצירות של שבועיים. יאק. גם זרועות נפוחות מכוערות וגם פרצוף של קוף.
 
 
 
4. המעתיקים השמלאציים
 
בגלל אנשים מסוג זה, קיימים המיילים בשרשרת.
הם פותחים כל מייל שהעבירו להם חבריהם של החברים של עוד חברים אידיוטים ומדביקים אותו בקיר הפייסבוק, כל אותן תמונות נוטפות שומן של חתלתולים בסלי קש, נשים שחובשות כובעים ואנשים שלבושים בסגנון האמיש,  תינוקות חפים מפשע, נופים שלעולם לא ייראו בחייהם המשעממים וכו`, וכל אותם משפטים ואימרות שמחרטטים בספרי עזרה עצמית, שמעוררים בך רצון עז לקחת פטיש שניצלים ולרדת על האצבעות שלהם.
 
 
 
 
 
5. הסולידריים
 
הם משתפים ה-כ-ל.
הם לא מסוגלים להשחיל משפט אחד שלהם תוצרת עצמית, אך הם מעבירים את הזמן בשיתוף מסיבי של כל מה שמוצאים ברשת, כמובן שהם גם מלייקקים אובססיביים. הכפתור הקטן של השיתוף, הוא החבר הטוב שלהם, דרכו הם משתפים את כל הסטטוסים של הקיר של כל החברים שלהם והוא החוט היחיד המקשר אותם עם העולם.
בבזאר הזה תוכלו למצוא מתכונים של הסבתא, בקשות עזרה שמסריחות מהונאה, כלבים אבודים, קריאות נואשות לאימוץ כלבים וחתולים, משפטים חכמים נדושים, תמונות ומאמרים איך פוצצנו מחבלים, המטיפים לצמחונות ועו ועוד ועוד, כן, ועוד חתלתולים בסלסלי קש.
 
הם חלופה מעצבנת למעבירי מיילים של הדוא"ל הטיפוסי, אבל הכי מעצבן שהם משתפים דברים שלך, ללא שיפוט, ללא מסנן.. אם תעלה תמונה שלך שאתה מקיא בתוך דלי, הם ישתפו אותה!
אם תכתוב משהו כזה כמו: יוכי, הלוואי שמכבש כבישים יעלה עלייך!, יוכי תשתף את הסטטוס בקיר שלה כדי שכולם יראו שמישהו מדבר עליה.
אקדח בריאותי, זה מה שהם צריכים וחסל השיתוף הכפייתי.
 
 
 
6. הפופולריים
 
יש להם רשימת חברים בעלת 4 ספרות. מספיק בכך שתכתוב לאחד מהם "היי, מה איתך?", כדי שכל חבורת הבני זונות הזו תתחיל לענות ולהגיב שטויות ללא טעם, בשפות שונות, עם הצעות חשודות מדרום אפריקה - תהפוך לעשיר, הבט 5 דקות בציצי שלי - ועוד אין סוף הצעות מפוקפקות שמסוגלות לפקע את סבלנותו של נזיר טיבטי.
מה שכן, כאשר לאחד מהם יש יומולדת, אפילו הוריהם לא מברכים אותם.
 
 
 
7. אלה שלא מבינים כלום
 
הם חושבים שפייסבוק הוא עוד שירות של אימל וכתוצאה מכך, הם כותבים מיילים לסטטוס שלך שלא קשור לכלום למה שכתבת, למשל, גיסתי לשעבר:
 
אני: הלוואי יכניסו את כולם לכלוב ויזרקו את המפתח.
גיסתי: הייי מה שלומך? לונג טיים! שכחת שאני קיימת או ניתקו לך את הטלפון כי לא שילמת את החשבון? אני מספרת לך שהברך של דודה שולה השתפרה, זוכרת אותה? היא מוסרת לך ד"ש. הכלב ברח שוב שבוע שעבר, איזה מניאק, היית מאמינה? נסעתי בטרנטה של אבא כדי לחפש אותו.. בלהבלהבלה..
 
וכשכבר הם לומדים - בדרך הקשה - שסטוטוס הוא לא מייל, עד שסוף סוף הם לומדים להעלות תמונה, הם שמים אותה הפוך, כי טרם למדו להפוך תמונות. הם אבודים כבארץ זרה.
סכנה ממשית, דרכם, מתגלים תוך שניות לחברים שלך בפייס, כל מה שניסית להסתיר במשך שנים.
 
 
 
 
8. המאוהבים השרוטים
 
לסוג הזוגות האלה, אין מספיק מילים כדי להביע את אהבתם בפומבי, הם פותחים את הבוקר בפייס באופן כזה:
 
- חיימשלייי אהובי היחיד יא עזוזי מתה על התחת שלך, אין עליךךך בכלל העולם, נשמונת של פיצי שלך, נשיקוקים וליקוקים ושיהיה לך יום מלא אוררר. ושיחיו הקנאים ויסבלו אמןןןןןןןןן.
 
הוא לא נשאר חייב לה:
 
- יא עזיזהההההההה, נשמה של עזוזי שלך, תביאי את התחת שלך אלי, יא אישתי המהממתתת, דייאלי באחבק ושהזונות הקנאים ימותו אמןןןןןן!
 
יש עוד קטגוריה והיא האנשים שסוף סוף השיגו בן/ת זוג אז הם חייבים להעלות תמונה עם הזוגי שלהם.
מה שקורה זה שברוב המקרים, בקיר מופיעה חצי תמונה וזה תמיד של החצי השני, וכך אפשר לראות מאות אנשים עם שמות נשיים שבתמונה מופיע גבר, וההיפך כמובן, שמות גברים עם תמונה נשית. מגוחך!
 
אבל הפתטי ביותר זה לראות את הזוג מאוהב עד העצם, לאחר שעבר חתול שחור ביניהם: ההכפשות, הקללות, ההשפלות ההשמצות ועוד. וכל זה הצגה לקהל הרחב. פשוט לקשור אותם ביחד ולשלוח אותם למסע אינסופי במדבר, הם ראויים אחד לשניה.
אגב, הם לא היחידים שמתקשרים באופן כזה בפייס, ראיתי מקרים קשים מאלה בין חברות טובות, חברים ועוד..
 
 
 
9. הקדושות המעונות
 
יש קבוצה רחבה של אמהות בפייסבוק שחייבות להפיץ בלב רחב, עד כמה הן מסורות ומקריבות את חייהן למען המשפחה ובעיקר למען הילדים. איזה לילה ממש התאפקתי לא להגיב לאחת מהן שבמשך שעתיים רצופות לא הפסיקה לעדכן את הסטוס שלה בסיגנון כזה:
 
"השעה 11 בלילה. הילד יצא לבלות ועוד לא חזר. העיניים נעצמות לי אבל חייבת לחכות לו ערה. לב של אמא. דם מדמי. איך אלך לישון אם לא אדע שחזר בשלום?"
 
"השעה 11 ורבע. אולי קרה לו משהו? :( הוא לא עונה, הפלאפון סגור. מה קרה לנשמה שלי? למה הוא עוד לא חזר? למה?"
 
"השעה 11 עשרים ושמונה. כמעט נרדמתי וקמתי לשטוף פנים. שיחזור כבר. שיראה שחיכיתי לו כל הלילה....." ובלה בלה..
 
מסכנים הילדים האלה. כל כך הרבה רגשי אשמה נשפכות על ילדים כאלה. סוג של אמהות שטרם סיימו להוליד את הילד, רק הראש יצא והן חונקות אותו עם צוואר הרחם, סוג של לידת פנטום, כמו כאשר נקטעת רגל אבל היא עדיין כואבת למרות שכבר לא מחוברת לגוף.
נשים אלו לא מסתפקות בלהביע את דאגתן החולנית לשלום המשפחה, הן גם מוכשרות מאוד בפואטיקה וכך במהלך היום הן מפרסמות בקיר שלהן שירים פיוטיים שהכל נע סביב סירי הבישול, הכביסות, האהבה והתמיכה עבור הילדים, על הסלחנות שאפילו שהילדים מחרבנים לה על הראש, היא מוחה דמעה וסולחת. כי ככה זה לב של אמא. שמעת ילד?
התאפקתי מאוד לא להגיב לאשה מלמעלה:
 
"גברתי, את יכולה ללכת לישון בשקט. פשוט תקשרי שערה מערוותך לידית הדלת וכאשר הילד יחזור, בפתיחת הדלת, את תתעוררי מייד ותלכי לכסות אותו ולתת לו נשיקה. מה יותר קרוב לרחם מפעמון מסוג זה?"
אגב, הילד הזה, היה בן 31.
 
ועוד היד נטויה. עוד לא הזכרתי את המטרידנים ששולחים לך הזמנות לאירועים שמתקיימים 5,000 ק"מ מהבית שלך, את אלו שעושים לייק לסטטוסים של עצמם, שזה נראה רע מאוד, מקבלי הפנים שלנו מדי יום ביומו, הדתיים הקנאיים שמטיפים, המפרסמים שאלות מטופשות כגון: האם אתה אוהב את אמא שלך? תן בלייק! לא אוהב? תן שיתוף!, האמנים שמפרסמים ציורים שבגיל 5 ציירתי יותר טוב, האקטיביסטים הירוקים הקיצוניים, את הטבעונים המטיפים, את הקיצונים הימניים והשמאליים, ועוד ועוד ועוד.
 
ועכשיו בטח את שואלים למה אני לא מוחקת את כל המעצבנים האלה מרשימת החברים שלי. למה?? אתם עוד שואלים למה?
 
הכל בגלל הסיטיוויל. כן, ה- cityville, הנפלא.
נכון, מזמן זה היה משחק החווה, אבל נטשתי את חיי הכפר הקשים והנידחים, לטובת העיר התוססת והמרגשת.
 
תגידו, באיזה עוד מקום אפשר לפנטז בגדול כל כך ולראות שהפנטזיות מתגשמות, אמנם באופן וירטואלי, אך זה יותר טוב מכלום. כן, 3 שנים אני ראש העיר של עיר שמתפתחת בקצב מטורף. בניתי במו זיעת המקלדת עשרות בניינים מפוארים, יותר מאלה שבכווית, עשרות קניונים, בתי קזינו, מלונות, בתי חולים, מרפאות, בתי קולנוע שכונות, משתלות, שווצריה הקטנה, בנקים, נמלים, שדה תעופה, מסעדות, תיאטרונים, מוזיאונים, גן חיות, אזורים כפריים, ואפילו יבאתי את פסל החרות מארה"ב ואת מגדל אייפל מפריז, ועוד ועוד. נו, תגידו שזה לא מרגש!? למרות שלו הייתי ראש עיר במציאות והייתי מנהלת ככה את העיר, סביר להניח שהיו גוררים אותי לכיכר העיר ומוציאים אותי להורג בגין שחיתות ובזבוז כספי הציבור לטובתי האישית. גועל נפש! תתביישי לך!
כן, הגעתי לשלב 200 ולא נשאר לי יותר מקום לבנות עוד בניינים באוויר. יש לי בחשבון לא פחות מאשר 1,951,608,640 דולר. מה, לוותר עכשיו על כל זה בגלל ערמת אנשים מעצבנים?
 
ולמה אני צריכה אותם? אה, בגלל המשימות של המשחק בו אתה נדרש לבקש עזרה משאר החברים כדי שאלה ישלחו לך חומרי בניה, כוח אדם, הספקה ועוד.
כן, ועכשיו בטח אני נכנסת לרשימה של מישהי/ו שכותב/ת על מעצבנים אחרים בפייסבוק ואני מתוייגת בקטגוריה: הנודניקים של סיטיווילי, אלו שאין להם חיים. שיהיה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

38 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רודפת מכנסיים אלא אם צויין אחרת