00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

אז מי נוסע לטיול מאורגן

17/09/2012

הבן שלי לא ממש התלהב מהרעיון של טיול מאורגן. שכל יום יגידו לו לאן ללכת ומתי לקום ובכלל, אנשים זרים. גם לי זה היה חדש. אבל לאור הזמן הקצר שעמד לרשותי לא היתה לי ברירה. שמעתי שעושים מפגשים טרום טיול, לא היה לנו כזה. גם כשיצאנו מהטרמינל בוורונה, המדריכה שאת שמה ידעתי חיכתה עם שלט והפנתה אותנו לאוטובוס. היא הציגה את עצמה, דיברה על מה שנעשה מחר אבל לא יצרה בשום זמן איזשהו חיבור בין האנשים. אז היו שם שתי משפחות של אבא אמא ושלושה ילדים. לאחת מהם הצטרפו גם סבא, סבתא, דודה וביתה. חוץ מזה היו כמה זוגות בטווח נכבד של גילאים מפנסיונרים ועד זוג בירח דבש. אמא ובת בגיל בני, סבתא ונכד שגם הוא היה באותו גיל ועוד אמא ובן (אנחנו). חוץ מזה היו שני זוגות של חברות ועוד אישה אחת לבד וגבר אחד לבד. סך הכל ארבעים גברים, נשים וטף.

אני לא התחברתי במיוחד עם אף אחד. היה לי כיף עם הבן שלי והבילוי שעשינו יחד. כמובן שהחלפנו משפטים וחלקנו מידע אבל בלי נסיון להכיר. גם את השמות למדנו מתוך זה שאחרים קראו בשמם ולא מתוך הצגה והכרות.

ביום הבא נסענו לטיול סביב אגם גרדה. התחנה הראשונה שלנו היתה העיירה מלצ'זינה שם התפתיתי לשתות אפרול שפריץ שזה סוג של ליקר כתום עם יין לבן וסודה. המדריכה שלנו המליצה לשבת עם הפנים לאגם לשתות בנחת ולהרגיש בנופש.

לפני זה הסתובנו קצת בעיירה, בחנו דוכנים, חיפשנו קישקושים, צילמנו והצטלמנו ואז התיישבנו. הבן שלי הזמין מילקשייק אבל מאוד רצה לטעום מהאפרול הזה.

 

אחרי הבילוי במלצ'זינה חזרנו לאוטובוס ונסענו לעיירה גרדה. המדריכה שלנו הגדירה את הטיול הזה כטיול של תיירים גרמנים שמנים. בלי יותר מידי הליכה. בגרדה טיילנו על הטיילת שליד האגם וישבנו לאכול צהריים. שם היתה לנו מריבה קלה כי אני בחרתי לשבת במקום שבו התיישבה גם המדריכה שלנו, וכששמנו לב לזה הבן שלי ביקש ללכת כי הרגיש שהוא חודר לפרטיות שלה. אני לא כל כך רציתי לקום אחרי שהתיישבתי אבל ראיתי שזה ממש מעיק עליו וזה עיצבן אותי.

אבל אחרי שבחרנו מקום אחר, חזר לו המצב רוח הטוב. אכלנו פסטה ודג, וזכרנו לא להזמין קינוח כי התחנה הבאה שלנו היתה ברדולינו, העיירה שבא לדברי המדריכה שלנו המציאו את הגלידה בקערות ענק.

אבל לפני הגלידה, היה לנו עוד חיכוך קטנטן. הבן שלי שומר כשרות. שני בניי. הם לא אוכלים בשר עם חלב, או שרימפס. הם מחכים זמן מה (לא ברור כמה, אבל אני לא נכנסת לזה), בין ארוחה בשרית למשהו חלבי. אני לא שומרת כשרות. אני אוכלת כל מה שנראה לי טעים. לא אוכלת פירות ים כי לא מתפעלת מזה וגם מעדיפה סטייק בקר על סטייק אחר אבל זה לא מחמת שמירה על משהו אלא רק עניין של טעם. בארוחה הזאת הזמנתי פסטה ברוטב פלפלים חריפים. ראיתי שיש בייקון במנה ואף שאלתי את המלצר והוא אישר.

כשקיבלנו את המנות, הבן שלי התפעל משלי, ולא כל כך התלהב מהדג שלו. ביקש לטעום, ואני לא הסבתי את תשומת ליבו, כי לא חשבתי על זה. בבית אני לא מבשלת בשר עם חלב ולא מכניסה דברים לא כשרים. ואם אם שואלים אותי אם הקינוח חלבי או פרווה אני מקפידה לא להטעות. אבל אם לא שואלים אותי אני לא מציינת. זאת אחריותם ועניינם ואני מעדיפה לא להכנס לזה. בכל אופן, הוא ביקש לטעום והיה לו טעים וכיוון שבאמת המנה שלי היתה יותר טעימה משלו, הצעתי לו שנתחלק, והוא הסכים.

לקראת סיום האכילה, הוא ברר חתיכה כלשהי ואז אמר לי: זה בייקון, את שאלת אותו אם זה בייקון. כן, עניתי. אוף איתך, איפה המלצר אני צריך דחוף לשתות משהו לשטוף את הפה. הזמנתי לו קולה וסיימתי את המנה. אבל הוא לא כעס עלי ודי מהר הניח לעניין. בכל אופן, מאותו רגע אמרתי לו אם הוא יכול לטעום ממני או לא וגם על זה יש סיפור. אבל נחזור לגלידה בברדולינו. התיישבנו שם בגלידריה על האגם. הייתי מלאה והזמנו קערה קטנה של גלידה, אחר כך הצטערתי, אבל בסך הכל נהנינו לשוטט אחר כך בין הסמטאות עד שחזרנו לנקודת המפגש ולאוטובוס.

משם נסענו למקום הכי חשוב בטיול-דברי המדריכה- הסופרמרקט. נסענו לסופרמרקט גדול, ואחרי שהשתמשנו בשירותים ובחנו קצת כל מיני חנויות בקניון בתוכו שכן הסופרמרקט התיישבנו ושתינו קפה (אני) ומים (הבן שלי) וחיכינו שהחברים יסיימו את קניותיהם. חזרנו לאוטובוס ומשם למלון.

התוכנית למחר היתה לנסוע לצידו השני של האגם, דרך ולג'יו סון מינצ'ו, לסירמיונה ומשם לוורונה, עיר מגוריה של יוליה של שיקספיר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת