00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מבט נשי ירקרק

חודש אלול...

 

יש בלבי תחושת כבוד כלפי חודש אלול.

אלו הם ימים בהם תמיד לימדתי על האכר החורש, המכין שדותיו לקראת הזריעה.

ימים בהם חינכתי את תלמידיי לעריכת חשבון-נפש למען נפציע בהתחדשות זכה בימי תשרי.

תקופה בה נשאנו עינינו אל השמיים כדי ללוות בקריאותינו את להקות הציפורים המדרימות ליבשת רחוקה.

לימדתי על השופר וסליחותיו,על החצב השולח פרחיו אל-על ועינינו תרו אחר ניתורי הנחליאלי.

עקבנו אחר עננים בשמיים העוטים אדרתם הסתוית הכבדה, ורוח קלילה שנשבה בתוך אדי החום והבהירה: הסתיו כבר כאן, בסביבה.

 

כבר שנתיים שחודש אלול הוא כבר חווייה פרטית, רק שלי.

פניתי לנתיבים אחרים, ותלמידיי – הם זיכרון מחבק ואוהב.

בשנה שעברה, חודש אלול היה שזור בכאב ובעצב.

 

והשנה, אני חשה שכל עוצמת החווייה משתרגת בכל מאודי !

יחד עם נכדיי האהובים, נזמר לאיכר החורש ונשיר ברון לציפורים הנודדות.

מחובקת עם "פשושיי" הקטנטנים – נביט בעבי השמיים, נצייר לנו חצבים פורחים ונצבע ציורי נחליאלים.

והכי חשוב: במלוא הרגש והכוונה, אשוחח עם קטנטניי על הסליחה, על המחילה, על השופר ועל התפילה.

 

יהא לנו חודש אלול השנה – חודש עתיר מחשבה, טבע ואהבה!

 

ולנכדיי האהובים - נדב, אורי, אלון וגיא, אני מקדישה את שיר הנחליאלי.

שרה יעל אילת האהובה עלינו:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מכשפהלה מפעם אלא אם צויין אחרת