00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

שבועה לחייך

05/09/2012

 

התמונה מפה


נשבעתי שאחייך את כל החיוכים שהוא לא הספיק לחייך בחיים.


האמת היא, שבכיתי הרבה פחות ממה שחשבתי שאבכה. אולי כי הבטחתי לו ואולי בגלל שכבר התרגלתי ללבוש את החיוך הזה. אולי פשוט כי חשבתי כמה הוא מותש וכמה הוקל לו לשחרר.

השבועה הזו די קשה לקיום, בייחוד בתקופה כל כך מסובכת כמו עכשיו ועם כל הדברים שקורים מסביב ותוך כדי, זה די קשה לשמור על החיוך הזה לפני הכל ולחשוב פרופורציה מהי. אז כן, מזל שיש כמה אנשים שמזכירים לי ועוזרים לי לחייך, בדיוק בזמנים שהכי חשוך והכי עצוב. (כן כן, אני מדברת בדיוק עליך!)

בינתיים אני והיא בקשר יומיומי כמעט, כדי לשמור על השפיות ועל הגעגוע המשותף שעדיין לא ברור איך אמורים לחיות איתו. הרגע הקשה ביותר של שתינו, היה רגע מחיקת הטלפון מהנייד. פשוט כדי למנוע את האינסטינקט הבסיסי הזה לקום בבוקר ולהיזכר שיש משהו שאני חייבת חייבת לספר לו לפני הכל ושהוא יפול מצחוק, בדוק!                     אני בטוחה שהוא נופל מצחוק, שהוא אי שם מסתכל ומחייך מתוך החשכה ודי מרוצה בסך הכל ממה שהשאיר כאן.


החור הזה בבטן כנראה יישאר לעד ואני אצטרך ללמוד לחיות איתו. בינתיים למדתי שהחיים קצרים מידי בשביל להתעסק בשטויות, שלא כולם מסוגלים להסתכל על העולם כמוך, שהנתינה שלי היא לא אותה נתינה כמו של כל החברים שלי, ושהחברים האמיתיים שלי מלווים אותי גם בשתיקות, לא רק במילים.  


לימדת אותי לחיות את החיים ולא להתחרט על כלום, לימדת אותי לאהוב את עצמי היום, כי מי יודע לאן נגיע מחר. לימדת אותי לחייך גם כשעצוב, לצחוק גם כשבא לבכות ולחיות. העיקר הוא לא להפסיק לחיות.


לא אשכח אותך לעולם. אוהבת אותך.

אז לחייך!


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת