22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

טיול במדינת ניו יורק: אדירונדקס ואלף האיים חלק ו`

אור היום השביעי לטיול ארזנו בפעם האחרונה את האוהל ונפרדנו, לבינתיים, מחוויית הקמפינג הראשונה שלנו. היום אנחנו גם נפרדים (בצער) משמורת האדירונדקס הנפלאה. שוב נדחקנו בקושי בין הררי ציוד הקמפינג (בפעם הבאה שוכרים מיניוואן...) ויצאנו לדרך, כשהיעד: אלף האיים (כן, כן, המקום שבו הומצא הרוטב הנודע לסלט...). 

את הבוקר פתחנו בדיינר מקומי שאני אפילו לא זוכרת את שמו בעיירה קטנטונת הסמוכה לקמפ. האזור של Ausable Chasm מלא בעיירות קטנטנות ופשוטות כאלה, אשר ניכר בהן כי גרים בהן אנשים פשוטים, ושבעלי ממון מדירים מהן את רגליהם. מה שנחמד בעיירות האלה הוא שניתן למצוא בהן אמריקאים "אמיתיים" כאלה מהעיירה הקטנה, שסביר שלא הרחיקו ממנה הרבה במהלך חייהם, והם חיים את חיי היום יום שלהם, ומכירים רק את התרבות הזו. 

הדיינר הקטן שבו סעדנו הוא דיינר משפחתי, כשדי ברור שכל בני המשפחה שותפים לתפעולו. יתרון נוסף של דיינרים במקומות האלה הוא המחירים המצחיקים (2-3$ למנה). האוכל אמריקאי, פשוט וביתי, אווירה נעימה, שירות אדיב, מה צריך יותר?! אגב, באדירונדקס לא ראינו מסעדות רשת כמעט בכלל. אני לא יודעת אם זו איזו מדיניות או שאנחנו לא נסענו בכבישים והעיירות המרכזיים, בכל מקרה היה נחמד דווקא לסעוד במקומות הפרטיים, המקומיים והלא ממוסחרים. 

הדיינר הנ"ל היה מעוטר בכל מיני שלטים עם אמרות שכנראה היו אמורות להצחיק, אך אני, שאולי אין לי חוש הומור, או שהאנגלית שלי לא מספיק טובה, לא ממש הבנתי מה מצחיק, אולי אתם תבינו?!

 

הנסיעה מהאדירונדקס לאלף האיים אורכת כארבע שעות. תחילתה בכבישי השמורה המקסימים, וסופה לאורך הגבול עם קנדה. אחד הדברים המעניינים עליהם חלפנו בדרך, הן שמורות האינדיאנים, או יותר נכון שכונות עוני אינדיאניות. בשכונות האלה אין זכר לאוהלי טיפי ולנוצות צבעוניות. יש משהו שמשדר ייאוש בשכונות המבודדות והמאובקות האלה. לאורך הכביש, כפיטריות לאחר הגשם צצו בתי קזינו, שמהווים את אחת מדרכי הפרנסה היחידות שאושרו בזמנו על ידי השלטונות הלבנים לאינדיאניים. לצד בתי הקזינו: חנויות טבק ואלכוהול...עצוב... איך מסורת כל כך מפוארת נדחקה בכזאת גסות, התנשאות ואלימות...

כתבה על השמורות האינדיאניות למי שמתעניין בנושא:

http://www.gotravel.co.il/travel/index.asp?p=1841

לאחר כארבע שעות מתישות הגענו לאלף האיים לעיירה אלכסנדריה ביי. עיירה חמודה, קצת תיירותית, אשר אחת האטרקציות המרכזיות בה היא שייט בין אלף האיים. נהר סנט לורנס, שעל גדותיו שוכנת אלכסנדריה ביי בורך בהמון איים קטנטנים (מסתבר שיש כ 1800 ולא 1000 איים, אבל מי סופר...) שמנקדים אותו לאורכו. על כל אי כזה התיישבו במהלך השנים עשירים שונים בעיקר מארה"ב וקנדה החולקות את הבעלות על הנהר משתי גדותיו. כל עשיר בנה ארמון על האי שלו. השיט חולף על פני האיים השונים והמטיילים מקבלים סקירה על הדיירים ואנקדוטות צבעוניות אחרות על החיים במקום. 

אנחנו בחרנו לשוט עם אחת החברות הותיקות והידועות במקום: הדוד סאם. 

אתר אינטרנט: http://usboattours.com/1000islands/

הסיור עובר דרך טירת בולט המפורסמת.

אני מאד אוהבת את הסיפור של הטירה הזאת. האי נרכש על ידי הבעלים של רשת המלונות וולדורף אסטוריה ששמו היה ג'ורג' בולט. הוא קנה את האי כמתנה לאשתו האהובה ובנה על האי טירה בצורת ארמון מהאגדות עבור המלכה שלו. אלא שבמהלך הבניה אשתו של בולט חלתה ונפטרה. הבעלים האבל של האי מעולם לא ביקר בו, והטירה למעשה ננטשה. לא רומנטי?!

השיט עובר דרך הטירה וניתן לרדת ולסייר במקום בתשלום נוסף (אנחנו ויתרנו, גם כי היה חם נורא וכבר היינו עייפים, וגם כי ראינו מספיק טירות "אמיתיות" במהלך טיולינו באירופה. אבל נראה דווקא שיכול להיות יפה ומעניין.  קצת לראות איך זה נראה "מבפנים"). 

כשחזרנו ליבשה היינו עייפים ורעבים וחיפשנו מקום לאכול בו. הגענו למסעדה מקסימה השוכנת על מזח סירות. 

שם המסעדה: Foxy's. מדובר במן מקום כזה שמזכיר הרבה מסעדות אמריקאיות מהסרטים. חלקו פאב, שכולל בר משקאות ושולחנות משחק כמו שולחן סנוקר (כן, הסצנה הזאת: גבר חתיך וגבר שמן משחקים סנוקר. על פינת שולחן הסנוקר עומדת כוס בירה. בפה של החתיך סיגריה מעשנת. למקום נכנסת בחורה, נגיד בלונדינית, נגיד לבושה שמלה קטנה שחורה וסקסית. היא מתיישבת על הבר ומזמינה לה משהו לשתות. הגברים מסתכלים עליה במבט מלוכסן, בשמלה יש מחשוף שיורד עד לתחת. גב מושלם. היא מסתובבת אל שני הגברים. לאט....).

אבל אנחנו, כמובן, לא נעצרנו שם, אנחנו עם ילדים. לכן אנחנו המשכנו לאולם המסעדה. החדר שלו מוקף חלונות ענק שכולם משקיפים אל הנהר. סירות, איים , כל היופי הזה. התפריט: עשיר, אמריקאי, לא יקר וטעים להפליא. מקום מומלץ ביותר!

שעות פתיחה: 16:00-22:00

כתובת: מכביש 12 פונים מערבה לכביש 195. זאת הכתובת... בין העיירות אלכסנדריה ביי לקלייטון. 

טל' (אנחנו לא מצאנו את המסעדה, התקשרנו והם עזרו לנו להגיע...) 315-686-3781

מהמסעדה, שבעים ומרוצים נסענו למוטל שישמש ביתנו ללילה האחרון של הטיול. ואיזה מוטל!!! מוטל מהאגדות!!! 

שם המוטל: west wind motel and cottages

כתובת: 38267

כביש 12E , 

Clyton, NY

טל':  (315) 686-3352

מדובר במוטל פשוט, אבל מקסים. המוטל מכיל חדרים קטנים, נקיים להפליא. הוא שוכן ממש על שפת הנהר עם נוף מטריף של מזח עם סירות קטנות. את המקום מנהל זוג מבוגר נעים וחייכן. המוטל הקטן מכיל בריכה קטנה עם מים נקיים, ופינת קפה נקיה ומזמינה. כמו כן הם עורכים מן קומזיץ לאורחי המקום מדי ערב...

המחיר סביר ביותר 130$ ללילה, ללא ארוחת בוקר (בפוסט הבא תבינו למה לא צריך ארוחת בוקר....)

ניתן להזמין חדר פשוט הכולל 2 מיטות זוגיות, או קוטג' עם מטבח, ממש בית קטן, אשר יכול לאכלס אפילו משפחות גדולות יותר. 

אחרי חמישה ימים בשטח, במקלחות ציבוריות ובלינה על הרצפה, התענגנו על מקלחת חמה, נקיה ופרטית, על הבריכה שהיתה גם כן כמעט פרטית לנו. ובערב זכינו אני ואישי שיחיה אפילו לסיור רומנטי לאור השקיעה לאורך המזח. הילדים שהוזמנו, לא הסכימו לעזוב את המזרון הרך ואת הטלוויזיה... זה היה לילה אחרון פשוט מושלם! המוטל מומלץ בחום!

בעלי המקום גם שמחו לתת לנו מידע על אטרקציות באזור ועל מקומות מומלצים לאכול. 

אתר אינטרנט: 

http://www.westwindsmotel.com/photo.htm

בפוסט הבא: היום האחרון לטיול, יום מיוחד!!!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת