00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

בית אהרון כהנא

בצפון העיר רמת גן, סמוך לצומת של דרך אבא הלל עם רחוב רוקח (רחוב רוקח 147), נמצא ביתו של הצייר אהרון כהנא.

 

 

 

 

אהרון כהנא עלה לארץ ישראל בשנת 1934 והשתקע ברמת גן. הוא התגורר בצריף על גדת הירקון. אברהם קריניצי, ראש העיר רמת גן, שביקש להקים בעירו מושבת אמנים, החליט להקים עבור אהרון כהנא בית פרטי וסדנה במקום בו עמד הצריף. הבית תוכנן והוקם בשנת 1957 על ידי האדריכל יעקב רכטר. הייתה זו אחת מעבודותיו הראשונות של האדריכל המוכשר, והוא נחשב גם כיום כאחד הבתים הפרטיים המוצלחים ביותר שהוקמו במדינת ישראל.        

 

 

 

 

יעקב רכטר ביקש לבטא באמצעות הבית את ערכי הצניעות והפשטות שאפיינו את מדינת ישראל באותן שנים. הוא עיצב מבנה המבוסס על שתי יחידות יסוד זהות המונחות זו לצד זו בגבהים שונים, בדומה לקוביות משחק או מכולות מטען.

 

היחידה הראשונה (מספר 1 בתרשים) שימשה בתור סדנת הקרמיקה. היחידה השנייה (מספר 2 בתרשים) שימשה בתור סדנת הציור. בחלקה האחורי של יחידה 2 מיקם רכטר את חדר המגורים של הצייר (מספר 3 בתרשים). בין שתי היחידות קישר פרוזדור מאורך (מספר 4 בתרשים).

 

לאחר מותו של אהרון כהנא (הוא נפטר בשנת 1967 מהתקף לב בזמן ששהה בעיר פריז) המשיכה רעייתו להתגורר בבית עד שעברה לבית אבות. כחלק מהסבת הבית לשימוש כמוזיאון התבקש יעקב רכטר להרחיב את שטחו של המבנה. בשלב זה הוארך הפרוזדור ובקצהו נבנה חדר נוסף (מספר 5 בתרשים).  

 

 

 

 

בית כהנא שוכן על גדת הירקון בלב שטח ירוק רחב ידיים. בחזיתו יש מדשאה גדולה המאפשרת להתרשם מצורתו של המבנה המיוחד.   

 

 

 

 

חלקו השמאלי של הבית כולל כאמור את הפרוזדור המורחב ומעליו אחת מיחידות המגורים.  

 

 

 

 

על חזית יחידת המגורים מופיעה חתימתו של הצייר בעברית ובאנגלית.

 

 

 

 

על החדר שנבנה כהרחבה של המבנה המקורי רשומה הכתובת "בית אהרון כהנא".

 

 

 

 

חלקו הימני של המבנה כולל את היחידה ששימשה כסדנת הקרמיקה.

 

 

 

 

בחזית המבנה משובץ ציור קיר עשוי אריחי קרמיקה, אחת מעבודותיו של אהרון כהנא.

 

 

 

 

סדנת הקרמיקה שימשה בעיקר את  מרגריטה מידה פאבלייצ`ק, רעייתו על אהרון כהנא. היא הייתה שחקנית תיאטרון בברלין כאשר כהנא פגש בה ונשא אותה לאשה בשנת 1930. היא  הייתה אמנית בזכות עצמה, שלמדה ממנו את מלאכת הקרמיקה ופרנסה את הבית ממכירת הכלים אותם ייצרה.

 

סדנת הקרמיקה לשעבר משמשת כיום כאחד מחדרי התצוגה של המוזיאון. במקום מוצגות תערוכות מתחלפות של עבודות קרמיקה מבית היוצר של אמנים שונים (ביום הביקור היה המוזיאון ריק והאוצרת עסקה בהכנות לקראת התערוכה הבאה). 

 

 

 

 

בקצה האולם נמצא חדר המטבח ששימש את הצייר בתקופה בה התגורר בבית. בצדו השמאלי (הצפוני) של החדר מותקנים חלונות גדולים המכניסים לחדר אור רב.

 

 

 

 

בקצהו הרחוק של המסדרון שבצדו השמאלי של המבנה ניתן לראות את החדר שנוסף לבית עם הסבתו למוזיאון. המדרגות הספירליות מובילות את המבקר אל יחידת המגורים העליונה.

 

 

 

 

בחלק זה של הבית, שהיה במקור סדנת הציור של כהנא, נמצאת כיום תצוגת הקבע של המוזיאון. התצוגה מבוססת על יצירות מעיזבונו של האמן.  

 

 

 

 

בקיר הצפוני של החדר שילב האדריכל רכטר שורה של לוחות בטון אנכיים שהאירו את החדר תוך שהם מונעים כניסת קרני שמש ישירות. בחללי התצוגה שיוצרים לוחות אלו שולב מבחר מיצירות הקרמיקה של אהרון כהנא.   

 

 

 

 

עיקר יצירתו של כהנא התמקדה בציור, והוא התייחס אל הקרמיקה כעיסוק משני. למרות זאת הגיע להישגים גבוהים תוך יישום טכניקות חדשניות וייחודיות.   

 

 

 

 

החדרון הקטן שבחלקה המזרחי של סדנת הציור שימש כחדר המגורים של כהנא ורעייתו. חדר זה משמש כיום כמשרד המוזיאון.

 

 

 

 

בצד זה של החדר מרוכזות עבודות שיצר כהנא בשנים 1963 – 1967, תקופה בה התמקד בנושאים של זוגיות ודמות האישה. מימין - דמות בירוק (1963), משמאל – זוג על ספסל (1966).   

 

 

 

 

"אודליסק עם שושנים ורודות" (1966).

 

 

 

 

ללא שם (1967), יצירתו האחרונה של אהרון כהנא.

 

 

 

 

 

התמונות צולמו ביום 6 באוגוסט 2012.

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת