00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

כמה עניים אנחנו באמת - סיפור

הפעם לפניכם סיפור קצר חביב על עוני, עושר, יחסיות ומה באמת חשוב בחיים.

תיהנו!


ינון


כמה עניים אנחנו באמת

יום אחד, אביה של משפחה עשירה מאוד, לקח את בנו הצעיר לטיול באיזור הכפר במטרה להראות לו עד כמה אנשים יכולים להיות עניים.
האב ביקש להוכיח לבנו כמה בר מזל הוא להיות עשיר וכמה קשים חיי העוני, במטרה שימשיך אחריו את ניהול המפעל המשפחתי במסירות ויגדיל את הונו.

השאיר האב את בנו מספר ימים ולילות בחווה אצל משפחה ענייה מאוד, תמורת תשלום.

בחוזרם מהטיול שאל האב את בנו: "איך היה הטיול חמודי? נהנית?"
"היה גדול, אבא."
"האם ראית עד כמה עניים יכולים אנשים להיות?" שאל האב.
"כן." ענה הבן בחיוך.
"אז מה למדת מהטיול, בן?" שאל האב.

ענה לו בנו: "ראיתי שלנו יש כלב אחד ולהם יש ארבעה.

לנו יש בריכה שמגיעה עד אמצע החצר ולהם יש אפיק נחל שאין לו סוף.

לנו יש בגינה גופי תאורה מיובאים מאיטליה, להם יש כוכבים שמנצנצים בשמי הלילה.

מרפסת הפטיו שלנו מגיעה עד לחצר השכנים, להם יש את כל האופק.

לנו יש משרתים שישרתו אותנו, והם משרתים אחרים.

אנחנו קונים את האוכל שלנו, והם מגדלים את שלהם.

אנחנו רשומים לחדר כושר, הם מתעמלים באוויר הפתוח.

לנו יש מגרש נדל"ן לחיות עליו, להם יש שטחים עצומים שמגיעים מעבר למה שניתן לראות.

לנו יש חומות מסביב לרכושנו כדי שיגנו עלינו, ולהם יש חברים שמגינים עליהם."

 

דברי הבן הותירו את האב המום, והבן הוסיף: "תודה אבא, שהראית לי כמה עניים אנחנו. לימדת אותי שהכל יחסי, מה שאחד רואה כחסר ערך, השני רואה כאוצר... זמן רב מדי התעסקתי עם מה אין לי במקום עם מה שיש לי להציע. תודה אבא!"
ובחיבוק חם הוא עזב את אביו ההמום, ונכנס אל הבית.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת