00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש - אירמה בומבק

את המסר הקצר שלפניכם, כתבה אירמה בומבק, כשגילתה שהיא חולה במחלת הסרטן.

במסר היא נוגעת ברגעים הלכאורה "קטנים" ו"זניחים" של החיים; רגעים של ביחד עם הילדים או עם סבא, הזמנת חברים הביתה ואכילת פופקורן סתם בשביל הכיף - כל מה שאנחנו לא מקדישים לו מחשבה יתרה, עד שהחיים מעמתים אותנו עם סופיותנו שלנו.
בעומדנו למול המוות, אנו לומדים להעריך את הדברים ה"קטנים" שהופכים את החיים לעשירים, ממלאים ומרגשים, שעון החול שאוזל עשוי לעזור לנו 
לערוך חשבון נפש ולראות מה באמת חשוב לנו בחיים, ומה ניתן להותיר מאחור.

האמת היא שלא חייבים להגיע לסף המוות כדי להעריך את מה שיש לנו, צריך רק להחליף את המשקפיים שדרכם אנו רואים; יחד עם הקשיים להצליח לראות גם שאנחנו ברי מזל על מה שכבר יש לנו, להצליח לראות שסך הכול - יש לנו הרבה על מה להודות.

"עליכם לשאול את עצמכם כיצד אתם רוצים לחיות את חייכם. אנו חיים ואנו מתים, זוהי האמת שאנו יכולים להתייצב למולה רק לבדנו. איש אינו יכול לעזור לנו, אפילו לא הבודהא. אם כך שקלו בתשומת לב, מה מונע ממכם לחיות בדרך בה אתם רוצים לחיות את חייכם?" (הדלאי לאמה ה-14)

תיהנו!


ינון

אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש - 

הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר.
הייתי מזמינה חברים לארוחת ערב, גם אם השטיח היה מוכתם והצבעים של הספה דהו.
הייתי אוכלת פופקורן בסלון, והרבה פחות דואגת מהלכלוך כשמישהו היה רוצה להדליק אש באח.
הייתי מוצאת את הזמן לשבת ולהקשיב לסבא שלי, בעודו מספר על שנות נעוריו.
לא הייתי מתעקשת לעולם שהחלונות באוטו יהיו סגורים ביום קיץ לוהט, רק בגלל שהרוח לא תהרוס לי את הפן.
הייתי מדליקה את הנר הורוד המגולף בצורת ורד, לפני שהוא איבד את צבעו ויופיו באיחסון.

הייתי יושבת על הדשא עם ילדי, מבלי לדאוג מכתמים ורטיבות.
לא הייתי בוכה וצוחקת כל כך הרבה במהלך צפייה בטלויזיה, אלא במהלך צפייה בחיים.
הייתי לוקחת על עצמי חלק מהמטלות שבעלי לקח על עצמו.
הייתי הולכת למיטה כשהייתי חולה ולא מעמידה פנים שהעולם יתמוטט אם אעדר ליום אחד.
לא הייתי קונה משהו רק משום שהוא שימושי, לא מתלכלך או שיש לו אחריות לכל החיים.

במקום לייחל לסיומם של תשעת חודשי ההריון, הייתי נוצרת בליבי כל רגע ומבינה, שהפלא הזה שגדל בתוכי, הוא ההזדמנות שלי לעזור לאלוהים ליצור נס.

אילו הילדים שלי היו מנשקים אותי בקוצר רוח, לעולם לא הייתי אומרת להם: "אחר כך. עכשיו לכו ותרחצו ידיים ושבו לאכול."

אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש, היו בהם הרבה יותר - "אני אוהבת אותך"... "אני מצטערת"...
אך בעיקר, לו הייתי מקבלת הזדמנות נוספת לחיים, הייתי אוחזת בכל רגע ורגע, מביטה בו ובאמת רואה אותו, חיה אותו... ולעולם, לא מוותרת עליו.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת