00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרפרים - מחשבות, הגיגים, יצירה ומוזה...

דיור לכל כיס - הדרכה מצולמת

16/08/2012

 

אוהל מתקשר אצלי לחופשות ילדות בחוף מול אי האלמוגים בסיני - כל המשפחה בתפוסה מלאה כולל הדודים ובני הדודים, שבוע באוהל על שפת הים, ישנים עם בגדי ים ומתקלחים במקלחות על החוף. היה לנו מאהל מסודר עם אוהל מטבח ובו ארגז קרח לכל מוצרי החלב, שקיות של אבקת זיפ כדי לעשות מיץ ממותק (את השקיות ניסינו כל הזמן לפלח מהאוהל בלי שההורים ישימו לב כדי ללקק את האבקה ולהצטמרר מהחמיצות). ירדנו לאילת בנסיעה שהתחילה בחמש בבוקר, ההורים שלי פשוט שמו ערימת מזרונים במכונית הסטיישן המשפחתית ואנחנו בילינו את רוב הדרך בשינה עד לעצירה הבלתי נמנעת לשוקו בקיבוץ יטבתה.

אגב זיפ, שנים ניסיתי לשרוק את השריקה שלהם ולא הצלחתי. זוכרים אותה?

ZIP היום היא רשת חנויות אופנה או תוכנה לכיווץ קבצים, נחקק חוק חגורות הבטיחות ואי אפשר יותר לנסוע בשכיבה, אי האלמוגים כבר לא שייך לישראל ולאור המצב בדרום גם לנסוע לבקר אותו בסיני זה מחוץ לתחום, את השוקו של יוטבתה אפשר למצוא בכל מכולת שכונתית ואוהל מתקשר יותר למחאת האוהלים ולא לנופש.

הפעם היחידה שישנתי מאז באוהל היתה לפני כארבע שנים במאהל בחוף דור (טנטורה) עם כל עם ישראל בחודש אוגוסט. חמישה אנשים (ששלושה מהם הם ילדים שגם בזמן שינה לא נשארים במקום אחד) בתוך אוהל לא גדול (שסגור עם רשתות מפאת היתושים שחגו מסביב כמו נשרים אורבים לטרף) באמצע אוגוסט ללא מזגן, זו חוויה שאני לא מאחלת אפילו לשונאי. בעצם, אולי להם דוקא כן...

למרות כל האמור לעיל, יש משהו כייפי באוהל - להיות קצת בחוץ, לצאת מהשגרה ואולי גם לתת לדמיון להשתחרר. אני אישית אוהבת לעשות את זה בחצר הבית, עם ברז מים בקרבת מקום, מקרר במרחק הליכה ואפשרות מילוט מהירה בשעת הצורך. שעת הצורך היא למשל מקרה בו כוס קולה נשפכת על הבגדים והופכת את הכל לדביק ורטוב, או סתם מצב בו לבנות נמאס והפתרון שלהם לשעמום זה להתחיל לריב אחת עם השניה. 

אז הנה במיוחד לזכר החופש הגדול ולזכרונות הילדות שלי מאז, הדרכה מצולמת לאוהל תלוי. למה תלוי? כי אני באמת לא מתכננת שום דבר שדורש לתקוע יתדות או להשחיל בתוכו מוטות כדי שהוא יעמוד יציב. האוהל הזה הוא מן שילוב בין אוהל מהאגדות לבין כילה - מה שישב לי בדמיון היה הטירה של דיסני...

לא הייתי רוצה להיות אחראית לתחזק טירה כזו - אני העדפתי ללכת על טירת חדר אחד צנועה במחיר שווה לכל נפש...

 

החומרים הדרושים:

  • חישוק ילדים אחד (15-20 ש"ח בחנויות הצעצועים). לא משנה מה קוטר החישוק - ההדרכה מסבירה כיצד להתאים את גודל האוהל לגודל החישוק.
  • בד לגג ולקירות האוהל
  • שרוך או חבל לחיבור החישוק לאוהל
  • לבד לקישוט
  • מכונת תפירה (לא הייתי ממליצה לתפור את הטירה הזו באופן ידני - יש פה תפרים באורך מטרים...)

 

שלב ראשון - תכנון גיזרת גג האוהל

גיזרת גג האוהל היא יחסית פשוטה - מניחים את החישוק על המשטח שעליו נרצה לסמן (אני סימנתי על אל-בד - הנה קישור לטיפ שלי למה זה כדאי) ומסמנים מסביב לחלקו החיצוני של החישוק כמה שיותר קרוב אליו, כדי שהעיגול שסימנו יהיה זהה להיקף החישוק.

גוזרים את העיגול לפי הסימון.

מקפלים את העיגול לשניים

ועכשיו מקפלים אותו פעם נוספת, אבל הפעם נקפל אותו לשלוש - קודם צד אחד

ואחר כך צד שני - נוצרה לנו צורה של שישית העיגול (כי קיפלנו אותו סך הכל לשישה חלקים).

את הצורה הזו נעתיק פעם נוספת על חתיכה אחרת של אל-בד ועליה נמשיך את הסימונים. נעביר קו בין שני צידי הקשת של הגיזרה, נמדוד ונסמן נקודה במרכז הקו. 

נעביר קו מהנקודה שסימנו אל קצה המשולש ונמשיך אותו מעבר לקודקוד - הקו הזה עובר במרכז המשולש ומחלק אותו לשניים.

עקרונית ניתן היה לבנות את הגג מן הגיזרה המקורית של שישיות העיגול, אבל אז הגג היה יוצא שטוח. אני רציתי גג שלא יהיה שטוח אבל גם לא בצורת חרוט, אלא משהו יותר ארוך ודק עם איזשהו קימור. כדי ליצור את הגיזרה לכך, סימנתי נקודה ראשונה במרחק 10 ס"מ מתחתית המשולש - עד הנקודה הזו הגיזרה נשארת ישרה כמו במשולש המקורי.

על הקו שחוצה את המשולש לשניים סימנתי נקודה שניה במרחק 25 ס"מ מן הקודקוד.

כך נראית הגיזרה עד עכשיו:

חיברתי את שתי הנקודות בקו - הקו אינו ישר אלא טיפה מעוקל כדי ליצור מעט קימור.

קיפלתי את הגיזרה לשניים לאורך הקו במרכז והעתקתי את הקו גם לצד השני כדי שתהיה לי גזרה סימטרית.

את הצורה שנוצרה גזרתי - זו הגיזרה של שישית הגג.

 

שלב שני - תפירת הגג

קיפלתי את הבד של הגג כך שיהיו שלוש שכבות של בד אחת על השניה, סימנתי וגזרתי את הגיזרה של הגג פעמיים (מכיוון שהבד בשכבות יווצרו לי בסופו של דבר 6 חלקים).

כל זוג חלקים הנחתי ימין מול ימין (הצד היפה של הבד נוגע בצד היפה של הבד השני), חיברתי את אחד הצדדים בסיכות ותפרתי.

לאחר מכן חיברתי כל חלק לחלק אחר באותה צורה עד שכל חלקי הגג מחוברים - חוץ מהתפר האחרון שיסגור את ההיקף.

בשלב הזה חתכתי רצועה ארוכה של בד מאותו הבד של הגג וקיפלתי אותה לשניים.

הצמדתי את שני צידי הגג כדי לתפור את התפר האחרון ולסגור את ההיקף ואת הרצועה הנחתי בין שתי שכבות הגג כשהחלק המקופל בולט מעט החוצה (היכן שמצביע החץ).

תפרתי את התפר האחרון של הגג ימין מול ימין (הצד היפה של הבד נוגע בצד היפה של הבד השני) כשהרצועה נמצאת בפנים. לאחר מכן הפכתי את הגג לצידו היפה - כך הוא צריך להיראות כששני חלקי הרצועה משתלשלים מהקצה העליון - שתי הרצועות הללו נועדו לקשור את האוהל כדי לתלות אותו.

 

שלב שלישי - רצועת החיבור של החישוק

 

עכשיו נעבור לרצועת החיבור של החישוק. בהתחלה חשבתי לחבר את החישוק עם רצועות סקוטש, אבל זה עדיין לא היה נותן לי את המראה העגול היפה והמתוח שאני מחפשת. לבסוף החלטתי לתפור תעלה שדרכה אשחיל חבל. כשהחישוק יונח מעל התעלה, אוכל למשוך את החבל ולכווץ את הרצועה של התעלה מעל החישוק - הרבה יותר מהיר ונוח.

חתכתי בד עבור רצועת התעלה - הרצועה היא באורך היקף החישוק וברוחב של 10 ס"מ. מכיוון שאחד הצדדים של הרצועה הוא אימרת הבד, לא היה צורך לעשות שם מכפלת, אבל בצד הקצר השני שלה היה צורך.

את הרצועה קיפלתי לאורכה.

חיברתי אותה לאורך היקף הגג כאשר שולי הבד צמודים להיקף והקפל של התעלה מרוחק מהקצה. מיקום החץ הוא נקודת המפגש בין קצוות הרצועה - זו גם נקודת המרכז של פתח האוהל.

הנה נקודת החיבור בין קצוות הרצועה:

 

שלב רביעי - קירות האוהל

עקרונית אפשר לבנות את האוהל כשהקירות ישרים לחלוטין, אבל אז יצא לנו אוהל שהוא בדיוק בגודל החישוק ולטעמי הוא קטן מדי. כדי ליצור אוהל רחב יותר, יש להשתמש בבד שרחב מהיקף החישוק ולהוסיף לו כיווצים. אני חיברתי כמה חתיכות של בד זו לזו כך שתיווצר לי יריעה שאורכה פי שניים לפחות מהיקף החישוק כדי שניתן יהיה להכניס כיווצים.

לגבי גובה האוהל, הגובה אצלי הוא מטר וחצי, אבל ניתן לעשות אוהל בכל גובה שרוצים - מקסימום מעלים או  מורידים מעט את הגובה בו האוהל תלוי.

כדי להוסיף עניין, לקחתי כמה רצועות לבד אדום וסימנתי עליהן קשתות.

קיפלתי את הרצועה לשכבות וגזרתי 3 שכבות בבת אחת לפי הסימונים. הנחתי את הקשתות לאורך ההיקף של האוהל מעל הרצועה של החישוק שתפרנו קודם. החץ מסמן את תחילת הרצועה - ואת מרכז הפתח של האוהל.

מעל הלבד הוספתי את הבד של קירות האוהל כשאני מוסיפה כיווצים תוך כדי חיבור הסיכות. לא חייבים להוסיף כיווצים בכל ההיקף - אני הכנסתי כיווצים רק בחלק הקדמי של האוהל משני צידי הפתח.

תוכלו לראות פה בצד ימין את הקשתות מתחבאות בין השכבות:

תופרים את כל הסנדביץ' של השכבות ביחד מסביב להיקף - הבד של הגג, הבד של תעלת חיבור החישוק, הלבד של הקשתות והבד של קירות האוהל. החץ מסמן את פתח האוהל.

רגע לפני שמסיימים, מוסיפים תפר נוסף בצד היפה של הבד מבחוץ - התפר הזה מצמיד את תעלת החיבור של החישוק לבד של הגג ומרחיק אותה מקשתות הלבד - זאת על מנת שכאשר החישוק יונח בתוך התעלה הוא לא ימשוך אחריו את קשתות הלבד וירים אותן למעלה במקום למטה.

לאחר שתפרתי לאורך היקף הגג וחיברתי את התעלה, השחלתי חבל דרך התעלה.

עקרונית האוהל כבר מוכן:

אבל מכיוון שאצלינו בחצר האוהל יהיה תלוי מעל הדק (אין לנו דשא), חשבתי שדרוש מזרן ישיבה כדי שיהיה נוח לשבת. לקחתי שתי שכבות של ספוג והדבקתי אותן זה לזו בעזרת ספריי דבק כדי ליצור משטח עבה יותר.

הנחתי את החישוק וסימנתי מסביבו במרחק של 20 ס"מ עיגול גדול יותר - זה יהיה גודל המזרן. מכיוון שהכנסתי כיווצים בהיקף הגג, תחתית האוהל תהיה גדולה יותר מהחלק העליון שלו. גזרתי לפי הסימון :

תפרתי כיסוי עם רוכסן ופספול. מי שהיתה בסדנת הפוף שלי והתייאשה מזה שכל תפר היה שני מטרים כדי ליצור את ההיקף, פההיו לי תפרים של יותר משלושה מטרים. עשיתי פה קילומטראז' .

זהו - הגיע הזמן להניח את החישוק מעל הגג ולמשוך את השרוך שבתוך התעלה כך שהיא תתכווץ מעל החישוק ותשאיר אותו במקומו.

היכן שמצביע החץ ניתן לראות את החישוק מציץ. החישוק לא מושחל בתעלה - רק החבל מושחל בתעלה וכשקושרים אותו הוא מכווץ את התעלה ושומר שהחישוק לא יצא מהמקום.

נשאר רק לתפור רצועות בצד הפנימי והחיצוני של האוהל כדי שניתן יהיה לקשור אותן וליצור לאוהל פתח. ויתרתי על גיהוץ הבד וגם על מכפלת בחלק התחתון של האוהל - במילא הוא תלוי לו בחוץ...

נצא לחצר ובעזרת הרצועה שתפרנו בקודקוד הגג נחבר את האוהל לעץ...

עכשיו אפשר לשכב בתוך האוהל ולהסתכל למעלה - מכיוון שאלו בדים דקים (כיאה לאוהל בחום אוגוסט מצוי) רואים את הצללית של ענפי העץ.

עשר דקות אחרי שתליתי את האוהל תפסתי את מאי עושה בדיוק את אותו הדבר...

ואז היא ניצלה את ההזדמנות לשיר קצת עם האוזניות בלי שמישהו יעיר לה על זה שהיא צועקת...

ראתה אור כי טוב והחליטה שהאוהל הוא מקום אידיאלי לשיחת בנות בלי שההורים יפריעו.

ואז היא קלטה שתפסתי אותה... זו אחת ההופעות הנדירות של אור בבלוג 

האוהל תלוי מאז בחצר - וגם אם הוא קצת יתלכלך מאבק ועלים מהעץ, פשוט פורמים את הקשר, מוציאים את החישוק בשניה ומכניסים את האוהל למכונת הכביסה.

אחת הבנות שבסדנא שראתה את האוהל תלוי כבר בחצר העירה שזה יכול להיות גם רעיון לתא הלבשה ביריד בחוץ או אפילו בחנות אמיתית. תארו לעצמכן שורה של אוהלים כאלו - הרבה יותר שמח בעיניים, לא?

תפירה נעימה! ואם מישהי עושה אוהל אשמח לראות תמונות...

קרן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

57 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת