88
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של בתיה דורון

מבשלת, מצלמת, מטיילת, כותבת, מסקרת

קוד חופשי

פתחתי בלוג נוסף, אשמח אם תרשמו לקבלת עדכונים

  http://batyadoron.blogspot.co.il/

אמא שלי

 

את הרשומה הזו אני מקדישה לך אמא יקרה שלנו, אמא נעמה, אני עושה את זה עכשו, בחודש בו אנחנו עולים לקברו של אבא ז"ל, יום האזכרה שלו. 

אמא שלי, אני אוהבת, מכבדת, מוקירה, מעריכה אותך ומודה בכל יום לאלוהים על שנתן לנו אותך ושאת לנו לאמא הכי טובה בעולם. אני מתפללת שאוכל ללכת בדרך בה הלכת והולכת אותנו, דרך של אמא אצילה, דרך של אמא צדיקה, מאמינה, שהשרישה בנו ערכי כיבוד הורים, כיבוד אחים, כיבוד ונתינה לזולת, את אמא משכמך ומעלה.

גם היום ממרום גילך, את מעורה היטב בכל מה שקורה, אפילו בפוליטיקה ועיתונים את מתענינת, את צלולה ובטוחה בעצמך, אני שמחה שאת כל כך עצמאית ובלתי תלויה בנו, זוהי מתנת אל שהעניק לך אותה, אמא שלנו הצדיקה.

   

גידלת עשרה ילדים לתפארת, בנים ובנות וכיום את נהנית מפירות הנכדים והנינים ואני מאחלת לך ולנו עוד הרבה שנים טובות כאלה.  השם שלך נעמה וכמעט בכל בית יש לך נכדים ששמם או נועם או נעמה. יש לך גם נינה בשם נעמה.

ככה את הכי נהנית לראות אותנו, יושבים ומסבים על שולחנך, לאחר שהכנת לנו במו ידיך את האוכל הכי טעים לנו: את הקובה, את היפרך, האורז, העוף, הפיתות שאת אופה, זה האוכל שאנחנו הכי אוהבים ומחוברים אליו.

לאחר שאבא ברוך נפטר ז"ל, לקחת את המושכות לידיים, לא היה קל להמשיך, למרות שרובנו כבר היינו בעלי משפחות ומחוץ לבית, את המשכת לטפל במשפחה ואת עשית את זה בצורה מדהימה, כמעט לבד, ללא עזרה.

את האמא שעל כתפיה כולנו נשענים, למרות שכבר כולנו אמהות ואבות לילדים ונכדים, אנחנו עדיין נשענים עליך, אמא שכוחה ואצילותה מניע אותנו יום יום, אמא שהראתה לנו שבכוח האמונה הכל אפשרי, חלקת את מסירותך, דאגתך ואהבתך בין כולנו כשאת חדורת מטרה - שנצליח.

  

היו לך הרבה קשיים בדרך, אבל אנחנו תמיד יודעים שאת הכוח שממנו אנחנו שואבים.

כמה שנים לאחר שאבא ז"ל נפטר, חווינו עוד מוות קשה של האח שלנו האהוב חביב שנפטר בדמי ימיו, לא זכה לראות את ילדיו מצליחים כל כך ולא זכה לראות את נכדיו, עד היום, אנחנו כואבים ועצובים על כך ואת במיוחד, אנחנו יודעים כמה שזה קשה לך, כל יום, כל שעה, כל אירוע, כל מפגש שבו אנחנו כואבים ומרגישים את חסרונו.

אבל החיים חזקים מכל דבר ואין לנו שליטה עליהם והם לקחו אותנו למקומות אחרים וטובים, אני מתפללת כל יום לאלוהים, שיתן לך כח להמשיך ולהיות כמו שאת היום

אנחנו כל הזמן משתדלים לקחת אותך לטיולים, למקומות שאת אוהבת, לאחרונה עשינו לך טיול, קראנו לו טיול שנתי, מירה אסתר והנהג, בתיה, לקחנו אותך למקום שאת הכי מתחברת אליו וכל שנה את מבקשת להגיע לשם - מערת אליהו הנביא בחיפה. הנה אנחנו בדרך לחיפה, עוצרים בדרך לקפה

נכנסנו לקניון שבדרך. בתיה, שרשרת הזאת מתאימה לי? בטח אמא, היא יפה ומתאימה לך מאוד, תתחדשי

ופתאום באמצע הקניון, ניגשה אלינו אחת המוכרות ושאלה אותנו: זו אמא שלכם? אני רואה איך אתן מפנקות אותה, דואגות לה, אז סיפרנו לה שאנחנו עושות לך טיול, היא כל כך התרגשה, הלוואי והיתה לי אמא שהייתי יכולה לקחת אותה לטייל, אמרה לנו, זה ריגש גם אותנו וקראנו לך כדי שתבואי ותשמעי

לאחר הפסקת קפה, אנחנו ממשיכים ליעד שבחרת לטייל - מערת אליהו הנביא

אני באה לצלם אותך ואת אומרת לי: בואי בתיה, בואי תכנסי, תתפללי, כאן זה כאילו הקבר של אליהו הנביא, מקום קדוש, אבל מה זה, אני שואלת, זה קבר? לא את אומרת לי, אין לו קבר הוא לא מת, הוא עלה לשמים

מירה אמרתי גם לבתיה, המערה הזו היא מערה קדושה ואליהו הנביא חי, הוא לא מת, הוא עלה לשמים

אני מתפללת ומבקשת בשביל כולכם, בנים ובנות

בתיה אסתר ומירה את ממשיכה, תזכרו, תמיד תברכו ותתפללו ותגידו תודה לאלוהים

בתיה, תודה רבה, באמת נהניתי היום מאוד מאוד, היה חשוב מאוד לבוא לכאן ולהתפלל

אלוהים יברך אותכן, את הבעלים שלכם את הילדים, את הנכדים של כולכם

ומירה אחותי היפה, מתמוגגת



בשנה שעברה, ליווית אותי לטכס בו קבלתי עובד מצטיין, כל כך נהניתי שבאת, פגשת כאן אנשים חשובים מאוד, שר משפטים, יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ועוד, לך היתה זו חוויה ולי זו היתה גם חוויה וגם התרגשות גדולה

  

אני הכי נהנית לקחת אותך לאחיות שלך, לפגוש את המשפחה ולשמוע סיפורים, בכל מקום את דודה אהובה ומתקבלת בכבוד שמגיע לך

 

אמא, תצלמי אותי עם סבתא, הנה את כאן עם ריקי הנכדה שאת כל כך אוהבת

בחול המועד פסח האחרון, לביא ואני (בן דודתי) עשינו לכם מפגש אצל דודה שרה, שלוש אחיות, ממרום גילכן יושבות ואנחנו מעודדים אתכן לספר לנו את הסיפורים על התקופה שבה גדלתן, בכורדיסטאן, זה לא יאומן איזה חיים היו לכן ואיזה תלאות עברתן עד שהגעתן לארץ, וגם כאן זה לא היה קל (על כך ברשומה נפרדת בקרוב)

ואת ממשיכה וממשיכה לספר לנו ותמיד את עם הראש למעלה

ולביא מתמוגג, שואל שאלות, מתעניין, מעודד אתכן לספר עוד ועוד

תם ולא נשלם, אני מאחלת לך אמא יקרה, בריאות ואריכות ימים, שתזכי לראות ולחוות עוד הרבה אירועים שלנו, של הנכדים, של הנינים, בני נינים.

הרשומה הזו מוקדשת לך באהבה ובהערצה גדולה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

57 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בתיה דורון אלא אם צויין אחרת