00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מבקר בתיאטרון - בעריכת אופיר הלל

חופים הם לפעמים געגועים: יומן חוף ברייטון / בית צבי

11/08/2012

התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה הייתה אחת התקופות המעניינות בהיסטוריה. תעיד על כך האמנות: הספרות, סרטים ומחזות דוגמת "קברט" ו-"יומן חוף ברייטון".

יומן חוף ברייטון, המוצג עד ה-4/8 באולם בית צבי, הוא החלק הראשון מתוך טרילוגיית מחזות אוטוביוגרפיים בשם "טרילוגיית יוג'ין", שכתב ניל סיימון, מגדולי המחזאים האמריקאים, שכיום מועלים בשלושה תיאטראות מרכזיים בישראל ממחזותיו: תיאטרון הבימה ("הזוג המוזר"), תיאטרון הקאמרי בשיתוף תיאטרון באר שבע ("אסיר בלב העיר") ותיאטרון הספריה ("פרק ב").

המחזה מספר על סיפור משפחתי אשר מובא מנקודת מבטו של הבן המתבגר, יוג'ין. הוא מראה שבע נפשות בבית צפוף ולחוץ: האם, האב ושני ילדיהם ואליהם מצטרפים הדודה האלמנה ושתי בנותיה. הוא מראה ניגודים רבים בין אינטרסים, בין רצונות, שאיפות וחלומות של בני הבית, על רקע הקשיים הכלכליים והמצב הנפשי הקשה בו שרויות הדמויות במהלך המחזה. המחזה מתובל בהמון הומור, ומספר על המשפחה היהודית - משפחה כובשת לב שאין עוד כמותה.

המחזה הזה מאפשר התנסות אמיתית לתלמידי בית צבי (שבעוד חמישה ימים יהפכו לבוגריו) בקומדיה ודרמה כאחד. המעבר בין הדרמה לקומדיה בהצגה הוא כמעט לא ניתן להרגשה, והשחקנים מצליחים ללהטט בין שניהם.

רביב מדר מגלם את יוג'ין בהרבה מאוד קסם וחן. במשחקו הוא מצחיק מאוד, מרגש, מקסים ונראה טבעי לחלוטין בתפקיד הילד שנאלץ להתבגר.

ההישג המשחקי הגדול ביותר בהצגה זו שייך לטל אליה בתפקיד בלאנש. זוהי דמות מורכבת, המכילה בתוכה הרבה מכאובים, צער תסכול ואשמה על כל מה שהחיים לא נתנו לה. היא יצרה דמות כובשת, סוחפת ואמינה, בעיקר בתמונה שבה היא משוחחת עם בתה, נורה. כל הכבוד!

דניאל שרי גרטמן שיחקה את בתה של הדודה בלאנש, נורה. ביצועה היה מלא בכוח ובעוצמה נשית.

לורי (עדי הררי), בתה הצעירה של הדודה בלאנש הוכיחה כי דמויות יכולות לעבור שינוי: מהילדה המפוחדת והמנותקת שהייתה במערכה הראשונה היא הפכה לדמות מעורבת וקשובה למהלך העניינים במשפחתה.

את ג'ק, אבי המשפחה, שיחק אבישי בן גל שהיה סמכותי ומשכנע. כוכב עולה בשמי התיאטרון הישראלי.

אושר בית הלחמי גילם את סטן, אחיו של יוג'ין הנאלץ לפרנס את בני המשפחה. המשחק היה מצויין וניתן היה להתחבר, להזדהות, לצחוק ולהתרגש עם המצבים, התהפוכות והצרות השונות שמתחוללות על הדמות.

תפקידה של קייט הוא תפקיד דרמטי בעיקרו אך שיר מאור שגילמה את אם המשפחה, בלטה גם בקטעי ההומור והריקוד.

ראויה לציון התפאורה שעיצב סשה ליסאנסקי שהפכה את המחזה לחוויה אותנטית ואיכותית. מן השורה הראשונה ניתן לחזות ולראות מקרוב את העלים המתעופפים מהבמה אל רצפת האולם.

לסיכום: השחקנים הראו בשלות ובהחלט היה ניתן לראות שהם מוכנים לעולם האמיתי שמחכה להם בחוץ. הצגה שכזו צריך להעביר, בלי להסס, היישר אל במות התיאטרון הרפרטוארי.

 

צילום 1: מתוך אתר בית צבי. צילום 2: המבקר בתיאטרון. זהו חלק קטן מהבמה דקות לפני תחילתה.

לדף ההצגה באתר בית צבי.

תוספת, 11.8: בוקר טוב ושבת נפלאה. עד שהביקורת על ההצגה קודמה היא כבר הספיקה לרדת. אבל זה לא אומר שאין מה לראות בבית צבי. לדוגמה, המחזמר "מצחיקונת" יעלה החל מ-14.10.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת