00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

סליחה? איבדתי את הדרך. זה הבלוג של טוליפ?

 

 

זה כנראה לא כל כך קשה לחזור ומסתכם בעיקר בהחלטה אחת: לשבת מול השולחן ולא על המיטה, להדליק את אחד מהלפטופים (יש לי כולה 2), לפתוח את הוורד ופשוט להתחיל. לשם שינוי, זה לא ייגמר ב-140 תווים עד למחשבה הבאה, אלא ימשיך ויתמשך עד שאני אגיד שמספיק לי, ששחררתי את מה שרציתי ועמד בקצה הלשון (לא כזה, סוטים!) ואז אוכל לפרסם ולתת לכם לקרוא... כמה זמן לא עשיתי את זה! (שוב? לא התכוונתי לזה הפעם)

אז מה עם קצת עדכוני חיים? טוב, אז קדימה: להחזיק חזק...

בזמן שעבר מאז הפעם האחרונה שלי פה, הספקתי לסיים את שנת הלימודים השנייה שלי, להתמודד עם פרידה שהשאירה אותי בתוך קונכייה כדי להגן על עצמי מפני הבאות וגם כדי להחליט מתי שוב ואיך לצאת החוצה, לחפש עבודה בלי הכרה, למצוא עבודה שמתאימה לי בול ואחרי שבועיים כמעט לעזוב כי לא טוב, להחליט שאני נותנת צ'אנס שני ולעבור לפול גז ששינה את פני הדברים והפך את המקום שבו אני נמצאת למקום הרבה יותר נעים וטוב ו...

שנייה לנשום. פתאום קמתי בשבת בבוקר אחרי שישי שלא עשיתי בו יותר מידי, בלי עבודה ובלי לימודים. בעצם, יצאתי אתמול מהבית רק לטיול עם מיקס ולבית הקפה השכונתי עם חברה אחרי שלא התראינו חודש בגלל עומסים. כן, גם עומס החום משפיע על הכל.


מערכת השעות שלי לשנה ג' היתה מוכנה ומושלמת ואפילו עברה את אישור המנהל שלי בעבודה (שזה גם סיפור בפני עצמו), ועכשיו יש סיכוי מסויים שתצטרך לעבור עוד כמה שינויים ושיופים כדי שתתאים לדרישות המערכת ולדרישות שלי. את השנה הזו סיימתי בהצלחה. אני חושבת. הציונים שלי נשמרים פחות או יותר על אותו ממוצע, המוטיבציה שלי יותר דומה ליאכטה באמצע הים, עולה ויורדת לפי הגאות ועושה לי מחלת ים. אני משתדלת לשבת למעלה, להביט את האופק ולנסות לא להקיא. אני אופטימית, העגינה הזו בצד הדרך עושה לי טוב בינתיים. כשההפלגה תמשיך נתמודד עם זה הלאה...


ועוד מן עדכון ביניים שכזה: אחותי התגייסה! היא בעיצומה של טירונות, חזרה שבת הביתה. תקופה מרגשת. לה ולי. בכל זאת, לא בכל יום אני הופכת להיות אחות של חיילת.


ומה לגבי העבודה החדשה?

נכנסתי לעבודה במלוא המרץ. ההתחלה היתה קשה ומאז דברים השתנו והתחילו שוב ומחדש בדף חדש ונקי. אני פוגשת הרבה אנשים מוכרים ובתכל'ס? בלי לשים לב נכנסתי ללב הברנז'ה ותעשיית הבידור בארץ. וטוב לי. אני מרגישה שאני נהנית ועושה דברים טובים. ובתכל'ס הכי חשוב זה לצאת אחרי יום עבודה עם חיוך של הנאה, לא?


 

שבת שלום אנשים יפים! התגעגעתי. הנני. להשתמע.

*

התמונה מפה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת