44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

אולימפיאדת לונדון 2012 - רענן יותר, חופשי יותר, אישי יותר

עוד מעט יחלו המשחקים האולימפיים לשנת 2012 בלונדון, אנגליה. מדינות העולם יתאחדו לרגע סביב המשחקים התחרותיים של המבוגרים ויחגגו את העוצמה האנושית שמתגלה ביחידות וביחידים ששוברים שיאים ומגיעים לגדולה. זוהי חגיגה של האדם האינדיבדואל שמצליח לממש את יכולתו ולפרוץ את המגבלות הפיסיים של כל קודמיו. ההתרגשות ממתחרה ששבר שיא ומספורטאית שהציבה רף חדש לעולם באה מההישג האישי של המתחרה ולא בגלל המדינה אותה הם מצייגים. האדם הוא המרכז ולא המדינה ממנה בא.

לפני שנתפנה לראות את האולימפיאדה הנוכחית כדאי להיזכר בטקס הנעילה של האולימפיאדה הקודמת, אולימפיאדת ביג'ינג. לאורך כל האולימפיאדה הסינים הציגו מופעים חזותיים מרשימים של אחדות ומשמעת. בטקס הפתיחה שלהם, המוני משתתפים סינים ביצעו ריקודים מתוסבכים בתיאום מרהיב לעין. כשאני ראיתי את המחזה המושקע הזה מעבר להתפעלות ניקרה בי השאלה כמה דיכוי, כאב והשפלה השחקנים הסינים היו צריכים לעבור כדי להגיע לרמת התיאום המושלמת הזו. רמת תיאום של מחשבים מדוייקים שנראים כמעט לא אנושיים. הדיקטטורה הסינית הציגה לראווה את הערכים שלה ואת מה שהיא הכי טובה בו, דיכוי האדם היחיד למען משהו גדול יותר, למען הכלל והמדינה. ואז הגיע טקס הנעילה, האנגלים אמורים לתת פרומו לקראת האולימפיאדה הבאה, אולימפיאדת לונדון. מה הם יעשו? איך אפשר להתחרות עם המייצגים המרהיבים, המבהילים, אדירי הגודל והמשמעת האלה?

הנה התשובה של האנגלים:

טקס הנעילה של המשחקים האולימפיים ביג'ינג 2008

האנגלים הצליחו לענות לסינים ולעשות את הדבר הטוב ביותר שהם יכלו לבצע, הם הציגו את הערכים המקוריים של תרבות המערב. ערכים שבמרכזם האדם היחיד ומימוש היכולות האדירות שבו. לעומת הסינים שהבהירו מיד כי המדינה היא מעל לכל אדם, האנגלים הראו שבמערב האדם הוא המרכז שעושה את המדינה. מה עושה את אנגליה המודרנית כה מיוחדת? לא כיבושים גלובליים, לא שליטה ודיכוי, לא בית המלוכה, לא אימפריאליזם, אלא היחידים הגאונים שצמחו מתוך המדינה הזו והגדירו אותה מחדש לעולם. יחידים כמו הגיטריסט ג'ימי פייג' מלהקת לד זפלין האגדית, יחידים כמו דיויד בקהאם, ברנארד ראסל, צ'רצ'יל וצ'ארלי צ'פלין. אנגליה מוכרת לנו כערש התרבות המערבית בזכות אנשים כאלה שלקחו את החופש שהמדינה הליברלית נתנה להם והחליטו לא לפחד לממש את עצמם עד הסוף. אנגליה לא מוכרת יותר כאימפריה שהשמש לעולם אינה שוקעת בה, אלא כמקום הולדתם של ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר. 

בטקס הנעילה האנגלים הציגו כוכבים שמסמלים את כל היחידים המיוחדים שיחדיו מרכיבים את המדינה. העבר של אנגליה מתגלם בג'ימי פייג' שמייצג את דור שנות השישים והשבעים שבעט במוסכמות ויצר משהו חדש, מוסיקת רוק ותרבות שמשפיעה עד לימינו.ההווה של אנגליה מתגלם בכדורגלן דיויד בקהאם ובזמרת ליאונה לואיס שמייצגים את ימינו. האם בטקס פתיחת האולימפיאדה נראה איחוד של הביטלס החיים, פול מקרטני ורינגו סטאר? רק כך האנגלים יכולים להתעלות על הפרומו שלהם מטקס הנעילה ולהמשיך באותו קו שמדגיש את ערכי המערב.

הקטע היפה ביותר לדעתי היה לקראת הסוף כאשר דיוויד בקהאם בעט בכדור שנחת בין הסינים המבולבלים. לפתע הסינים לא ידעו מה לעשות. אף אחד לא הכין אותם למקרה כזה, אז האינדבידואל יכל לצאת לחופשי מהמכונה המשומנת בדמות אדם סיני אחד שתפס את הכדור וחייך חיוך אמיתי ולא מתואם ולא מחושב מראש. חיוך של אדם שהרגיש לרגע לא כעוד בורג במכונה הדורסת אלא כאדם חופשי.

אז נרים כוסית לחיי האדם היחיד ויכולותיו האדירות, לחיי החופש לממש את עצמך ולחיי ההישגים ההיסטוריים שמחכים להתרחש בסין ובעולם כולו.

וכמובן לחיי העוצמה האנושית ושבירת השיאים האולימפים שבדרך!

אך עם זאת, אומנם האולימפיאדה היא מקום מצויין להתחבר לטוב שבאדם ולכוח של היחיד, ובכל זאת הנה אדם אחד אמיץ הרבה יותר שמפגין עוצמה על אנושית כנגד מכונה דורסנית וקשה שמסרבת בינתיים ליפול. יותר מכל מתחרה באולימפיאדה, הוא הגיבור האמיתי -

האדם הסיני האנונימי הזה הביע את מחאתו ונעמד כנגד הטנקים של הצבא הסיני שטבחו בסטודנטים סינים שדרשו סין יותר דמוקרטית בכיכר טיין אן מן, בייג'ין 1989.

ברקע נאום ידוע ומלהיב של פעיל מחאה מתרבות הנגד האמריקאית בשנות השישים בשם מריו סאביו מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב. הוא מדבר על המכונה שנשלטת ע"י מי שיש לו כוח ועל היחידים שצריכים לגרום לה לעצור כדי שלא תדרוס אותם. מכונה שיכולה להיות לדוגמה שלטון דורסני דיקטטורי או חברה בעלת מניעים כלכליים בלבד שלא רואה את צרכי האדם שמולה. כל אדם מתמודד בכל מקום ובכל זמן עם המכונות הכוחניות שישנם באותו רגע אשר מנסות לדרוס את החופש שלו, בין אם מדובר במקרה קיצוני של מדינה דיקטטורית או במקרה מעודן יותר של מדינה דמוקרטית שלדוגמה לא נותנת זכות הצבעה לחלק מאזרחיה. כל דור והמחאה החשובה שלו למען חופש גדול יותר למימוש האדם. נראה שהתפקיד של הדור שלנו יהיה בהתמודדות מול מדינה שאומנם היא דמוקרטית אך בעלת קפיטליזם מוקצן ודורסני שנוגד את חופש האדם. זו המשימה האולימפית שלנו, לקדם את העולם להיות רענן יותר, חופשי יותר, אישי יותר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת