00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רחלי גזית - מעשה ביצירה

השראה של אחת היא השראה של אחרת

החלפת השראה.

רעיון מבריק שהגתה מיכלי .

(במקור היא קראה לזה החלפת פינטרסט {פינטרסט מהווה תחליף אינטרנטי בתמונות ל"שמירה במועדפים").

כל משתתפת הכינה לוח השראה בפינטרסט (רב הבנות) או בפאוור פוינט (אנוכי, הפרימיטיבית), הלוח נשלח לזו שאמורה להכין לה משהו, ללא הסברים נוספים. כלומר לא נאמר "כאן דוגמת הסריגה מצאה חן בעיניי למרות שלא הייתי רוצה אותה כצעיף", פשוט אסופת תמונות שבכל אחת מהן יש משהו שמכינת הלוח ממש אהבה. מכינת ההחלפה צריכה להכין משהו בהשראת הלוח שיצרה המקבלת. גֵיְי וֵיְיס, אומרים ביידיש.

אני קיבלתי שַל מדהים שסרגה ריבי, המדענית הכי יצירתית בארץ (תמונות והסברים תוכלו לראות בבלוג שלה).

בחלקי נפל להכין את ההחלפה למיכל פ. הנה לוח הפינטרסט שלה.

מצד אחד- נפלא, הלוח שלה בשקט יכול היה להיות הלוח שלי.

מצד שני... ואם מה שאני אוהבת שם אינו מה שהיא אוהבת?...

סגרתי את הלוח וניסיתי לחשוב מה הכי בלט לי לעין?

- העובדה שהיו שם המון תמונות ופריטים דקורטיבים.

מה עוד?

- הסגנון: שאבי, רומנטי, נשי.

עוד משהו?

- הרבה צבעים טבעיים עם נגיעות של צבע ולפעמים צבעים שטופים (ווש).

היו לי כמה רעיונות והתלבטתי רבות. בכל פעם אמרתי לעצמי שזהו! יש לי רעיון מעולה! ואחרי שעה התחרטתי וחששתי שלא יתאים. לבסוף, בהשראת הלוח שלה, הידיעה שאני רוצה להכי משהו שישלב בין תחומי התפירה והנייר (שני תחומי עיסוק בולטים שלה) וכן בהשראת האתר של האמנית המדהימה ג'ניפר קולייר החלטתי להכין מֵנִיקִין (מודל של גוף, כמו שיש לתופרות) לבוש שמלה מנייר.

בד"כ אני לא אוהבת להכין תמונות בהחלפת, אבל הפעם החלטתי, בהשראת הלוח של מיכל שזה דווקא רעיון טוב.

אז מה צריך? מניקין- אין לי. מסגרת עמוקה דיה - אין לי. אבל כווונות ותכנונים... אוהו... יש ויש!

חגית נחלצה לעזרתי ונתנה לי מסגרת עמוקה ובכך חסכה לי נסיעה לאיקאה (וכנראה גם כמה עשרות/מאות שקלים שהיו מתבזבזים במחלקת הגאדג'טים לו הייתי נוסעת לשם).

ומהיכן אשיג מניקין קטן מעץ?...  הפכתי בדעתי שוב ושוב ופתאום, בחיי שאין לי מושג כיצד, הבריק לי הרעיון להשתמש בכוסות יין מקלקר שנמכרות בחנויות היצירה!

ייפיי היי היי,  שלב החשיבה תם ושלב העשייה החל.

חתכתי את כוס הקלקר לחצי ואת אחד החצאים חתכתי כמו שתראו בתמונה הבאה:


הדבקתי את החלקים החתוכים אחד לשני כך:


וגילפתי אותם כך:


את המניקין המתוק שקיבלתי (גובהו 10 ס"מ) צבעתי בכמה גוונים ושכבות עד שהתקבל מראה של עץ (אין לי תמונה של השלב הזה).

הדבקתי חתיכת נייר תווים (תודה זוהר), שאריות קארדסטוק מנוקד, נייר אורז וחצי דויילי והנה,המניקין שלי הפכה לנערת פין-אפ לתפארת.


רואות את רגל ה"עץ"?!:

באחת החנויות מצאתי נייר אריזה מקסים והם הסכימו לתת לי חתיכה, אותה תכננתי להדביק כרקע לתמונה:


אבל בבית (כמה מפתיע) שיניתי את דעתי והחלטתי להשתמש בגב המקורי של התמונה כמות שהוא, לא לצפות אותו (הרי התרשמתי שמיכל אוהבת חומרים טבעיים, זוכרים?!). אז גזרתי כמה פרחים מהנייר והדבקתי אותם על גב התמונה בעזרת דבק לבן (בעזרתו גם ציפיתי את חלקי השמלה כדי להקשיח ולחזק אותם).

את סרט התחרה הדבקתי בעזרת סופר-גלו ג'ל (דבק מעולה! לא נוזל ומתייבש טיפה יותר לאט מדבק 3 שניות, כך שיש זמן להדביק):


הדבקתי את המניקין לגב התמונה בעזרת דבק לבן:


רציתי עוד משהו שייצג את תחום התפירה (חוץ מהשמלה. אז מה אם היא מנייר? לא להתקטנן!). למשל... סליל של חוט תפירה, כמו פעם.

אז מה אם אין לי? ואין לי זמן להשיג כזה? שאתן לפרט שולי שכזה לעצור בעדי? האמת שכן. קצת.

אבל אז ראיתי באיזו מסעדה קערה מלאה פקקים של בקבוקי יין. אוריקה! ביקשתי רשות ופקק אחד חזר איתי הביתה .

שבתי לקרש החיתוך וחתכתי את הפקק לחצי (שיהיה לו גב ישר) ואז לרבע (כדי לקבל צורת שעון חול), הדבקתי את החלקים, לפפתי חוט תפירה והוספתי כפתור (ואם ההסבר לא ברור- תראו את התמונה)

סיכות תפירה וכפתורים ננעצו בפקק השעם וכל הכבודה הזו הודבקה למסגרת


וזהו. או כך לפחות תכננתי את זה. אבל, כשהסתכלתי על זה "גמור" הבנתי שזה עדיין לא גמור (עושה רושם שיש כאן מוטיב חוזר)

מה חסר לי? שוב ושוב הפכתי בדעתי (בחיי שכל החשיבה הזו כל כך מעייפת ;))

סרט מידה של איקאה שהציץ אלי מאחד המדפים העלה את הרעיון להוסיף סרט מידה (וואלה? לבד הגעתי למסקנה הזו?!) אבל אמיתי, של תפירה. אז חתכתי חתיכה מסרט מידה שמשמש אותי מדי פעם לעיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה. ושוב -  לא הייתי מרוצה (אין ספק שיש כאן מוטיב חוזר). הסרט הגזור נראה... המממ... גזור! מסכן כזה, בלי קצה.

אז לקחתי שארית קטנה מטפט מתכתי, עם טקסטורה


וצבעתי אותו עם טוש פוסטרמן (גואש בטוש) שחור


וניגבתי את עודפי הצבע

את החתיכה הזו הדבקתי בקצה סרט המידה החתוך ו... וואלה!


הדבקתי את הסרט על המסגרת ו...

הייתי מרוצה 


מאד מרוצה


כל כך מרוצה שצילמתי המון


אבל מכיוון שאני אדם רחום וחנון  הכנתי לכן קולאז' מסכם:


התכוונתי למסור למיכל את ההחלפה במסירה אישית, אבל אחרי ש-3 הזדמנויות להפגש התפספסו לנו, ארזתי את התמונה בהמון פצפצים, עשרות מטרים של נייר דבק וקופסת מצות אחת ושלחתי אותה על גבי הצבי ישראל.

ושלשום זה הגיע.

ואני, לשם שינוי, הולכת לישון.

ולשם שינוי, מרוצה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

82 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שניצל13 אלא אם צויין אחרת