00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

פגישת מחזור

20/07/2012

בשנת 1958 סיימנו כיתות ח' ראשונה וח' שנייה (להלן מחזור כ')   את בית הספר היסודי  "המנחיל" בנחלת-גנים אשר ברמת-גן, (לשעבר, בי"ס לילדי עובדים א' של זרם העובדים.) והתפזרנו לנו לארבע רוחות השמיים.

בשנת 2012 (ליתר דיוק ב-7 ביולי),  54 שנים מאוחר יותר נפגשנו כ- 40 מתוך כ-70 בוגרי המחזור בבית שרי, בוגרת המחזור שאירחה את המפגש ההיסטורי. 

לרובנו זו הייתה הפגישה הראשונה אחרי כל העשורים הללו.

כלל לא פשוט לאתר אחרי כל כך הרבה שנים קבוצה כה גדולה  של אנשים שחלקם עיברתו את שמם, הבנות שינו שם משפחתן עקב נישואין, חלק מהבוגרים הרחיקו נדוד אל מעבר לים וחלקם ז"ל, אף הרחיקו יותר ואינם כבר בין החיים.

להרים הפקה שכזו צריך שיהיה איש משוגע  בפנסיה שעיתותיו בידיו, ולידו אישה עזר כנגדו, וצריך מקום לכנס את המוזמנים. ולמזלינו הם היו : יענקל'ה טלר ומלכה אשתו, ושרי שאירחה את כל האנשים.  כל הכבוד, שאפו גדול לכם!!!. 

מימין לשמאל: מלכה שרי ויענקלה, תודה גדולה!

מבצע האיתור של כל אחד מהבוגרים הוא סיפור מתח בלשי וארוך, תקצר היריעה לפרוש ברשומה זו, אך יענקל"ה טלר שמח לחזור ולספר לכל מי שמוכן לשמוע, את הרפקאותיו מסמרות השיער במסעו הנחוש לדלות עוד פיסת  מידע ועוד קצה חוט ועוד בדל רמז.

משתתפי המפגש בצילום קבוצתי על שפת הבריכה.

חודשים לפני האירוע, דאג יענקל'ה לעדכן אותנו במצבת השמות שאיתר והמשיך לעדכן בכל שם שנוסף לרשימה עד סמוך למועד האירוע עצמו.

אז חילק לנו משימות של הבאת כיבוד, שתיה, עוגות, פשטידות, קובה, בורקס,  סלטים וכמובן הפטיפורים של אביטל.

בין המוזמנים היו שתי מורות, המורה שושנה מהכיתות הנמוכות, (א'ב') והמורה אביבה מהכיתות הבינוניות (ד'ה'). המפגש עם המורות היה אירוע מרגש בצורה מטלטלת לכן מן הראוי שאכתוב על כך רשומה נפרדת.

בני התשחורת (תודה לאמא צבע) מנסים לזהות את בני התשחורת (תודה לאמא טבע) בצילומים העתיקים בשחור לבן.

הוחלט (ע"י הועדה המארגנת) שלא מביאים בני-בנות זוג, זאת כי 40 אורחים בבית אחד זה קצת הרבה, אך כפול  מזה ממש בלתי נסבל. יתרה מזאת, נראה שהעובדה שלא היו בני זוג אפשרה למשתתפים להתנתק מההווה ולדלג ביתר קלות חזרה לשנות הילדות, להעלות זכרונות, מעשי קונדס  משעשעים או מביכים, לגלות סודות כמוסים מי אהב את מי. האנשים נשארו עד שעה מאוחרת, התקשו להפרד שוב מילדותם, ולא היה לצידם בן הזוג המשועמם במפגש לא לו שילחץ נו כבר...

אני למשל, יכול ללכת לעבודה לבד, אני גם יכול לשבת בבית לבד (אם צריך.) אבל לצאת מהבית לבד אני ממש לא אוהב, אני אוהב שזוגתי תהיה איתי... בעייה.

אז מה עושים? התקשרתי ליענקל'ה טלר ושאלתי אותו: יענקל'ה ארגנת הכל פיקס פוקס, ומה עם צלם? דאגת לצלם טוב?

יענקלה טלר: לא...חשבתי שהחברה יצלמו אחד את השני.

יענקלה בוברמן: עם מה יצלמו החברה? עם הפלאפונים? עם ה"פוקט" הדיגיטלי? מפגש של פעם בדור ולא יהיה לנו תיעוד ראוי לשמו??? אבל לא נורא, ראה כמטופל, יש לי צלמת טובה שמוכנה לבוא איתי.

יענקלה טלר: תודה, תודה, אני מוכן להשתתף בהוצאות, רק תגיד כמה.

יענקלה בוברמן: לא צריך...במקרה הצלמת מתנדבת והיא אשתי.

אז כל הצילומים מפגישת המחזור הם של אביטל, וכולם לא חדלו להודות לי שלוש פעמים, פעם ראשונה על הפטיפורים של אביטל, פעם שניה על הצילומים של אביטל, ופעם שלישית על האישיות הכובשת של אביטל, ואביטל אפילו לא בוגרת המחזור, היא הייתה בת 3 כשסיימנו את "המנחיל".

משוויצים עם התמונות של הנכדים.

מעלים זכרונות, מתעדכנים בקורות,

 לרגע נראה היה שלא עברו שישים שנה, המורה אביבה כהרגלה, תפסה את המושכות, היסתה את הכיתה הרעשנית, ובקולה הסמכותי הקריאה לנו  פרק מ"פרקי אבות" מתוך דף ששלפה מתיקה:

 

 

בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצוות; בן חמש עשרה לתלמוד:

בן שמונה עשרה לחופה; בן עשרים לרדוף; בן שלושים לכוח; בן ארבעים לבינה; בן חמישים לעצה

 

 

 

 

בן שישים לזקנה; בן שבעים לשיבה; בן שמונים לגבורה; בן תשעים לשוח; בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.

וכשהגיעה בקריאתה ל"בן שמונה עשרה לחופה" גם אני כהרגלי, כאילו לא חלפו עשרות שנים,

חזרתי להיות "הליצן המתחכם" של השכבה והכרזתי בקול "בן שמונה עשרה לחופה ראשונה!"

בצילום אפשר לראות שהעיניים הצוחקות (כולל המורה אביבה) מופנות למקום ישיבתי. שוב הצלחתי "לגנוב" למורה את הכיתה בשיא הריכוז, אלא שהפעם לא שלחו אותי הביתה להביא את ההורים.

 

 

ושוב אני, בוגר מחזור כ', קורא לכיתה מעלילותיו בבי"ס "המנחיל" כפי שסופרו לנכדתו בבלוגו הידוע "סבא של דנדן".

ולסיום שוב צילום קבוצתי של חבורת בני 68 אשר על פי השיעור מ"פרקי אבות", שהעבירה לנו המורה אביבה,  עברו מזמן מגיל זקנה לגיל שיבה, אך על פי השובבות בעיניים הם עדיין בבית ספר "המנחיל" שבנחלת גנים ברמת גן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

77 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת