00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

ברוך מתיר עגונות

כשהתעוררתי הבקר ליום חדש. הייתי נרגשת יותר מתמיד. הציפייה לדיון בבית הדין הרבני של מסורגת הגט אותה אני מלווה בשנים האחרונות אמור היה להסתיים בטקס קבלת הגט. חודש חלף מאז נחתם הסכם בבית הדין.  התנאים נוסחו. נקבע מועד וברור היה שהיום יחתם ההסכם ויתקבל הגט המיוחל.

מי שפגש במהלך חייו אישה מסורבת גט ידע לומר מהוא מסלול התלאות הבלתי מסתיים שעוברת האישה בעתיו.

בית הדין הרבני במדינת ישראל  גם אם ירצה מאוד להראות העדר שיקולים זרים, מתקשה שלא להטיב עם הגבר גם בשעות שהמציאות זועקת למרומים והצדק לא נעשה שוב ושב.

8 שנים חלפו מהיום בו נעלם. נטש את ביתם. את ילדיהם וניתק כל קשר. הכסף נגמר. הבריאות התדרדרה. המאבק העיקש לפרנס ולחנך את ילדיה היה לה  תכלית המטרה.

כשנפגשנו לראשונה ניצבה מולי נחושה אך נטולת כוחות נפשיים. אישה שאבדה את האמון בגופים הציבוריים שהיו אמורים לתת לה גב ומענה. מערכת הרווחה כשלה. הגופים המשפטיים: בית הדין הרבני ובבית הדין לענייני משפחה התלו בה שוב ושוב. הסרבן הסתתר. ירד למחתרת. לא טרח להגיע לדיונים. התעלם מזימונים וצווי הבאה שהוגשו לו שוב ושוב ובה בעת פתח בחיים חדשים עם אישה אחרת בעודו נשוי.

התנדבתי לצאת למשימה. התלאות המשברים והספקות לא חדלו מלהפתיע שוב ושוב. כל אימת שקיווינו ויחלנו שהרגע אכן קרוב...שבה עוגמת הנפש בפנים חדשות. נפגשנו רבות. שוחחנו שעות. עודדתי אותה. העצמתי ונתתי לה להאמין בכוחה גם באותם רגעים בהם חשבתי שבמקומה הייתי עומדת על פיסגת ההר וצורחת ביאוש. 

הייתי גאה בה ללא גבול. בחרה בעצמה ובחרה בחירות שלה כייעד.  לא התייאשה ולו לרגע. גם לא כאשר רבו המאבקים והקשיים שהערים תכפו. הוא לא בחל בשום דרך. גם לא בנסיונות להפוך את שלושת ילדיהם לכלי שרת בידיו.  היא נותרה איתנה בנחישותה  דבקה במטרתה.

באף מקום בעולם ובאף מציאות קיומית לא רשאי אדם לגזול מזולתו את חירותו כך סתם, ובעיקר לא מי  שנטש את שלושת ילדיו הרכים בשנים  מבלי שגילה מידה אחריות הורית או התעניינות בגורלם או גידולם. 

 

היום נפל דבר. עם שחר יצרנו קשר ראשון ומאותו רגע הייתי מעודכנת ישירות בזמן אמת גם מתוך חדר הדיונים.

"אין גט" סימסה לי לפתע. "הוא עושה שוב קונצים והדיינים מאפשרים לו."  

אבל בתסריט שלי להבוקר לא נרשמה אופציה כזו הזכרתי לעצמי. הרי נחתם הסכם נאמר בו מפורשות שהבקר ינתן גט או שילך לכלא... 

"מה זה אין גט" ? אני שואלת בעודי מכלה זעמי על המקשים. 

"הם הגיעו בדרישות והדיין דוחה לנו את הדיון לעוד כמה חודשים כי יוצאים לחופשה וישובו רק אחרי החגים" ,

"אני מפעילה את צו המעצר והוא יוצא מכאן לכלא" הוסיפה.

חששתי שיברח. סבלנותי פקעה. 

תחלופת הסמסים נפסקה לפרק זמן ואני אמרתי לעצמי: "השקט הזה מבשר טובות. "

השוטרים התייצבו בתאום מבעוד בוקר . שעה ארוכה חלפה. נאסרה עליו היציאה. הוא התחיל להפנים שההליך הוא ממשי ופניו אל הכלא... מכאן חלה התפנית.  

סמס נוסף שנכנס דיווח על ההכנות לטקס. ניירת רישומים. הליכי דין מיושנים.

ממתינים. 

כשצלצל הנייד הרגשתי כבר את הבשורה. מאושרת זכיתי להיות הראשונה ששמעה את הידיעה:

     אני גרושה ! 

מחר בבקר לכשתקיץ, תזרח השמש גם בליבה והיא תתחיל לרקום את החלום הבא.

תם פרק. תמה תקופה. יוצאים  לחיים החדשים. אין מאושרת ממני. 

תודה שהיתה לי הזכות להיות חלק

תודה שיש לי עוד חברה. 

 

 

 ואתם קוראי: 

תודה שבקרתם בבלוג של תפו ופוזה, שמחה ומודה לכל תגובה.

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

שלכם תפו 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת