33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בריאות בקלות

ילדים, קיטנה, אני.

שבוע שעבר, שבוע ראשון לחופשה היה מאוד מאתגר מבחינתי. חזרתי לשורשיי הקיבוציים, למהות ההגדרה של היותי קיבוצניקית- תרומה לקהילה.

המהלך החל ביום שישי לקראת הצהרים, מנהלת הקהילה מתקשרת אליי ומחפשת את הבן שלי, היא צריכה את עזרתו כדי להפעיל את קבוצת הילדים בכיתות ד'-ו' , קבוצת "ערבה". נכון לתחילת החופש נוצר מצב שבו אין לילדים מדריך , הוא פוטר/התפטר זמן קצר לפני החופש והם בחיפושים. יש בחורה ברקע שאמורה להכנס ביום חמישי לעבודה, בנתיים צריכים עזרה ל 4 ימים.

הבן שלי נמצא בקורס מדצ"ים, הבת שלי בהכנות והתרגשות לקראת מסיבת סיום י"ב ואני מוצאת את עצמי אומרת לה . . . אולי אני יכולה לעזור. אמנם אני נדרשת לשנות את  שעות העבודה שלי, כלומר לדחות טיפולים ופגישות לשבוע אחרי, אבל הבנתי שאין מוצא, כל מי שפנו אליו סירב  אף אחד לא הרים את הכפפה. מנהלת הקהילה היתה די המומה ממני. את יכולה לעזור? את יכולה לעבוד עם הילדים? כמובן שאשלם לך וכו' וכו'. סוף השבוע היה לי די מבלבל, האם אני פועלת נכון. . . הבן שלי שנמצא בקבוצת גיל זו היה מאושר ביותר מהמצב, הבטיח לעזור לי ולהיות לצידי.

יום שבת בבוקר, הגעתי למקום וחשכו עיניי, המקום מלוכלך, לא נקי ,רמת ההגיינה בבית  היתה מאוד נמוכה. הצלחתי לארגן הורה נוסף לנקיון וכבר ב 7.15 בבוקר התיצבנו וקירצפנו את הרצפה, את השירותים, את המטבחון, הצלחנו להעניק למקום אור וניקיון. השעה 9.00 ויום הפעילות הראשון נפתח, אני ותלמידת י"א שהסכימה לעזור לי ביומיים הראשונים.

עשינו שיחת הכרות ראשונה, הילדים התפנו למשחקי שולחן, מונופול, סיכון, טריוויה, ראינו סרט וידאו, פינקתי אותם בארוחת בוקר קלה שכללה לחם, ירקות, גבינת קוט'ג/גבינה לבנה, חמאת בוטנים, הבן שלי הכין לימוננענע , בילינו יחד את היום עד השעה 16.00 . בינתים נודע לי שהבחורה שחשבו עליה לא נכנסת לעבוד בבית.

ביום השני אפינו ביחד  לחמניות ועוגיות , אחרי ארוחת צהרים קישטנו את הבית וערכנו מסיבה לקראת תחילת הקיץ. שיחקנו משחקי כדור תוך כדי מוסיקה רועשת וקצבית, כיסאות מוסיקליים, ערכנו את השולחן עם הכבודה שאפינו ואני חושבת שרובם נהנינו.

ביום השלישי , הצטרפה אליי בבוקר המדריכה הקבועה ,בחורה צעירה עם המלצות רבות וניסיון רב בעבודה עם ילדים בחינוך הבלתי פורמלי, שהחלה את עבודתה עם הקבוצה.

פרשנו מזרונים , הדלקתי נירות לאוירה ועשינו טיפולי רפלקסולוגיה אחד על השני. לילדים לקח זמן כדי להסכים להחשף, הבן שלי עודד אותם להסכים ואפילו עשה להם עיסוי ולחיצות, אני הסברתי מהי התורה, מהם האיברים המשתקפים בכף הרגל. מי שהשתתף אמר שהיה לו נעים. אחה"צ הלכתי עם חלק מהילדים לבריכה, חלק אחר נשאר בבית הילדים, עם המדריכה החדשה.  

ביום הרביעי נסענו לבית האיכר בבן שמן . הילדים חוו מעגל מתופפים, אפיית פיתות בטאבון, הסבר על יוני דואר, חליבת עיזים והסבר על קרניים ובניית שופר, כמו כן מספר הילכות על חיות כשרות ולא כשרות. החזיקו נחשים, רכבו על חמורים, הכרנו אוח, שועלים, חוטמנים, בז , רקון ועוד חיות . היה מהנה וחביב.

חזרנו בצהרים לבית הילדים, חלק מהילדים החליטו ללכת הביתה ומעט ילדים חזרו לפעילות.

לכאורה היו אלו ימים ארוכים בשבילי, כבר כמה שנים שאני לא עובדת בכזה רצף , 8.00 - 16.00 . בבית לא היה אוכל מוכן, אכלנו אוכל שנשאר משבת. . .  הספקתי בהפסקה לעשות מכונת כביסה , לתלות אחרת , מעט לסדר את הבית וזהו. קמתי ב 6.00 בבוקר להליכה בגלל לוח זמנים צפוף. . חגגנו מסיבת סיום של ילדי הגן ביום שלישי,הבת הצעירה שלי עולה לכיתה א'. וביום רביעי טקס סיום כיתה י"ב , הבת הבכורה סיימה את חוק לימודיה. הבעל שלי נסע לחו"ל לשבוע ביום חמישי לפנות בוקר, (3.00 ),  הבת חזרה מנשף י"ב עם עוד שלושה חברים עייפים, מעט   מבושמים ומרוצים. הבית היה שקט ב 5.00 לפנות בוקר.

יום חמישי בבוקר, אני עייפה בצורה קיצונית, כולי כואבת . נסעתי לאימון שלי, חזרתי עשיתי מעט קניות לשבת ,בעיקר בשר, את הקניות העיקריות עשינו ביום שלישי בערב. סחבתי את היום בקושי רב.

מזל שיש סוף שבוע , נחתי היטב , ביליתי בבריכה עם הבת הצעירה, ישנתי צהרים ,אגרתי כוחות ואנרגייה והתחלתי שבוע חדש .

מגיל 19 גרתי בקיבוצים,בתחילה בקיבוץ חולדה, אחר כך בהאחזות שיזפון והייתי 4 שנים חברה בקיבוץ יוטבתה , כיום אני 23 שנה בקיבוץ שלי. עוד לפני תקופת ההפרטות והקיבוץ המתחדש . תרומה לקהילה הינה ערך , אבן דרך, ציון דרך, כשצריך, כשמבקשים מסכימים, אומרים כן ! אני מעולם לא אמרתי לא , כשסדרן עבודה ביקש ממני לעזור בכל תחום שהוא ,הסכמתי. בעבר לא קיבלנו תמורה כספית  , גמול הדברים היו מובנים מאליהם . כיום מקבלים גמול כספי, משכורת בעבור עבודה כזו.

הקיבוץ השתנה, הערכים השתנו , החשיבה היא חומרית, מה אני אשיג . . ? מה יצא לי מזה? אני הסכמתי  לעזור כאמא, כחברת קיבוץ, כדי לתת מרחב נשימה לקבוצת אנשים לעשות את עבודתם ולמצא את  מדריך, פעיל שילווה את הקבוצה במהלך הקיץ. כדי שבית הילדים יהיה פתוח ושהילדים יגיעו ויחוו את הביחד שלהם.

עבר אמנם שבוע לא קל, אבל כמו שאמרתי בתחילה מאתגר ושווה את המאמץ.

תודה שאתם קוראים אותי,

אתי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל eti19651 אלא אם צויין אחרת