00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

No Radiation

לבלוג החדש

ראיונות נוספים עם רגישים לקרינה היום (25/06/2012 )בעושים צהריים 1230 גלי צה"ל עם יעל דן

 

היום, יום שני, ה 25/06/2012 נערך בתוכנית עושים צהריים עם יעל דן ראיון נוסף עם רגישים לקרינה, חנה (שם בדוי) ודפנה טכובר. כמו כן התראינה פרופ' סיגל סדצקי מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה במכון גרטנר (ששייך למשרד הבריאות) כמומחית המובילה בישראל לנושא הקרינה ונציגת משרד הבריאות.
 
ניתן לשמוע את התוכנית בקישור http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=67779, בחרו את התוכנית מה 25/06/2012 ולחצו PLAY.
 
להלן תמצית הדברים, הערות מסומנות ברקע אפור
 
רחל, מרצה שהפסיקה לעבוד בגלל הרגישות לקרינה ובכלל חשיפה לקרינת WIFI במוסדות השכלה תארה בצורה קשה את הסבל אותו היא חווה מידי יום. עיקר הדברים של רחל:
 
  • "אנני רוצה להזדהות"
  • "נגזלה ממני הזכות לחיות"
  • "יש לי עומס של התמודדויות"
  • "אני לא יכולה לסבול את תגובות האנשים, לא רוצה להתמודד עם התגובות של האנשים"
  • "אני כבר לא חיה"
  • "לפני שנתיים וחצי, שלחו אותי להרצות בכיתה שהייתה ממ"ד, כנראה שיש משמעות לקירות ביטון, הרגשתי כאבי ראש, בפעם השבעית נשברתי, היה שם ראוטר אלחוטי"
  • נעלצתי לעבור דירה כי השכנים התקינו ראוטר" 
  • "עברתי למקום מבודד יותר" 
  • לפני חודשיים המצב החמיר...תגובה יותר חריפה, הראש רטט"
  • "המון שכנים התקינו רואטר, וגם שידרגו לראוטרים הרבה יותר עוצמתיים"
  • "ניסיתי לברוח לכל מיני מגרשי חניה שאולי שם אין...וגם שם... כל הגוף רוטט, סחרחורות..אי אפשר לתאר"
  • "קיבלתי בהשעלה לפטופ לראות באמת את כל המצב אולי זה לא  קרינה וראיתי פתאום רשימה ענקית בכל מקום שהלכתי ...ואמרתי פה פה פה סבלתי, ברור תראי איזו רשימה"
  • "אמרתי אולי חוף היום, שם פתוח...ישנתי בחוף הים בשק שינה...הרגשתי קצת יותר טוב אבל זה הלך והחמיר, אני לא יודעת איך אפשר להסביר את זה אולי הגוף שלי כבר לא עומד בעומס ואני כבר מתמוטת, אני לא יכולה יותר...לקחתי לפטופ גם לשם וראיתי גם שם במרחק של קילומטר מהמלון..קילומטר וחצי ועוד כמה בתים מרוחקים".
  • "אני לא ישנה, אני לא חייה, אני רוצה דקה אחת לישון בחיים"
  • "פניתי לעיריה ביקשתי לילה אחד לישון ... אמרו לי תקחי תרופות פסיכיאטריות"
  • "פניתי לכל הרופאים והם לא ידעו על מה אני מדברת, מלבד רופא המשפחה שאמרי לי שהוא יודע שהקרינה גורמת לבעיות עצביות אך אין מחקרים על כם ולכן אין לו פתרונות בשבילי".

 

עיקר הדברים של עו"ד דפנה טחובר:

 
  • "אני מאוד מצטערת על מה שיעל חווה, אבל זה מאוד אמיתי וגם אני הייתי שם"
  • "אנשים כמוני יכולים בחמש דקות להוכיח את המחלה הזו ואני נבדקתי על ידי שלושה רופאים אשר הוציאו מכתבים, אחד מהם הוא פרופסור מאוד גדול כולל דוקטורט נוסף בפיזיקה אשר עשה לי בדיקה "double blinded test"  ולאף אחד לא היה ספק אחרי שלוש דקות ממה אני סובלת.
  • יעל דן  - "רופאים שבדקו אותך הפעילו עליך קרינה ובדקו איך את מגיבה"
  • דפנה - "נכון, בלי ששנינו ידענו מיד אמרתי שיש קרינה..היו כל מיני תגובות פיזיולוגיות, הפסיקו את הקרינה ומייד הדופק שלי ירד ושוב חזור ושנה"
  • יעל דן - "איך מתיחסים לזה בעולם, מקשיבה לדברים האלה אישה שהיא אולי המומחית בארץ לקרינה"
  • דפנה - "היא לא מומחית לקרינה היא מומחית לסרטן"
  • יעל דן - "איך מתיחסים לזה בעולם? הממסד בארץ לא מכיר בזה, אגף הדוברות וההסברה של הביטוח הלאומי אומרים לנו , התופעה איננה מופיעה בספר הליקויים של הביטוח הלאומי ואיננה מוכרת כמחלה. במידה והיא תוכר על ידי משרד הבריאות כמחלה אנחנו נתיחס בהתאם. מלשקת דובר משרד הבריאות אומרים הנושא מוכר למשרד הבריאות, לא הוכח קשר סיבתי בין קרינה לתופעות כולל במחקרים שבוצעו בנושא, למשל בחלק מהמיקרים נמצא שהנחקרים לא היו מסוגלים להבחין בין קרינה אמיתית למזויפת, הקהילה הרפואית והמדעית בכל העולם לא הכירה בסיבתיות ולא גיבשה המלצות ברורות בנושא. ספרי לי את מה את יודעת על התגובות בעולם."
  • דפנה - משרד הבריאות מעולם לא עשה שום דבר כדי לבדוק את התלונות של החולים, הוצע לגברת סדצקי להפגש עם רגיש לקרינה והיא סרבה ...
  • "WHO בשנת 2005 קבע שזו מחלה אמיתית הוא טען כי היא שעוד לא הוכח שהמחלה קשורה לקרינה",
  • "מדען אמר על ההחלטה הזו של ה WHO כי היא  בול... כי ההחלטה של ארגון הבריאות העולמי (ה WHO) היתה פולטית ואין לה שום קשר למדע וכי ארגון הבריאות העולמי יאלץ לשנותה בקרוב",
  • "רגישות לקרינה מוכרת בשוודיה כנכות תפקודית, הבעיה לא נמצאת באדם עצמו אלא בסביבה, מזהם שגורם לתגובות פיזיולוגיות באדם" 
  • "שוודיה יש 3% רשומים כחולים במחלה, למרות שהמספרים הרבה יותר גדולים, גם שם המדינה לא יודעת איך להתמודד עם המגפה הזו ומשתדלת לדחות כמה שיותר בקשות"
  • "ארגון הרופאים האוסטרי הוציא במרץ 2012 מסמך בין עשרות עמודים  שמנחה את הרופאים איך לאבחן את המחלה, מצהיר שזו מחלה קימית ומלמד איך לעזור לאנשים להפחית את הקרינה בבתים"
  • "בית חולים בקנדה פרסם כי הוא מכיר במחלה, קרא לרופאים ללמוד אותה והתחיל בתוכנית הכשרה של הצוות הרפואי כדי לטפל בנפגעים",
  • "בבלגיה הוגשה הצעת חוק להכרה במחלה והקמת איזורים נקיים מקרינה",
  • "ב 2009 הכיר הפרלמנט האירופי (הערה - בהחלטה שפרופסור סיגל סדצקי השתמשה בה בעבר ולכן מכירה אותה) במחלה כמחלה אמיתית ולא תסמינים פסיכוסומטים",
  • "בשנת 2011 קבעה מועצת אירופה כי רגישות לקרינה היא אמיתית ויש להעניק טיפול אמיתי לחולים ולצמצם את חשיפתם". לא רק שההחלטה אמרה שהמחלה אמיתית ואינה פסיכוסומטית אלא קבע כי היא נגרמת מקרינה.
  • דפנה גם הזכירה את המחקר הפיזיולוגי החדש הנעשה בימים אלה על ידי קבוצה על מדענים מובילים  פרופסור בלפום (Professor Belpomme). המחקר מוכיח מעל לכל ספק כי רגישות לקרינה היא מצב פיזיולוגי, וזאת על ידי מדידה של שינויים פיזיולוגים בגוף ללא קשר למודעות או חווית הנבדק. עד היום המחקר בדק 1000 אנשים עם רגישות לקרינה אצל כולם נמצא כי מחסום דם מוח נפרץ ועוד מגוון תסמינים מדאיגים במוח. 
  • בעיקבות המחקר הזה מועצת אירופה קבעה כי זוהי כן מחלה אמיתית וכי היא נגרמת מקרינה אלקטרומגנטית.
 
 
עיקר הדברים של פרופסור סיגל סידצקי והערותיי- ( NO - RAD):
 
יעל דן שאלה את פרופ' סדצקי כנציגת משרד הבריאות:  "עד כמה משרד הבריאות מכיר, ואנחנו יודעים שהוא לא מכיר, ומדוע הוא לא מכיר בתופעה?"
פרופ' סדצקי חילקה את התשובה לשלושה נושאים:
א. מחקר שצריך לבדוק סיבתיות למחלות שונות. האם קיימת כזו תופעה כן או לא 
ב. תחלואה סימפטומים ואיך אנשים מרגישים. מה צריך לעשות לאנשים שמתלוננים על התופעה 
ג. מה צריך לעשות מבחינה סביבתית.  
פרופ' סדצקי: "אני מסכימה עם דפנה טחובר שאכן הסימפטומים האלה הם סימפטומים שקיימים, נדירים מאוד דרך אגב, וקיימים אצל מעט מאוד מהאנשים".
 
יעל דן: "מרגע שהתחלנו מהראיון הראשון שלנו עם דפנה אנחנו הוצפנו בעשרות פניות של אנשים.  עשרות רבות"
 
NO RAD - האמנם נדירים מאוד? למיטב ידיעתי 3% (כפי שכעת יש בשוודיה וכפי שמדרד הבריאות של קליפורניה הראה כבר ב-2002) זה לא כל-כך נדיר. יש מעט מאוד מחלות שמהן סובלת לפחות 3% מהאוכלוסיה בייחוד כאשר מדובר על אוכלוסיה צעירה. 3% זו הסטיטיסטיקה הנמוכה ביותר הקיימת. בכל מקום שאני הולך להרצות בו ואני שואל כמה ממכם מרגישים כאבי ראש לאחר שימוש של כמהדקות בסלולרי תמיד מרימים את היד לפחות 10% מהאנשים.

פרופ' סדצקי:" את מסתכלת פה על קצה הקרחון. זה שאתם הוצפתם, אני לא יודעת אם ספרת, בכמה עשרות מדובר, אני מדברת איתך כרגע על מידע מן העולם ועל סטטיסטיקות מן העולם, שזה מה שאני צריכה להגיד לך כמי שבוחנת את הדברים.  ולא כשאת יושבת ברדיו ואת שומעת תלונות מאנשים.  ברור לך שזה לא כמותי וזה לא משהו שאפשר להתייחס אליו, כמובן אני לא אומרת, שכמובן אם בעיה היא בעיה נדירה, צריך לטפל בה. אין ספק בזה בכלל. זאת לא השאלה, אדם אחד שסובל, הוא גם אדם שסובל "
 
NO RAD - הסימפטומים קיימים אבל נדירים - לא נדיר בכלל, כל אדם המרגיש כאב או לחץ בראש אחרי שימוש בסלולרי הוא רגיש לקרינה ברמה נמוכה. על פי אומדנים בין %3- 17% רגישים לקרינה ברמה כזו או אחרת. בניגוד למה שסדצקי אמרה, אין אף מחקר המראה על פחות מ-3% ורב המחקרים מראים בין 5-10. נודה לסדצקי אם תראה מחקר אחר.  היא מאשימה את יעל שזה אחרת ברדיו..אבל יעל עשתה הרבה יותר מסדצקי בנושא...במה שונים הנתונים לעומת הנתונים שיש במשרדה? מה הם הנתונים שיש במשרדה? נישמח לדעת  
 
פרופ' סדצקי: "זה נכון שקיימת כזו תופעה והתופעה הזו היא אמיתית לאותם אנשים שסובלים אין בזה בכלל ספק. ולאנשים האלה מגיע טיפול, אין בזה בכלל ספק.  הדבר השני הוא מהם הגורמים לנושא הזה. את ואני שוחחנו כבר לא פעם ולא פעמיים בעבר, את יודעת שאני מתייחסת במלוא הרצינות לכל הגורמים שאותם עושים הטלפונים הסלולריים ושאר הקרינה הבלתי מייננת, וכמובן שאני עושה מה שאני יכולה בשביל להגביל ולצמצם את הקרינה הבלתי מייננת".
 
NO RAD - גם אם הבעיה נדירה צריך לטפל בה - מעניין למה היא מתכוונת במילה "לטפל"? נראה כי פרופ' סדצקי מציעה טיפול סימפטומטי ללא הרחקה ממקורות הקרינה.
בהתחשב בזה שה-WHO  הכיר ב-EHS– מה עשתה סדצקי בעניין, האם מדינת ישראל הכירה ב-EHS?  ואם אמנם המחלה לא נגרמת מקרינה, מה עשתה המדינה לגלות ממה היא כן נגרמת? ואם עדיין לא יודעים בטוח ממה היא נגרמת מדוע המדינה מתעלמת ולא נותן סיעו לנםגעים? האם זה אחריות הפגעים למצוא גורם למחלתם או אחריות המדינה?  
 
פרופ' סדצקי: "כמובן באיזה שהוא איזון בין הטכנולוגיה המתפתחת, לרצון הקהל, אנחנו מדינה דמוקרטית לבין צרכי הבריאות. אנחנו כל הזמן על התחום הזה ואנחנו בישראל די חדשניים בתחום הזה מהרבה מאוד בחינות, בניסיונות שלנו להגביל באמת את החשיפה...זה נכון, אני לא ביצעתי אף מחקר כזה במו ידיי" - פרופ' סדצקי חוקרת סרטן ואינה פתוחה לחקור רגישות אלקטרומגנטית. לעומתה, פרופ' דומיניק בלפום הוא מומחה לסרטן שלקח על עצמו את נושא הרגישות האלקטרומגנטית. היא לא פירסמה את ממצאיה עד כה על ישראל על סרטן למרות שהושקעו מיליוני אירו ושנים במחקר ולמרות זאת היא מעודדת את הציבור לחכות למחקר נוסף.  יותר מכך, היא מתעלמת מאפקט האצת סרטן כפי שנמצא בחיילים שהגיעו לפרופ' אליהו ריכטר לאחר חשיפה גבוהה לקרינת מיקרוגל בצבא. 
 
מעניין למה פרופסור סדצקי מתקוונת כשהיא אומרת "אנחנו מנסים להגביל בארץ את החשיפה" - רמות החשיפה שאותם משרד הבריאות מגדיר כמסוכנות מבוססות על התקנים הלא מגנים והלא ביולוגים של ICNIRP תקנים אלו לוקחים בחשבון רק אפקט חום. התקן של ICRNIP הוא בין 400-1000 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע. אני מתחיל להרגיש רע כבר ברמות של 0.1 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע תוך כמה שניות, רחל יותר רגישה ממני. בשבועות האחרונים הגיש משרד הבריאות (ע"י פרופ' סדיצקי) את מסמך ההצדקה שלו לדור רביעי בסלולרי, כאשר הערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי רמת החשיפה האישית מאנטנות תעלה מרמה ממוצעת של 0.1 ל 5 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע ( ומשרד הבריאות עוד מתיחס לרמה זו כאופטימית). המשרד אינו מנסה לעצור את הפריסה אלא רק מציין כי לא יוכל להעריך את הנזקים בחיי אדם ובבריאות.  
 
מאחר ופרופ' סדצקי לא פירסמה את ממצאיה עד כה על גידולי מוח וגידולים בעצב השמיעה, לא ניתן לדעת אם היא תפרסם גם את הממצאים העתידיים שלה לציבור. מה שהיה הוא שיהיה. היא פירסמה רק את הממצאים לגבי גידולים בבלוטות הרוק ומחקר האינטרפון נסגר בינתיים. זכות הציבור לדעת מה נמצא במחקר האינטרפון, שבו הושקעו מיליוני אירו. מחצית המימון למחקר שלה הגיע מתעשיית הסלולר הבינלאומית, והוא ארך שנים.   לפני שדורשים מהציבור להמתין למחקר נוסף יש ליידע את הציבור במה שנמצא עד היום.    
בוודאי כשנמנע מהציבור מידע על סיכון הוא רוצה את הטכנולוגיה. האם זו באמת דמוקרטיה?  מה קרה לאחת מערכי היסוד של הדמוקרטיה והוא להגן על החלש? האם נגן על החלש רק כשזה נוח? האם אין צורך להגן על רגישים לקרינה כי זה לא כלכלי או לא נוח או נגד רצונם של חברות הסלולר והמכורים לסלולר?
לא רק  שמשרד הבריאות לא ניסה לעצור את הפריסה אלא שפרופ' סדצקי ופרופ' גרוטו הודו שמשרד הבריאות לא יוכל להעריך את הנזקים בחיי אדם ובבריאות בעתיד הקרוב. בלשון המסמך: 
  •  "המעבר לדור 4  ילווה בעלייה מסוימת ברמת הקרינה הסביבתית, כאשר גודלה והשפעותיה אינן ברורות".
  • "נכון להיום ובעתיד הקרוב, אין אפשרות לכמת את הסיכון לתחלואה, ותמותה כתוצאה מחשיפה לקרינת תדרי רדיו." 
  • "משרד הבריאות לא יכול להעריך את הנזק הבריאותי שעלול להיגרם מהעליה בחשיפה לקרינה, כתוצאה מהמעבר לשימוש בטכנולוגית הדור הרביעי, ברשת הסלולרית"  

האם זו באמת פעולה לשם הגבלת החשיפה מצד פרופ' סדצקי? נראה שהיא רק אומרת שהיא פועלת להגבלת החשיפה למראית עין.  בפועל היא ופרופ' גרוטו גיבו את ההחלטה לפרוס דור רביעי כאמור לעיל.  

 
"לא עשיתי מחקר בעצמי" - פרופ' סדיצקי חוקרת סרטן, לסרטן לוקח עשרות שנים להתגלות ובדרך כלל עוברים כמה עשורים עד שמוכח קשר בין גורם מסויים לסרטן. נוח לתעשיה לחקור סרטן, עם סרטן יש להם עוד כמה עשורים של חוסר וודאות. רגישות לקרינה היא כבר כאן ועכשיו.  הכרה רשמית ברגישות לקרינה תהיה הודאה בכך שחשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות מאוד נמוכות, בתדרים שונים, משנה את תפקוד האדם, משפיעה ביולוגית ובריאותית, מזיקה ופוגעת באנשים. אפילו אם מדובר בפלח שאינו רוב האוכלוסיה. חוקרים סבורים שהפלח הזה רק יגדל בעתיד. לחקור רגישות לקרינה זה לא כלכלי, אין תרופה שאפשר למכור (אך הרבה תעשיות קופצות על המציאה ומציעות מוצרי מיגון) כי הפתרון הוא צמצום החשיפה. הכרה בכך שחשיפה לקרינת רדיו עליה מבוססים כל המכשירים האלחוטיים מסוגלת לגרום להשפעה מיידית – באנשים שכבר נפגעו -  תגרום נזק כלכלי  לחברות הסלולר, מכיוון שההכרה בכך תיאלץ אותן לצמצם פעילות.
 
הסוגיה השלישית לפי פרופ' סדצקי היא מה יש לעשות מבחינה סביבתית  היא אמרה:  "זו באמת שאלה מאוד מאוד גדולה ואני אפנה את השאלה לגורם אחר, בואי ניקח אנשים אסמטיים. לאף אחד אין ספק שיש אנשים אסמתיים, ולאף אחד אין ספק שלא מחצבות ולא בתי חרושת ולא זיהום אויר הם טובים לאנשים אסמתיים. איך מטפלים באסמטיים  לא מפסיקים את החיים בגלל זה.
נכון, לא מפסיקים את החיים אבל מצמצמים למינימום. ודברים שאין בהם צורך אמיתי אוסרים, כמו למשל עישון. היום אין כבר עישון במקומות ציבוריים, יש מיסוי כבד על סיגריות. גם לגבי שריפת פסולות יש הגבלות חמורות ויש תקנים ובקרה הדוקה על זיהום אוויר. לפני כמה שבועות הכריז ה WHO על עשן של רכבי דיזל כמסרטן ודאי בבני אדם בזכות מחקר שהראה על 50% יותר סיכון לחלות במחלה אצל אנשים שנחשפו. להשוואה מחקר האינטרפון שתוצאותיו נחשבות תוצאות חוסר כלומר נמוכות מהמצב האמיתי, מצא עליה בסיכון של 100% (אחרי תיקונים סטיסטיים) באנשים שדיברו בסלולרי יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים בלבד. מחקרים של הרדל מצאו אפילו סיכון גדול יותר. האם לא ראוי להגביל גם את השימוש בסלולרי ובאלחוטי? באם לא ראוי לאפשר רק שיחות קצרות וSMS, ולא לאפשר גלישה סלולרית, צפייה בסרטים ותוכניות טלוויזיה והורדה של קבצים? האם באמת צריך לחכות 40 שנה כמו שסידצקי אמרה לפני כמה שבועות בכתב לגלובס? האם באמת אנחנו עוד לא יודעים?
 
פרופ'  סדצקי לא מעוניינת לחקור בעצמה רגישות אלקטרומגנטית, היא גם סבורה שאין הצדקה לעשות מחקר על רגישות לקרינה בישראל:
לשאלת יעל דן, איך זה שלא נעשה מחקר בארץ, ענתה פרופ' סדצקי: "לא על כל דבר אנחנו צריכים לבזבז כספים ולעשות מחקר בעצמינו. אם אני יודעת עובדה מסוימת מהעולם, זה אומר שאני לא צריכה לבוא ולחקור. אנחנו לא צריכים להמציא כל הזמן את הגלגל מחדש.  אנחנו נמצאים בקהילה בינלאומית. למשל הנושא של שימוש בטלפונים סלולריים וסרטן, אני חושבת שמאוד חשוב לבדוק אותו בישראל, מסיבה מאוד פשוטה מכיוון שאנחנו בשימוש בסלולרי שונים מאוד משאר העולם.  אבל אם יש גורם שנחקר טוב במקומות אחרים בעולם, אנחנו יכולים ללמוד מהם ולא צריך להמציא את הגלגל מחדש.  אין פה סיבה למחקר ייחודי ודרך אגב אני מברכת כל מדען שיילך ויחקור את זה. אני מעודדת מחקר בכל דבר ועניין."  לא רק שלא נעשה מחקר אלא מתעלמים מהתלונות של רגישים לקרינה ולא לוקחים אותן ברצינות. אף אחד לא חושב "אולי יש פה משהו, אולי נבדוק" 
 
פרופ' סצדקי אמרה:" אני חוקרת בודדת דרך אגב, אני לא חוקרת של משרד הבריאות. אני חוקרת עם האג'נדה המחקרית שלי, בתחום הידע שלי בנושא של סלולרי ושל קרינה בכלל, תרשי לי גם לתקן בעניין הזה את דפנה, אני יועצת למשרד הבריאות בתחום הזה אבל אני לא עובדת משרד הבריאות בכלל. "
הערה: מוזר, אז עבור מי היא עובדת , אולי חברות הסלולר? מי מממן את פעילותה? מדוע היא מוצגת כנציגת משרד הבריאות?
כאמור ההצהרה הזו של סיגל סדצקי מוזרה מאוד, היא חתומה על מסמכים של משרד הבריאות וכמה שאני יודע היא עובדת של משרד הבריאות וזו בדיוק הסיבה שיעל דן ביקשה ממנה בתחילת הראיון לומר מהי עמדת משרד הבריאות. 
 
פרופ' סדצקי: "חזרתי לפני שבועיים מוועדה בינלאומית בג'נבה, שבה שוב סקרנו את סף העדויות האחרונות ואת הסיכומים שעשו מדענים, קבוצות מדענים רציניות מאוד בעניין, והשורה התחתונה כמו שארגון הבריאות העולמי רואה אותה היום,  זה שדווקא בנושא הזה שהוא נושא יחסית קל לבחינה,  מכיוון שמה שאפשר לעשות זה בקלות רבה מאוד לחשוף אנשים לזה ולראות אם הם מרגישים בזה או לא. כשאני מסתכלת על סך העדויות ולא על מחקר בודד, אין עדויות היום לכך שהתופעה הזו היא תופעה שאפשר לשייך אותה ישירות לקרינה. עכשיו אני לא אומרת בזה שהיא לא קשורה לקרינה, אני רק אומרת שאין לנו על זה עדויות מדעיות. יכול להיות שצריך לעשות מחקרים אחרים, מיליון דברים יכולים להיות. היום אין הודאה, אה...אין הוכחה מדעית לכך, שאכן התופעה הזו נגרמת מקרינה, ושוב אני מדגישה זה לא אומר שלא צריך לטפל באנשים האלה. "
 
בפעם האחרונה ששמעתי (או יותר נכון קראתי במסמך של משרד הבריאות) את דובר משרד הבריאות אומר "קבוצה מאוד רצינית של מדענים" היה מדובר בכמה מדענים שהתנגדו להכרזת IARC על קרינת רדיו כמסרטן אפשרי, וחלק מהם היו שרויים בניגוד אינטרסים חמור ( http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2072816). אני לא מאמין שסדצקי הסתכלה על סך העדויות, היא אדם אינטילגנטי מאוד ואני בטוח שאם היתה קוראת את המחקרים ששוללים רגישות לקרינה היא הייתה מבינה את הקשלים בהם מייד ( ראו http://www.norad4u.co.il/ehs-h#TOC- 7).
 
לסיכום ניתנה רשות לעו"ד דפנה טחובר להגיד עוד מספר דברים, להלן הדברים בכלליות:
 
"גברת סדצקי טועה לגבי המחקרים, המחקרים מומנו על ידי התעשייה, ההתנהלות שלהם היתה רשלנית לחלוטין, הם נוהלו בחדרים שהיתה בהם קרינה בזמן שהנחקרים נבדקו, וכלל לא פשוט לבדוק את המחלה, לא כל החולים הם כמו מכשיר בדיקה אנושי שמייד יכול לזהות קרינה, הרבה אנשים מקבלים סימפטומים לאחר חשיפה ממושכת, כך שזה כלל לא נכון, וכבר הוכח שמחקרים שממומנים על-ידי התעשייה אין להם שום משמעות"  (הם רצופים שגיאות והטעיות) .
עו"ד דפנה טחובר צודקת, להלן פירוט השגיאות במחקרים על רגישות לקרינה
 
השגיאות הנפוצות במחקרים על רגישות לקרינה:
  • הנבדקים נחשפים לקרינה מסוגים שונים בדרכם למעבדות ומכוני המחקר.
  • הנבדקים נחשפים לרמות קרינה גם כאשר לכאורה לא מופעל שום מקור קרינה מבוקר. הרמות הללו הן נמוכות יחסית לרמות החשיפה בזמן הבדיקה, אבל יש להן השפעה על חלק מהנבדקים.
  • לא כל הנבדקים רגישים לאותו סוג של קרינה. חלקם רגישים במיוחד לאות של טלפון GSM (כמוני), חלקם רגישים במיוחד לאות של WIFI או UMTS, וחלקם רגישים במיוחד לתדר נמוך קוי מתח. עובדה זו לא נלקחת בחשבון, ולא פלא שחלק מהרגישים לא מזהים את הקרינה אליה הם לא רגישים במיוחד.
  • לא כל הרגישים מרגישים כל רמה של קרינה באופן מיידי. 
  • לא ניתן מספיק זמן התאוששות בין חשיפה לחשיפה. ההתאוששות של רגיש לקרינה מחשיפה היא הדרגתית ולפעמים לוקחת כמה ימים.
  • נבדקים שלא משלימים את כל סדרת הבדיקות לא נכללים בתוצאות המחקר. מכך יוצא שהרגישים ביותר (שהכי הגיוני שהם יהיו אלה שיזהו כל קרינה) פורשים עקב הכאבים והסימפטומים ותוצאות הניחושים שלהם מושלכות לפח. 
  • המחקרים הללו בודקים רק האם הנבדק "ניחש נכון" ולא מודדים מדדים פיזיולוגים בעת החשיפה לקרינה ולאחריה, כגון לחץ דם, דופק, שקיעת דם, גלי מוח, פעילות במוח, תגובה עיצבית ועוד. 
השגיאות הללו מראות על חוסר מקצועיות וחוסר הבנה של עושי ומנהלי המחקר. לפעמים שגיאות אלו נעשות בכוונה כדי להוכיח כי אין ממש ברגישות לקרינה. כאשר אנשים ומומחים (לכאורה) מצטטים מחקרים אלו זה מעיד על חוסר המקצועיות וההבנה שלהם, כאמור לרוב הם נעצרים בכותרת ולא ממש קוראים את המחקר. אותו דבר קורה במחקרים רבים בתחום הקרינה. אם אנשים היו קוראים עד הסוף ומבינים מה הם קראו אני מנחש שלא הייתה לנו היום בעיה של חשיפה לקרינה או של רגישות לקרינה. נראה איפה שסדצקי נמנת על אותם אנשים שלא עברו את הכותרת של המחקר.
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

קוביית אלבום
קוביית FACEBOOK LIKE
מבקרים מה 20-10-2009
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל no rad אלא אם צויין אחרת