1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

אורזים לטיול

29/06/2012
 
לפני כ-25 שנה יצאתי לטיול של כמה ימים לאזור ים המלח. ארזתי לי תרמיל (באמת תרמיל! בצבע חאקי) עם קצת בגדים להחלפה, קצת אוכל (בעיקר קופסאות שימורים. הרבה תירס.) ומן הסתם מים. (בטח לקחתי רק בקבוק או שניים והתכוונתי למלא אותם בדרך)
כמובן שלקחתי איתי גם כסף מזומן (כרטיס אשראי לא היה לי) בעיקר כדי לשלם לאוטובוסים.
וזהו.
 
הייתי מעריך את שווי כל הרכוש שלקחתי איתי לאותו טיול – כולל הכסף המזומן – במאה עד מאתיים שקלים במושגים של היום.
ועוד משהו – מרגע שיצאתי מהבית ועד שחזרתי הייתי מנותק מהעולם. סביר להניח שלקחתי גם אסימונים (אני די משוכנע שזה היה לפני עידן הטלכרט) ואולי התקשרתי הביתה מטלפון ציבורי מזדמן,אבל למשפחה שלי לא הייתה יכולת להשיג אותי עד שחזרתי הביתה. גם לא ידעתי מה קורה בעולם אלא אם במקרה שמעתי חדשות באוטובוס כלשהו.
 
לפני כ-15 שנה יצאנו לטיול של כמה ימים בגולן. הפעם הייתה לנו מכונית משלנו (יד שניה מהשכרה. קניתי אותה ב-26,000 שקל). ארזנו תיק עם בגדים ותיק עם אוכל ומים.
לקחנו איתנו גם כסף וכרטיסי אשראי. והיה לנו במכונית רדיוטייפ סביר שבאמצעותו יכולנו לשמוע מוזיקה וחדשות.
אז לא היינו לגמרי מנותקים מהעולם, אבל אף אחד לא יכול היה להשיג אותנו אם אנחנו לא התקשרנו מיוזמתנו.
הייתה לנו גם מצלמה כמובן – כי אי אפשר לטייל ללא מצלמה.
 
מה היה שווי הרכוש שלקחנו איתנו לאותו טיול? כמובן שהייתה המכונית עצמה שהייתה שווה כזכור למעלה מעשרים אלף שקל. אבל פרט לכך לא היה מדובר במשהו משמעותי. כשיצאנו מהמכונית לקחנו איתנו בעיקר את עצמנו.
 
לפני כ-5 שנים יצאנו לטיול של כמה ימים בצפון. הייתה לנו מכונית שהייתה שווה הרבה יותר כסף (אם כי היא לא הייתה שלנו באמת אלא מכונית ליסינג). אבל החידוש העיקרי היה הטלפונים הניידים שהיו לנו ואפשרו לנו לדבר עם כל מי שרצינו מכל מקום. וגם להיפך – כל מי שרצה יכול היה להתקשר אלינו. (פתאום נזכרתי דווקא ביום הראשון שלנו ברומא שבו מצאתי את עצמי בשיחה מעמיקה למדי בענייני עבודה עם עמית מדנמרק עד שהתעשתתי בעזרת אשתי והסברתי לו שאני בכלל בחופשה).
חוץ מהטלפונים, המכונית  וכרטיסי האשראי לקחנו איתנו כמובן בגדים  להחלפה (הרבה מהם לילדים) ומעט אוכל – בעיקר חטיפים לדרך כי הסתמכנו יותר על אכילה במסעדות.
 
ללא ספק סחבנו הרבה יותר דברים איתנו – גם מבחינת הכמות והמשקל וגם מבחינת השווי הכספי – אבל לפחות יכולנו "להאשים" את הילדים בחלק ניכר מזה.
 
בשבת נסענו לטיול של יום אחד למג'רסה. הבת שלנו מאוד רצתה טיול מים וממש ברגע האחרון החלטנו על הכיוון הזה.
לא לקחנו בגדים להחלפה ולא מגבות – למרות שזה טיול מים. לקחנו קצת אוכל – בעיקר חטיפים לילדים – כי הסתמכנו על אכילה במסעדה.
לקחנו את המכונית העוד יותר חדשה שלנו (עדיין - או שוב - מכונית ליסינג) וכמובן את הטלפונים הניידים שלנו כולל הסמארטפון החדש שלי (שאתחדש! הוא עשרה ימים אצלי) שמאפשר לי לא רק להתקשר לאנשים ולקבל שיחות אלא גם לגלוש באינטרנט ולקרוא מיילים באמצע הטיול. וכמובן הוא מאפשר לילדים לשחק משחקים (הרי זהו השימוש העיקרי של הסמארטפונים, לא?)
לקחנו גם את האייפודים של הילדים (שניים. שני ילדים, שני אייפודים) כדי שיהיה להם במה לשחק ואיך לשמוע מוזיקה בדרך הארוכה.
לקחנו גםGPS  כדי לא  לטעות בדרך הארוכה (אני עדיין לא סומך במאה אחוז על שלל תוכנות הניווט בסמארטפון החדש שלי. וחוץ מזה איך אפשר לנווט ולשחק בו-זמנית?)
כמובן שלקחנו לאפטופ – כדי שהילדים יוכלו לראות סרטים בדרך (ציינתי שהיא כבר ארוכה?) וגם כדי שהוא ישמש מטען לאייפודים. ומצלמה.
 
בנקודה מסוימת בטיול עצרנו להפסקת כריך ופיזרנו את המטען שלנו על שולחן פיקניק. עננת ואני חזרנו למים לכמה דקות ובקשנו מהילדים לשמור על הציוד.
הערכה מהירה הביאה אותי למסקנה שמדובר בפריטים בשווי של כעשרת אלפים שקלים!
 
כעת אני רק תוהה איך יראו הטיולים שלנו בעוד חמש או עשר שנים. יש לי הרגשה שנזדקק לשומר חמוש או לחילופין לנסוע במכונית משוריינת מפחד שנישדד בדרך.
מצד שני אולי חלק מהציוד שלנו יהיה רובוט משוכלל (ויקר) שיגן על כל שאר הציוד.
 
 
והרשומה המומלצת היא – צמחוני זה בשבילי – של FingertIps
 
מאז הרשומה האחרונה שפרסמתי פורסם פרק 20 בסיפור ש(כמעט) לא נגמר.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

110 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת