00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג המלא- יועצת ארגונית מנתחת הישרדות

הישרדות VIP- על הפרק בסופו הודחה נטלי, ובכלל

 

הבריתות שלפני:

למשחק הזה, בניגוד לרוב העונות הקודמות, בהן רוב המועמדים לא מכירים האחד את השני לפני כן, ומתחברים תוך כדי התכנית,

באים חלק מהמועמדים עם חברויות אמיצות מהחיים האמיתיים. לא סתם בעונה הנוכחית יש כל כך הרבה משימות שמסכסכות בין המועמדים. בעונה הזאת שם המשחק הוא עד כמה החברות שלך אמיצה למרות הסכסוכים, והאם היא תצליח להחזיק מעמד.

במקומות עבודה זה כמו בעונות הקודמות של הישרדות- אתה מגיע, לא מכיר, ולאט לאט משתלב. בדרך כלל אתה מגיע למקום בו יש מבנה חברתי קיים כבר, ואתה נכנס לתוך עולם בריתות ומנסה להתערות. עזאם ובוקי, למשל, הם במצב הזה. לעומתם, יוליה חברה טובה של איתי תורג'מן מקודם, ומאחר שכך, גם של אושרי. מצב כזה מסכן את חברותם לנצח. הם עלולים לצאת מהמשחק אויבים נוטרי טינה. אושרי אמר לבוקי "הגנתי עליך זמן רב", מה שמרמז על כך שאושרי הגן על יוליה, שהגנה על בוקי.

 

מה המשמעות של להיות חזק ולנצח במשימות?

אדם שאין לו כישורים חברתיים-פוליטיים יכול לשרוד בשל תרומתו החשובה להצלחה במשימות, אבל הזוכה, לפי העונות הקודמות, הוא זה שיש לו את הכישורים הפוליטיים, גם אם הוא לא מצליח באף משימה. שימו לב, כך זה גם בקידום במקומות העבודה (!!!).

 

איתי שגב-

אנשים באים עם ציפיות מסויימות מהמשחק, שלא מבוססות רק על התועלת הכלכלית- מיכל רצתה שהצופים יכירו צדדים נוספים בה, לא רק של הנחמדה. משה מעוניין לעבור איזושהי מטמורפוזה ולהצליח להיות מישהו אמיץ ומוערך יותר, ואיתי...איתי רוצה להיות הבוס. זה מה שמוביל אותו. הוא אפילו מוכן להסתכן ולהדיח את אושרי, כדי להיות המנהיג. בזה הוא לוקח את האחריות של מי שחייב לנצח במשימות בשביל שאר השבט. אושרי הפריע לו בכך, ויכול להיות שגם ג'משי.

 

הרבה מהמועמדים מעוניינים בהערכה. כשהם משתמשים במושג "כבוד" הם מתכוונים להערכה מצד אנשים אחרים. עזאם אומר זאת ישירות, אבל הרבה אחרים אומרים זאת בצורה פחות ישירה. על ההערכה מדברים בעיקר הגברים.

מהנשים פחות שומעים על כך.

אחד הנושאים המעניינים הוא איך אנשים שמעוניינים בכבוד לא מבינים אחרים שמעוניינים בכך. כשעזאם נפעם ממכתבו של אריק שרון אליו, אנה תמהה, אבל כשנטלי רוקדת כמוה במשימת כדור המים היא מתרגזת, שכאילו "לקחה" לה את הרעיון. הריקוד, בשביל אנה, מקביל לעברו הצבאי של עזאם. זה וזה מביאים כבוד והערכה לבעליהם. חוסר ההבנה הזה מאד שכיח אצל אנשים.

 

תרבויות-

עזאם "נופל" לתרבות אחרת במשחק הזה. עזאם הוא הישראלי הלא ציני. הוא ישראלי ציוני-לא-ציני. הוא מדבר על מדינת ישראל בהערכה, ולא מסתיר את הערכתו לראשיה. היהודים הישראלים בדורנו כבר פחות ופחות מדברים כך. לא בכדי עזאם התחבר להראל מויאל יותר מאשר לאיתי תורג'מן, שבטחון מדינת ישראל אינו בראש סדר עדיפויותיו. אם בשבקין היה בשבט, היה לו מישהו שמדבר בשפתו. עזאם נמצא בשבט שאינו מעריך כלל את הישגיו, פשוט כי תרבותם שונה, ובתרבות הכוונה היא לעולם ערכים לא במובן הרע של המילה. הוא מבוגר מעמיתיו ב-20 שנה, שאת רובן הקדיש להגנה על בטחון מדינת ישראל, והוא נמצא במשחק בו חלק לא קטן מהמתמודדים לא שירת בצבא, ובטחון מדינת ישראל לא בראש מעייניו. הם חיים בתל אביב, ועסוקים בעסקי הבידור. גם ענבל לא הצליחה להשתלב. הראל, לעומת זאת, משלב את שני העולמות.

לנוכח מצב זה, עזאם אינו "אשם" בתחושותיו הקשות. תחושותיו מאד הגיוניות. הוא בעצם חש זרות וחוסר הערכה. זה לא משהו שקשור באופיו, מאחר ודוקא שרד מצבים הרבה יותר קשים בחייו- פיזית ונפשית, מצבים שאין לדעת איך תורג'מן, אושרי או אנה היו שורדים אותם אם בכלל. המסקנה היא, שההתנהגות היא תלוית קונטקסט. יש כאלה ששורדים בהרבה מצבים חברתיים, אבל הרוב שורדים נפשית במצבים מסויימים, ובאחרים לא. לכן אל תאשימו את עצמכם אם אינכם חשים בנוח במקום העבודה שלכם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עדית גאנה אלא אם צויין אחרת