00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

שיעור לחיים

שיעור לחיים

אני יושבת וחושבת לעצמי שכנראה מישהו באמת אוהב אותי, שם, למעלה.

ואני חושבת את זה כי עברו עליי כ"כ הרבה דברים מדהימים ומתמירים בימים האחרונים כשהשיא היה בסופ"ש.

הייתי בסדנה נוספת מבית היוצר של "קוד המנצח", הפעם זה היה "קוד הכסף", סדנה שבעצם מלמדת אותך לחשוב ויותר נכון להתנהל עם כסף. (סוף סוף הפסקתי לתחוב את המעטפות מהבנק למגירה...)

אני לא אספר לכם כאן על הסדנה, זה רק פרומו מתבקש לנושא אחר שאני רוצה לדבר אליו.

הפוסט הזה מיועד לילדים שלי ולעצמי, כי זה שיעור מאוד חשוב.  אם מישהו נוסף קורא כאן תפאדל, אבל  זה מיועד לילדים שלי.

ובכן ילדים אהובים שלי, בר, עדי, רועי והראל, כשתקראו את הפוסט הזה מן הסתם תהיו במקום ובגיל אחר , עם תובנות אחרות וניסיון אחר, אבל בכל מקרה הנושא שעליו אני רוצה לדבר אתכם הוא נושא שלא תלוי בגיל ובזמן , זה קורה , או יותר נכון – עלול לקרות – בכל נקודת זמן בחיים.

ולנושא הזה קוראים :"לך תוכיח שאין לך אחות".

ומה זה אומר?

זה אומר שאם מישהו בא ואומר לך שאחותך זונה – זה קטע שלו, לא שלך ובטח שלא של אחותך, בהנחה שיש לך אחת כזו. המציאות מצביעה על כך שרוב הסיכויים שאין לך אחות, ואפילו לא אחים כי אתה בן יחיד בן יחיד. ככה זה עם אנשים, אבל לאנשים יש פה ואנשים אוהבים לשפוט ואנשים אוהבים להחליט עבורך מה שנוח להם ומשרת אותם באותה נקודת זמן.

ולמה זה קורה?

פשוט כי לאנשים נוח וקל להסתכל על האחרים ולא על עצמם. הרי אם הם היו מסתכלים על עצמם ואך ורק על עצמם הם היו מוצאים פגמים גדולים שאין להם  כוחות או רצון להתמודד מולם, או בכלל להבין שהם קיימים בהם (זה המצב היותר טוב כי אז הם יהיו חייבים לעשות משהו עם הקטע, קרי: ללכת לטיפול או להכשרה כלשהי בהתפתחות אישית) .  בכל מקרה הכי קל זה להסתכל על האחר.

אבל זו רק נקודה קטנה.

מה קורה אם אותם אנשים חושבים שיש להם כוח השפעה על אחרים והם עושים שימוש לרעה באותו כוח, אם אכן קיים? ומה זה בכלל  אומר? הם פשוט הולכים ומספרים לכל מי שנקרה בדרכם את מה שנראה להם שנכון, והם מעיזים להציג זאת כדבר נכון "ועם הוכחות" (כי הם הרי אלופי העולם בלעשות אחד ועוד אחד ולבדוק שוב ושוב ושוב מה נכון) אך זה לא משנה בכלל אם זה נכון או לא נכון.

ואגב, הם מאוד דומים לכל אלו שיושבים על הספה, בסלון שלהם ויודעים בדיוק מה דפוק בראש הממשלה ומה הוא  היה צריך לעשות כדי להצליח , אבל הם לא ראש הממשלה ולעד גם לא יהיו וזה הופך אותם לאנשים מאוד מתוסכלים וממורמרים והמרמור הזה הוא זה שמניע אותם , אבל שוב- הם אנשים באמת חכמים, אבל רק על אחרים , או בעיקר על מה שנראה להם כדפקות של אחרים.

ואני רוצה לספר לכם ילדים שבסופ"ש הזה הייתי מעורבת , שלא מרצוני (וידיעתי) בכזו תקרית.

והסיפור האמיתי הוא כזה :

כפי שאתם יודעים הלכתי לסדנה. במסגרת הסדנה הכרתי לא מעט אנשים מדהימים ומאוד מוכשרים בתחומם. באחד הערבים הלכתי לכיוון הרכבת עם עדי שהייתה איתי בסדנה,  וליוותה אותנו בדרך אחת המשתתפות.  לפתע נעצרה לידנו מכונית עם שני חברים שלי שעד אותו רגע היו מאוד טובים שלי.  החברה שלי (לחלוטין ללא תיאום איתי) ניגשה אליהם וביקשה מהם 300 ₪. למה? אין לי מושג.  היא לא תיאמה את זה קודם איתי ,  היא לא אמרה לי שזה מה שהיא מתכוונת לעשות, היא פשוט ביקשה. אני החוורתי כי היה לי לא נעים מהחברים (עם כמה שלמדתי בסדנה שאין "לא נעים" בכסף, עדיין יש לי בעיה עם לבקש) , באותו רגע עדי ואני המשכנו לכיוון הרכבת והיא עלתה איתם לרכב ולא היה  לי מושג מה קרה בהמשך (בדיעבד שמעתי מה קרה, אך נכון לאותם רגעים לא ידעתי מה העניין ולמען האמת הנחתי לזה, כי זה לא עניין שלי - זו היא והם).

עדי ואני חיכינו לרכבת ותוך כדי הנסיעה קיבלתי אסמס שמודיע ששני החבר'ה נתנו לבחורה 300 ₪. הם שאלו האם אני יודעת בשביל מה  זה ואני כתבתי שלא , כי באמת לא ידעתי . גם לא חשבתי שזה קשור לאיזה תרגיל מהסדנה כי הסכום שדובר עליו שם היה אחר וקטן מהסכום המדובר ותנאי המשחק היו לגמרי אחרים (לבקש ממכרים והיא לא הכירה אותם ועוד כמה אנקדוטות כאלו) ולכן לא ייחסתי לזה חשיבות או קשר. היה איזה רגע שעדי אמרה שגם אנחנו צריכות כסף, אבל היסיתי אותה ואמרתי לה שאנחנו לא משתתפות במשחק (ואכן לא השתתפנו).

כמה דקות לאחר מכן הסוללה  בפלאפון שלי נגמרה ועד מוצ"ש לא הצלחתי להטעינה מחדש (היום ככל הנראה אצליח ללכת לסדר את זה בתחנת השירות , יש בעיה עם המכשיר בכלל, לא רק עם הסוללה).

את כל השבת העברתי במנוחה אמיתית כי הייתי מחוסלת מעייפות משלושת הימים המאוד אינטנסיביים שעברנו  ולא פתחתי מחשב בכלל.

במוצ"ש קיבלתי מבול טלפונים הביתה (הסלולרי הרי מושבת).

חברים התחילו לספר לי שאני מעורבת בתרגיל עוקץ והונאה ענקי ושהולכים לתבוע אותי.

האמת?

חיפשתי איפה המצלמה של יגאל שילון.

לא הבנתי מה הסיפור, עד שחבר מאוד טוב ויקר הסביר לי והקריא לי במה מדובר.

חטפתי סחרחורת אמיתית.

הדבר הראשון שקרה זה שנכנסתי לסחרור רגשות וכידוע כשהרגש עולה המחשבה יורדת, ואכן לא חשבתי בכלל ורק הרגשתי. הרגשתי חרא.

התקשרתי לזו שעשתה את כל הבלגן  הזו ורק רציתי לדבר איתה, לשאול אותה קודם כל מה אני קשורה לעניין וגם מה ואיך היא קשורה , ולמה היא מתנהגת בצורה כזו , אבל זו שהייתה אהובת לבי, זו שחשבתי (ועודני חושבת) שהיא אחד מהאנשים היותר מדהימים ומוכשרים עלי אדמות וזו שהייתי מוכנה לעשות בשבילה הכל כולל הכל  - פנתה נגדי.

היא לא עשתה הרבה, היא פשוט אמרה :"המממ... יש לי אורחים, אני לא יכולה לדבר איתך עכשיו" וניתקה."

למה לשקר?

למה לא להגיד:"אני לא רוצה לדבר איתך"?

ובעיקר- למה לא לדבר איתי אבל כן לרוץ לכל העולם ואשתו ולהשמיץ וללכלך אותי?

למה?

האם אלו אמות המידה שלך? 

האם כך את מתנהלת תמיד?

האם זה עושה לך טוב ?

והעיקר- האם עצרת לשנייה לבדוק?

האם עלה בדעתך שיש פה אי הבנה אחת גדולה והאחד ועוד אחד שלך יצא 100000000 ?

או שאולי חיכית בפינה לרגע לעשות זאת? 

מה, זה תחביב ככה סתם להחליט לרדוף מישהו ולהעלות אותו על המוקד ולדאוג שכל חלק בו נשרף, בלי לבדוק? בלי באמת לבדוק?

הרי את בכלל לא קשורה לעניין, אז למה לדחוף את האף ולסבך?

ככה אגב קורות מלחמות, כשגורם שלישי, לא קשור,  מתערב, לכאורה באמתלה טובה ומסבך את הכל לכל הצדדים.

תלמדו ילדים, ככה זה בדיוק קורה.

ואז הגיעו עוד ועוד טלפונים עם עוד ועוד סיפורי פלצת.

ניסיתי להתקשר לשני החבר'ה שכן היו מעורבים ולהסביר שאין לי צד או חלק בעניין והדבר היחידי שמקשר אותי זה שהייתי ל-3  דקות נוכחת במקום, כשבמשך רוב הזמן הייתי עסוקה בלהתחבק איתם ולהגיד שמאוד התגעגעתי.

איך בכלל אפשר לקשר אותי לקטע?

אבל גם שניהם לא ענו לי. הרי נורא קל לזרוק רפש ולהעלם,  את זה לימדו אותי בגן שולה . היא הייתה אחלה גננת אבל בדיעבד- נטולת כל כישורי חיים בעצמה, כי לזרוק רפש זו החלטה שאפשר לקחת אבל צריך תמיד לצפות לקבל בחזרה  וזה הופך מלכתחילה את כל העניין ללא כדאי.

היה רגע שסימסתי לאחד מהם והתשובה שחזרה לא הגיעה ברור (השתמשתי במכשיר חלופי ישן של המשפחה שלא תומך ב-mms) וזהו, משם לא שמעתי יותר כלום, רק את מה שסיפרו לי החברים ברשת.

אני מודה שבהתחלה הייתי בצונאמי רגשי מאוד חזק וכל מה שהעסיק אותי היה :"למה"? ו-"אבל זה לא נכון" ועוד כל מיני כאלו חירטוטים, אבל אז, ככל שרבו הטלפונים עצרתי את עצמי ונכנסתי למקלחת, ואז, במקלחת נפל לי האסימון שזה הסיפור הפנימי שלהם, זה לא שלי.

הם, מבחינתם, חושבים שמישהו הונה אותם ובגלל שאני הייתי נוכחת שם אז אני חלק מהכל, אז זה הסיפור שהם מספרים לעצמם, א-ב-ל זה לא הסיפור האמיתי, וכן, אני מדברת על האמת לא על האינטרפטציה המעוותת והמרושעת.

 ומאותו רגע ירדה לי כל הבאסה מהלב, כי אם זה שלהם – אז תפאדל !  אני מבחינתי לחלוטין לא קשורה לעניין ושיגידו מה שבא להם להגיד, הרי בעבר אמרו עליי כ"כ הרבה דברים  שלקחתי ללב וניסיתי בכל כוחי לשכנע שזה לא כך, אבל היום אני יודעת נכוחה  ש- 99% מאותה התעסקות עם ה"אני  באמת לא אשמה"  היא זו שגרמה  לי לסרטן, אז לא עוד ! האמת שלי היא האמת שלי והם- שיהיו בריאים ושיהיה להם בהצלחה.

מי שרוצה להאמין להם – תפאדל ! בחירה של כל אחד לעשות עם עצמו-  מה שהוא רוצה, כולל לבחור למי להאמין.

היום כשאני לחלוטין יודעת שאני מחפשת עבורי רק סביבה מתאימה לי- אני מברכת על הקטע הזה כי הוא היווה לי קטליזטור אמיתי לגבי מי אני רוצה שיהיה חלק ממני ואז  נכנסתי לפייסבוק ופשוט עשיתי מה שבחיים לא עשיתי קודם : מחקתי וחסמתי את שלושת החברים הטובים לשעבר האלו שלי.

זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה. הראשונה !!!! 

למה?

כי אף אחד מאיתנו לא באמת חושב שחברים בפייסבוק הם חברים אמיתיים, אבל כן יש בזה קטע אנרגטי, והיום כשאני מבינה מה זו אנרגיה ומה ההשפעה שלה- אני רוצה רק אנרגיה טובה ומתאימה לי מסביבי.

מי שמנתק טלפונים, מי ששופט אחרים בלי לשמוע את הצד השני, מי שרץ ללכלך באמתלה של "צדק" אבל לא באמת מתוך צדק אלא מתוך איזה מסע נקמני ולא חשוב על איזה רקע – אז הוא לא ראוי להיות חבר שלי, גם אם רק בפייסבוק.

אני היום לא רוצה להיות חברה של אנשים כאלו.

פעם, אני מודה, הייתי מתעלמת מתופעות שכאלו וחושבת שזה רק  נקודתי ואולי  זה באמת  מגיע לאותם אלו שהם עשו להם את זה, אבל אחרי שהתיידדתי עם גיברת קארמה הביצ'ית המדהימה - לא עוד !  למדתי לזהות מרחוק. 46.5 שנים לקח לי ללמוד, אבל היום אני יודעת.

היום ילדים שלי אני יודעת שאני אדם ברוך כישורים וכשרונות וזו ברכה אמיתית להיות לצידי, אז זה מגיע באמת רק לאותם יחידי סגולה שמגיע להם , ולא לכל מיני מאן דבעי .

פעם היה חשוב לי להיות אהובה על כולם כולל כולם ועשיתי לא מעט דברים כדי לזכות באהבה הזו, אבל היום, משמצאתי קודם כל את האהבה שלי כלפי עצמי ואני יודעת מי אני, מה אני ,מה אני שווה וכמה ערך אני נותנת לאנשים סביבי, אז אני  בוחרת , באמת בפינצטה  את מי אני רוצה שיהיה סביבי ויהנה מכל מה שיש לי לתת.

זה הכל.

אז ילדים שלי, תלמדו !!! 

קודם כל בחיים אל תהיו כאלו. אל תשפטו. זה לא מקדם אף אחד לשפוט אחרים, ואתם יודעים מה החוק אומר : אל תעשו דבר שלא מקדם אתכם. הרכבת של החיים כל הזמן נוסעת ומי שלא עולה עליה ומתקדם נתקע ואם אתם נתקעים אתם בעצם נסוגים אחורה, אז אל תעשו את זה. אל תעשו שום דבר שלא באמת מקדם אתכם.

דבר שני- אל תתרשעו. אף פעם ! לא משנה אם זה כדי לצאת להגנתו של מישהו שנראה לכם שנעשה לו עוול. התרשעות היא דבר פסול ויש לה מחיר. גיברת קארמה תשיג אתכם ויותר מהר ממה שאתם חושבים ותגבה את המחיר, אז באמת- זה לא שווה.

תזכרו תמיד ש"מה שרואים מכאן לא רואים משם" – כלומר אל תקבעו אף פעם בלי לתת לצד השני להסביר את הצד שלו, כי אפילו בשחר ימי ההיסטוריה היה מושג שנקרא : הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס (בלטינית: habeas corpus– "הביאו את הגוף" או "הביאוהו בגופו") וזה מדבר על צו הקיים בבית המשפט והמבקש צו זה מבקש משופט להורות לרשויות להביא בפני בית המשפט אדם הכלוא בידי הרשויות ולדון במעצרו, ואם המעצר בלתי חוקי, לשחרר את האדם. (זה מתוך ויקיפדיה)  והמשמעות של זה היא אחת : אל תשפוט אדם שלא בפניו, כלומר ללא שנתת לו באמת את היכולת להתגונן, להסביר ואולי לשכנע בחפותו.

מאוד מאוד קל לעשות אחד ועוד אחת ולחרוץ דין, אבל תמיד חובה לעצור ולבדוק האם יש מצב שלצד השני יש הסבר אחר.
אז הבטיחו לי שתעשו את זה תמיד. תמיד תעצרו ותבררו עם הצד השני (אפילו יותר מפעם אחת) מה באמת קרה, כי תמיד, אבל תמיד כל אחד רואה את הדברים אחרת.

דבר נוסף- אם קורה שאתם נתקלים במצב כזה קודם כל תיצרו הידברות. תקשורת היא שם המשחק. אז נכון, פה , במקרה הזה הצד השני חסם כל דרך לתקשורת, ולדעתי כי זה פשוט שירת את המטרות שלהם – להוציא אותי שחורה משחור, אז סבבה,  אולי זה עוד יצליח להם, אבל אם אתם שואלים אותי- אני בטוחה , בעצם יודעת ובטוחה כאחד שכל הסיפור הזה יתפוצץ להם בפרצוץ ויתהפך נגדם, כי אמת יש רק אחת והאמת תמיד מנצחת.

ואתם יודעים מה? אני לא באמת רוצה שזה יתפוצץ להם בפנים, כי זו תהיה אולי נקמה מתוקה על ניסיון ההשפלה (שלא צלח אגב, כי אני לחלוטין לא מושפלת, אני פשוט עומדת מהצד ותמהה עד לאיזו רמה אנשים יכולים להשפיל את עצמם בניסיון להשפיל אחרים), הרצון שמישהו יחטוף חזרה אינו מנת חלקי עוד. היום ביי דפינישן אני לא רוצה נקמות או מחפשת לשמוח לאיד, כי זה רק מעיד ומראה מי אני , ואני לא כזו. אני לחלוטין לא אחת שרוצה שיהיה רע וכואב ועצוב לאחרים.

אז אני פשוט ממשיכה הלאה בדרכי ואפילו לא מסתכלת מהצד, פשוט ממשיכה בדרכי.

מי ש"קונה" את מה שהם מוכרים- שיבושם לו, זו הבחירה שלו וזה הכי בסדר מבחינתי, ד"ר זמן יוכיח להם מה באמת קרה, ואז כמו שקורה תמיד-  חוזרים כל אלו ומתנצלים, כי מבינים שהם "יצאו פיתה".  

אם יש דבר חשוב שלמדתי זה שאני לא מחזיקה אף אחד בכוח. מי שלא מבין וקולט מי אני ומה אני וקונה כל שטות שאומרים לו עליי אז הוא לחלוטין לא מאלו שאני רוצה סביבי ואני משחררת אותו לשלום עם ברכת הצלחה כנה (פעם הייתי משחררת עם בעיטה בתחת, היום, אחרי שלמדתי את חוקיות גלגל החיים אני יודעת שעדיף לשחרר בברכה, כי הם עוד יחזרו ואז אצטרך גם להתנצל על הבעיטה, אז מיותר).

ובקשר לשלושת החבר'ה?  אני באמת אהבתי אותם. באמת פרגנתי להם מכל הלב, ואגב, אני עדיין חושבת שהם מדהימים ומוכשרים בתחומם, הם רק לא מפותחים מבחינה תודעתית וחברתית, זה הכל. ברגע שהם יעלו ברמה האישית שלהם הם יבינו מה כאן קרה ואיזה טעות הם עשו.

אני סומכת עליכם ילדים שתפנימו היטב את כל מה שהסברתי לכם עכשיו, בעיקר שתבינו שיש כלי אחד לזיהוי מוקדם לאנשים שאתם לא רוצים בחברתכם :  כשאתם פוגשים אדם  שמדבר על אחרים ומלכלך עליהם ומספר עליהם דברים איומים- קחו בחשבון , אבל בצורה וודאית וחד משמעית - שאתם הבאים בתור.  כי זה כמו גבר מכה – מי שמלכלך פעם אחת ילכלך תמיד,  זה לא קורה רק עם מישהו נקודתית, זה לחלוטין דפוס בלתי משתנה - אלא אם ילך ויפתח את המודעות שלו (כמו שאני עשיתי, עושה ואמשיך לעשות). אחד הדברים ששגיתי בהם בעבר זה שדיברתי. אם מישהו היה עושה לי משהו – פתחתי את הפה. היום לא. אני יכולה לדבר על התובנות שקשורות במקרה (בלי להזכיר שמות וגם בלי לתת רמזים דקים או עבים), וזה במטרה ללמוד ולא לצאת לציד מכשפות . 

כי "כמו שאתם כאן ככה אתם שם" – אם אתם מתרשעים פעם אחת אתם תתרשעו תמיד, כי זה באמת הופך בשניות לדפוס, אז שימו לב מה אתם עושים או מה אתם אומרים. למילה כתובה או נאמרת- יש כוח רב. אפשר לרצוח במילה, אז בבקשה : תתפקסו על מה שיוצא לכם מהפה.

אני סומכת עליכם ומאמינה בכם ילדים מדהימים שלי!

ותזכרו- לא משנה מה קורה- תתחייבו לעצמכם שלא משנה מה קורה- אתם לא תתערבו בשום מקרה ובשום ויכוח שלא שייך אליכם, אלא אם כן אתם בטוחים במיליארד וחצי אחוזים שאתם הולכים להביא טוב לכל הצדדים ולשפר את המצב הקיים ולהשכין שלום אמיתי , אחרת- אתם רק מגדילים את הדיזסטר, ובדיזסטר  כולם נפגעים, גם (ואולי בעיקר) אלו שאתם לכאורה באים להגנתם.

אלו כישורי חיים ילדים, זה בדיוק זה, אז נצרו את המסמך הזה עמוק עמוק בלב, ואנחנו עוד נדבר על זה בבית, כי חשוב לי שתבינו עד תום את הנושא הזה.


ברבי בוי , צ'יינה , רועיקי והראלי- אני אוהבת אתכם.

אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליכם, כי קורצתם מחומר מאוד משובח.

אני כותבת לכם את זה כדי שבחיים לא תשכחו שהתפקיד שלנו כאן בעולם הזה הוא לחיות את החיים שלנו תוך נתינת ערך אמיתי לכל אלו שבסביבתנו, וסביבה היא דבר גדול וחסר גבולות , אז לא להירדם בשמירה וכל הזמן להיות קשובים ומפוקסים לאיך אתם יכולים להביא עוד ועוד ערך לאלו שאתכם. מי שלא עושה את זה מבזבז את חייו ופוגע באחרים.

ואם מדברים עליכם? אז מה? אז הם אמרו, זה אומר שזה נכון? לא! זה אומר שהמקום שהם נמצאים בו הוא מאוד אחר משלכם ותגידו על זה תודה.

ויתרה מכך : תמיד תודו לאלו שעשו לכם משהו רע, כי הם נתנו לכם שיעור יקר, בדיוק כמו השיעור הזה שאני קיבלתי, ואני מודה לשלושת החברים שלי לשעבר ואני מוקירה אותם על כך שהם "בחרו בי" כנשוא השיעור. כבוד גדול לי . באמת !  קיבלתי הוכחה ניצחת שהגעתי לשלב מאוד גבוה מבחינתי- אני כבר לא רוצה למות בכל פעם שמישהו אומר עליי משהו רע, נהפוך הוא, אני רק מוכיחה לעצמי שצמחתי וגדלתי (ולא בקוטר התחת, אלא בבפנוכו שלי) כי הצלחתי לעצור, לחשוב, להבין ולפעול אחרת ממה שהיה פעם ועל כך מגיעה ל"מורים" שלי תודה גדולה.

ככה זה.

בדיוק ככה זה.


ועכשיו  ילדים - אני הולכת לעבודה כי התחיל בוקר חדש ושבוע חדש והיום הייתה זריחה מרהיבה במיוחד וזה אומר שהולך להיות יום מדהים במיוחד (אתם יודעים שאני מדברת עם השמש והיא מספרת לי מה הולך להיות, נכון?  בכל מקרה תשתו היום הרבה כי היא אמרה לי שהיא הולכת להביא הרבה חום לעולם, אז- מים!)


יאללה שבוע מושלם לכולנו.

בזאת תם השיעור להיום.


אני יושבת וחושבת לעצמי שכנראה מישהו באמת אוהב אותי, שם, למעלה.

אני בעצם בטוחה !


אוהבת אתכם תמיד, מתמיד ולתמיד - אמא.

 

*** עדכוניישן :  300 הש"ח הוחזרו אתמול במלואם ע"י זו שלקחה אותם , קיבלתי צילום מסך של ההעברה הבנקאית, אך משום מה שום אזכור על כך לא נרשם על קירות הפייסבוק, וזה מביא אותי לחשוב מה   ב א מ ת    עומד מאחורי  כל הסיפור, והמסקנה היא חד משמעית שאיטס נוט אבאוט דה מאני, איטס אבסולוטלי אבאוט להיות אחמדיניג'אד.
ילדים - דיר באלאק להיות כאלו, שמעתם ????

 

התמונה לקוחה מכאן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת