00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

נמל יפו, מראות בהווה ופזילה לעבר

על הביקור בנמל יפו אפשר לומר שמתוך שלא לשמה בא לשמה שהרי בכלל לא התכוונו להגיע לשם. בהמשך לביקור בדרום תל-אביב, למטרות אמנותיות (שעליהן אולי עוד תגיע רשומה מיוחדת), הגענו לנמל יפו וערכנו אתו הכרות מחודשת לאחר עשרות שנים של העדרות. החושים התחדדו, המצלמות נשלפו והרי לפניכם התוצאה:

   
      פסנתר משתזף על קו המים עורר את רחמיי . מסכן שכמותו. 
         אבל אולי הפסנתרים של היום חסינים מפני החום....  
   

התיישבנו לא הרחק מן הפסנתר כשפנינו לעבר המעגן של הסירות. על הטיילת שלפנינו צעדו הלוך ושוב מטיילים רבים ובתי הקפה היו מלאים:

 
                 המבט מן השולחן שבבית הקפה לעבר המעגן של סירות הטיול והדייג
  
                                                מבט לימין

              
                                                       מבט לשמאל

     
                                           דוגמן כובעים מתגלה ב"לימין שור"     
    
                                שתי דוגמניות כובעים צועדות מעדנות לאורך הטיילת    
      
                                                בכובע ובמבט אל הדגל
     
      
                        זו עגלת התאומים השלישית שראינו במשך כשעה. כן ירבו.

וכאן המקום להזכיר שבעבר הרחוק דיגמנו פה דמויות אחרות. בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 היו אלה הפועלים של נמל יפו שהעבירו את הנוסעים והמטענים לספינות ואוניות מפרש וקיטור שעגנו שם. נחום גוטמן מתאר את ההעברה הזאת בלשונו הציורית: "שיירות של ספנים לבושי צבעונים עם תרבושים אדומים לראשיהם צרחו אלינו מכל צד מתוך הסירות שנתאספו סביב לאנייה. לא עבר זמן רב והם עלו לסיפון האנייה, לקחו את המזוודות שלנו והעיפו אותן לסירות [...]. כל אחד מן היורדים נתפס בזרועות הספן והונף על עבר חברו שבסירה, ובינתיים נרטבו בגדי הנוסעים":
 
התמונה הזו מקורה מספריית הקונגרס האמריקאי. היא והתמונה והבאה הן מתוך ויקיפדיה. מותרות לפירסום.
ביולי 1920 הגיע לרציף בנמל יפו, הנציב העליון הבריטי הראשון, הרברט סמואל: 

 
בחלוף כמאה שנים מאז ביקורו של הנציב, ניצב על הרציף דוכן גדול לרגל 'שבוע הספר' ששייך לחנות סטימצקי שנמצאת באחד המחסנים המשופצים הסמוכים. אלה המחסנים מתקופת המנדט והם הולכים ומשתפצים בימים אלה ויכללו בעתיד חנויות שונות. 

  

בשורת המחסנים השנייה נמצא מרכז "נא לגעת", הלא הוא התיאטרון של העיוורים והחרשים. לידו בית הקפה 'קפיש' שלמרבה הצער היה סגור. מי שלא שמע על המקום, כדאי שיתכבד ויגיע להופעה שם ויזכה לחוויה יחודית ומרגשת מאין כמוה.   
                 
   
בשבילי המיתחם נעו מטיילים על גבי Segway-רכינוע, כלי רכב על שני גלגלים, שהפך לפופולרי ברחובות תל-אביב:

   

     ואם חשקה נפשכם לדעת מה המרחק בין נמל יפו שהוא במרכז העולם... לבין ערי נמל אחרות במרחב המזרח התיכון, התבוננו במרצפות שבין המחסנים ותמצאו את שמות כולן וכן את המרחק עד לערים המרכזיות בסביבה:

              
              
                
בדרכנו אל מגרש החנייה, בחלקו הדרומי של הנמל, עליתי בהיסח הדעת על פלטת ברזל ענקית. ה"יודע דבר" שהיה לצדי הסביר לי שזה לא פחות ולא יותר אלא משקל בריטי שנמצא שם משנות ה-30 (יש עוד אחד כמוהו בארץ אבל אינני יודעת איפה) כאן היתה תחנת הבידוק ששקלה את המשאיות בכניסה וביציאה מן הנמל ואילו הייתי משאית הייתי יכולה להגיע עד למשקל 15 טון!...

               

יבורכו ידי העושים במלאכה ומי שרוצה לקרוא עוד על נמל יפו ומה שקורה בו, ילחץ על הלינק הזה ויוכל לצפות בסרטונים וללמוד על האירועים בהווה וגם על ההיסטוריה של הנמל העתיק הזה.  

                             

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת