55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

על הפרק: אי־אמון

11/06/2012
על הפרק: אי־אמון

 

בהמשך לבאין אמון ייפרע עם

הצבעת אי־אמון

בצער רב אני נאלץ להודיע על הצבעת אי־אמון במדינת ישראל, בעומד בראשהּ ובמוסדותיה. אי־האמון מלֻווה בכתב אישום חמור נגד מוסדות המדינה - (ארמון) הכנסת, הממשלה, המשטרה, ובתי המשפט המבצעים עבֵרות בנסיבות מחמירות ופשעים נגד הציבור.
אפתח בהבהרה: כתב האישום, חמור ככל שיהיה, מופנה נגד מוסדות המדינה ואין לראות בו האשמה פרטנית על אזרחי המדינה הכורעים אף הם תחת נטל המסים, הצביעות, השקרים, השחיתות והרוע. 

רבותיי, חברי הכנסת והממשלה

איני מאמין לכם, נבחריי הלא־יקרים ואולי היקרים מדיי לכיס של הציבור, איני מאמין שטובת המדינה והאזרח ניצבת לנגד עיניכם יום־יום, שעה־שעה. האמון נשבר בינינו, וכמאמר הסופר שמעון ברנפלד בהקשר אחר, כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה. כשאני שומע ורואה את ראש ממשלתכם נואם עולה בי תחושת קבס ובחילה, ויש בי רצון עז להקיא. להקיא מהפרצוף המכוער - החיצוני והפנימי - של מנהיגכם, להקיא מתנועות ידיו המוגזמות, להקיא מן השקרים והצביעות הנוטפים מכל ריר בפיו, להקיא מהאטימות והרוע הזורמים בו.
כן, מר נתניהו, רק זה מה שנשאר לי לעשות: להקיא מהפרצוף הלא־יפה שלך (פרצוף חיצוני ופרצוף פנימי), להקיא מהמשחקים שלך, להקיא מתנועות הגוף המוגזמות שלך, להקיא מכל הווייתך וממה שהנך. הרשה לי להקיא עליך, אתה הרווחת את זה ביושר. אתה באמת גדשת את הסאה, מר נתניהו. כשאתה עובר ברכבי השרד שלך ברחובה של עיר ושומרי ראשך מפנים את רוביהם באִיום משתק על כל המתרחש מחוץ לחלון הרכב, צופרים וכורזים באלימות המאפיינת ראשי מאפיה ולא ראשי מדינות דמוקרטיות מתוקנות - כשאתה עושה זאת פעמיים ביום לפחות, צחנה עולה ממך, צחנה שלטונית חריפה.

המשטרה

אי־אמון לא פחות חמור מזה אני מביע במשטרה. שוטרי סיור שהם עבריינים בתחפושת ששים אלי קרב ושמחים להכות, להשפיל ושוב להשפיל אזרחים תמימים מן השורה. עם עבריינים אמתיים - אותם נערים הדוקרים ברחובות, אנסים ורוצחים שפלים - אִתם המשטרה פוחדת להתעסק, היא נרתעת מהם. יכולה היא רק נגד אזרחים שומרי חוק או נגד עברייני צעצוע - אותם היא משפילה, מכה ומזלזלת בהם. כך, חושבים השוטרים הללו בטיפשותם, כך יוכיחו כי הם "גברים". והם ממש לא גברים כי אם סדיסטים אלימים ומכוערים הנהנים להשפיל ולשלוט בחלש. כמה מקרי רצח ואונס היו נמנעים לו רק המשטרה הייתה מתייחסת ביתר רצינות לפניות האזרחים ועוצרת בעלים החשודים בהכאת נשותיהם או באיומים לרצוח אותן. מקרי האלימות האחרונים מוכיחים זאת יותר מכל מה שאכתוב. רק אזכיר לעניין זה את רצח גדי ויכמן בידי נערים ואת רצח הנער אורגיל מואטי שנרצח בין היתר בידי נער שהיה אמור להיות במעצר בית (ואני שואל: למה במעצר בית ולא במעצר רגיל?). 
ואיני  מדבר על שוטרי מג"ב הנהנים להשפיל ולהכות פלסטינים על לא עוול בכפם במחסומים השונים. יש קשר של שתיקה כואב ועצוב בעניין זה, ועדיין הוא קיים ופֶשע להתעלם ממנו. כך שרבותיי השוטרים, אין לי אמון בכם.

עורכי הדין ובתי המשפט

גם הרבה עורכי דין הם עבריינים בעניבה. רובם מנצלים את מצוקתם של הפונים אליהם וגובים מהם סכומי עתק בעבור שירותיהם - סכומים בלתי הגיוניים בעליל יחסית לשירות שהם מספקים. ויש לא מעט עורכי דין נוכלים המרמים את לקוחותיהם, מנצלים את תמימותם, עושקים אותם ומשקרים להם. אני מכיר אישית שניים כאלה, ושמעתי על עוד כמה מקרים של עורכי דין כאלה. 

השופטים ובתי המשפט גם הם אינם נקיים מכתב האישום. בתי המשפט עמוסים בתביעות שונות ומשונות, לכן מטרת השופטים לסיים במהירות כל תביעה. במסגרת מטרה זו מגיעים להסדרי טיעון מגוחכים שבכל מדינה מתוקנת לא היו מתקבלים, וכן גוזרים עונשים מופחתים וקלים, המתחשבים ברוצחים חסרי לב ובאנסים ארורים. על מי הם מקשים את החיים? על החלשים, על חסרי הישע, על פשוטי העם, על עברייני צעצוע קטנים. ודי אם אזכיר את מקרה האדם שזרק נעל על בייניש מתוך תסכול על מערכת המשפט בישראל - וקיבל 3 שנים בכלא, או רומן זדורוב היושב בכלא על רצח הילדה תאיר ראדהאו האומלל ההוא שדרס למוות את שנאור חשין. בטוחני שלו דרס למוות בחור אלמוני ולא בן של שופט לא היו מתעללים בו ככה.

שלא יובן לא נכון: אני חושב שטל מור, שדרס את שנאור חשין, צריך להיענש במלוא חומר הדין, אבל גם מי שדרס למוות אדם אחר, אלמוני, צריך להיענש באותה חומרת דין. וזה, לצערי, לא קורה. הפרופורציות אבדו במערכת המשפט - שוטרים, עורכי דין ושופטים. זה מתחיל במשטרה העוצרת חשודים בעברות קלות ומאריכה את מעצרם ללא סיבה נראית לעין, ממשיך בהקפאת חשבונות הבנק של אותם עצורים, עבור להשפלתם, להכאתם בפומבי ובחדרי־חדרים - הכול כדי להוציא מהם הודאה, אפילו שקרית, העיקר שתצא הודאה באשמה. משם עוברים לעורכי הדין שיש המכנים אותם עוכרי דין, המוצצים את דמו וכיסו של הלקוח עוד לפני שנקפו אצבע לטובתו, וסיים בשופטים המקלים עם העבריינים הכבדים ומחמירים עם העבריינים הקלים. אין פרופורצייה, רבותיי. נשבר בי האמון במערכת המשפט בישראל על כל חלקיה. 

דברי סיום

חשבתי לנסח את המאמר כנוסח כתב אישום נגד המדינה ונמנעתי מלעשות כן. אי־האמון שאני מביע חמור בפני עצמו ואין צורך להוסיף עליו נדבך של כתב אישום הנראה ומנוסח ככתב אישום לכל דבר ועניין. 

כפי שכבר כתבתי בעבר, לא קל לבנות יחסי אמון הדדיים - ובמקרה זה יחסי אמון בין האזרח למדינה, ואם האמון נשבר - קשה עד בלתי אפשרי לבנות אותו מחדש ולשקמו.

לצערי, המדינה והעומד בראשה אינם מנסים כהוא זה להשיב את אמוני בהם. תחת זאת מתעסקים בכנסת בשטויות, בדברים השוליים, בפליטות פה מטופשות של חברי כנסת שלא ניחנו באינטליגנצייה רבה מדיי (ראה מירי רגב כמשל), בגזענות, בהשנאת ישראל על כל העולם ואשתו, באיומים והפחדות בשיתוף פעולה עם התקשורת (הגרעין האירני כמשל) ובנאומים יפים שבינם לבין מעשים אין כל קשר. הטבח המתחולל בסוריה מעניין את נתניהו ושות' כקליפת השום וכשלג דאשתקד, וכמובן גם המחאה החברתית עושה להם נעים בגב ותו לא. 

עכשיו יגיעו מי שיגיעו וישאלו: אם כך אתה מרגיש מה אתה עושה כאן? מדוע אינך עוזב את הארץ? את אותם מגיבים אוכל להפנות לראשית מאמר קשה ונוקב זה: כתב האישום החמור שאני מפנה תלוי נגד המדינה ומוסדותיה, לא נגד האזרחים או פשוטי העם. רוצה לומר, אני אוהב את ישראל ואת האזרחים החיים בה, אני מלין על מערכת השלטון במטרה לשנות כדי שיהיה כאן טוב יותר, כדי שנוכל לחיות בשלום, בשלווה ובנחת אלו עם אלו. אני נאבק למען צדק, שוויון ושלום, מה יֵצא לי אם אעזוב את הארץ? אם אעזוב זה אומר שוויתרתי, נכנעתי - ואני לא מהמוותרים, אני מאמין שתמיד יש סיכוי לשנות, לכן אני כותב את מה שכותב. אני מנסה בכוחי הדל לשנות את המציאות כדי שהחיים בישראל יהיו טובים ונוחים יותר, ואולי אני תמים, תמים מדיי. אלא שתמימות איננה עבֵרה פלילית.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת