00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

בראוניז

בראוניז

אם יש דבר שיש קונצנזוס לגביו זה בראוניז.
נדיר למצוא אחד שלא אוהב אותם, חושק בהם ומרייר עליהם עוד לפני שהם נכנסים לתנור.

האמת היא שאני לא ממש מתעלפת על בראוניז, זה תמיד מרגיש לי כאילו המאהבת של הקונדיטור התקשרה וקבעה איתו באיזה צימר מבודד ומרוב התרגשות הוא לא שם לב שזה עוד לא מוכן, אבל זהו, שזה הכי מוכן. ככה זה צריך בדיוק להיות – רבע למוכן. בעצם עשרים ל...

את האהבה שלי לבראוניז גיליתי ממש מאוחר, וזה קרה רק אחרי שרועי, הבן המוצלח שלי, החליט שהוא מכין לאחים שלו .

ערב קודם אחותו קנתה 2 חפיסות של אבקת בראוניז להכנה ביתית (רחמנא לצלן, השם ישמור משיקוצים שכאלו) ומשהו קרה וזה נדפק ונפלו פניה, אז הקטנצ'יק עם הלב הענקצ'יק החליט לשמחה, פתח מחשב , הגיע למתכון האלמותי והאגדי של מאקי , ומכאן הכל היסטוריה.

באותם הימים הקדומים לא הכרתי את מאקי , שזה מכבר היא חברה אהובה ויקרה ומוערכת ומכובדת עליי , אחת כזו שלמקרא שמה על הצג הסלולרי - חיוך נמתח על שפתיי ולבי ועיניי מתמלאים אור זריחה טהור ואוהב.

אני אוהבת את מאקי, ולא חשוב שראיתי אותה רק דקה וחצי במציאות.

הכחול-כחול - טהור-טהור שניבט מעיניה באותה פגישה חפוזה מילא אותי לגלגול שלם.

הכרתי אותה בנט, קראתי את דעותיה הנחרצות. הערצתי את חוזקה, את עמידתה האיתנה, את יכולתה לצאת חוצץ נגד כל מה שלא נראה לה. התפעמתי מהחכמה, התעוזה והכוח שלה, ולא חשוב באיזה נושא, אבל מה שבאמת עשה לי את זה אצלה זה הלב. יש לה חתיכת לב שהלוואי על הרבה אנשים עשירית ממנו.

מאקי היא אישה הגונה שההגינות שלה גובלת בנדירות אמיתית.

היא אשת עסקים שמנהלת עסק שהיה תמיד החלום שלי - סושף- הבית של הבשלנים, ובו יש את כל מה שבשלן צריך כדי באמת להיות כזה.

שיחה אחת איתה מביאה אותך להבין הלכה למעשה שאפשר לעשות עסקים טובים מבלי לדפוק את הלקוחות.

מאקי היא חברה, מאקי היא בשלנית מוכשרת מאוד, מאקי היא אישיות שאני אוהבת . אמרתי את זה כבר, אבל היא מאלו שמגיע להם 'עוד פעם'.

המתכון הזה של מאקי לבראוניז הוא זה שהפך אותי מכזו שלא אוהבת בראוניז בכלל לכזו שלא מפסיקה להכין ולהתענג על השחור - אגוזי הזה.

הילדים שלי מכינים את המתכון הזה בכל שבוע על בסיס קבוע, ובמקביל גם אני מכינה כי הביקוש עולה על ההיצע, ומ'לשות- אין ברירה...

אז זה המתכון הפשוט-פשוט והמדויק-מדויק של מאקי. הוא נמצא גם כאן:  הבלוג של מאקי

לא להסס בכלל- פשוט להכין !

מאקי - תודה אהובה. בשמי ובשם כל חובבי האפייה באשר הם שהמתכון הזה הפך עבורם למתכון אולטימטיבי , אלמותי וכזה שעובר בירושה מאם לבת (טוב, היום גם מאב ל... , אפייה כבר מזמן לא נחלתן הבלעדית של הנשים, אז גם אבות).

אגב, אני ממליצה להכפיל מראש כמויות , ואם אתם ממש רוצים להיות חכמים אז שלשו כמויות וזה מספיק בדיוק לתבנית אחת של תנור. רק לא לשכוח לרפד את התבנית בנייר אפייה , זה חשוב מאוד ! (וכן, אתן צודקים, בפעם הראשונה אני שכחתי ...).

כדי לקבל בראוניז טובים ועסיסיים ופאדג'יים יש כמה כללים שצריך לשמור עליהם . קדימה הוציאו מחברות ועטים והתחילו לרשום :

השוקולד צריך להיות באיכות טובה. אם תשתמשו בשוקולד מאעפן תקבלו תוצאה מאעפנה , אבל כמו שכתבתי קודם גם שוקולד פרה (ויותר טוב - וורד הגליל) עושים את העבודה .

ממיסים את השוקולד והחמאה או בבן מרי (על אדים) או במיקרוגל בפולסים (ממיסים למשך חצי דקה, מוציאים , מערבבים ומחזירים למיקרוגל להמסה נוספת קצרה, וכך עד שהמסה כולה נמסה, אך לא נשרפת).

מקפידים שכל החומרים יהיו בטמפרטורת החדר .

ניתן במקום הקמח להשתמש בשקדים טחונים או באבקת קקאו , אבל אז צריך לאזן עם תוספת סוכר, לכן יש לטעום לפני היציקה לתבנית ותקן טעמים.

חוץ מהתבנית המרובעת הקלאסית ניתן להשתמש גם בתבנית מלבנית , מה שחשוב זה לשמן את התבנית, להניח עליה נייר אפייה כשהשוליים מבצבצים החוצה מהצדדים (שבעזרתם ניתן להוציא את הבראוניז מהתבנית בקלות).

אופים בטמפרורה של 175-180 מעלות ושומרים כל העת לא לייבש מדי כי אז תתקבל עוגה יבשה, דחוסה ומגעילה ואנחנו מחפשים את הלחות המענגת שבפנים.

השילוב הקלאסי (או יותר נכון האהוב) זה אגוזים, אבל למה לא להתפרע עם מיני אגוזים שונים? מה רע בפקאן? או לוז? שקדים? ומה עם מיקס? ואם בכלל תרצו לשחק ב"יאמי-לנד אז לכו על קוביות מרשמלו, או מיני שוקולד שונים קצוצים, או חלבה מפוררת (אני לא אוהבת חלבה, אבל אתם זה סיפור אחר), אה, ואפשר גם פירות יער (פטל הולך מדהים עם שוקולד ויש השיגו קפוא בכל השנה , בכל סופר) , ובקיצור- כל מה שבא לכם.

ועכשיו למתכון :

הבראוניס של מאקי

150 ג' חמאה

150 ג' שוקולד

1 כוס + כף שטוחה סוכר

1/3 כוס סוכר חום

3 ביצים בטמפרטורת החדר

1 כפית תמצית וניל אמיתית

2/3 כוס קמח רגיל

2 כפות נס-קפה (או כף אחת נס קפה וכף אחת קקאו )

קורט מלח

כוס אגוזי מלך

*** לעיטור : גליליות עבות עם ציפוי פנימי של שוקולד. (ניתן להשגה בכל סופר שכונתי) + מעט קרם, או שוקולד למריחה להדבקת הגלילית.

 

אופן ההכנה :

ברמת העיקרון ממיסים את השוקולד והחמאה ומוסיפים את שאר החומרים, אבל ברשותכם אתן כאן הסבר מפורט לטובת אלו שצריכים את זה , אז סבלנות .

מתחילים:

מחממים תנור ל-175 מעלות.

משמנים תבנית אפייה בחמאה רכה או בתרסיס שמן קנולה.

מרפדים את התבנית המשומנת בנייר אפייה ודואגים שיגלוש החוצה משני צידי התבנית.

משמנים גם את נייר האפייה בחמאה רכה או בתרסיס שמן.

מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים שעברו ניפוי : קמח, נס קפה, קקאו ומלח.

ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל למשך חצי דקה , מוציאים, מערבבים ומכניסים שוב למיקרו לעוד חצי דקה , וכך ממשיכים עד שמגיעים להמסה שלמה.

לחילופין ניתן להמיס את השוקולד והחמאה בבן מרי (קערה מעל סיר עם מים חמים , יש להקפיד שהמים לא ייגעו בתחתית הקערה שמעל).

מערבבים את השוקולד והחמאה שנמסו למשחה חלקה.

מוסיפים לתערובת השוקולד המומסת סוכר, תמצית ווניל ואת הביצים, אחת אחת, כשבכל פעם מערבבים עד הטמעה ואז מוסיפים את הביצה הנוספת.

מוסיפים את תערובת היבשים לתערובת השוקולד .

מוסיפים את האגוזים ומערבבים מעט רק עד לקבלת תערובת אחידה ומבריקה ונזהרים שלא לפתח גלוטן ע"י ערבוב ייתר.

יוצקים את התערובת לתבנית עם נייר האפייה המשומן ומקפידים להשאיר שוליים שמבצבצים מהצדדים שיאפשרו אחיזה וחילוץ נוחים.

אופים 25-30 דקות, עד ששולי הבראוניז אפויים, יציבים, תפוחים, סדוקים לאורך שולי התבנית ונפרדים מהדפנות , אך המרכז לא לגמרי יציב ומעט רוטט ורך למגע. קיסם שנועצים בשוליים ייצא יבש וכשננעץ במרכז הוא ייצא עם הרבה פירורי שוקולד רטובים , אך לא נוזליים.

מצננים לחלוטין את התבנית עם הבראוניז (חשוב!) , עדיף במקרר או במקפיא.

מוציאים את התבנית מהקירור, אוחזים בשולי נייר האפייה ומוציאים את הבראוניז מהתבנית ומניחים על קרש חיתוך. מקלפים את נייר האפייה מהדפנות.

מכינים כלי עם מים רותחים בצד. טובלים את להב הסכין (עדיף סכין שף חלקה) המים הרותחים וחותכים את ארבעת הדפנות הקשים של הבראוניז.

כעת חותכים לאורך ולרוחב כך שנוצרים לנו ריבועים.

ניתן לפזר אבקת קקאו או אבקת סוכר (אני לא עושה זאת, בעיניי הבראוניז לא זקוקים לשום פידור).

מאפסנים בכלי אטום בשכבות שמופרדות בנייר אפייה, או מחוץ למקרר עד שלושה ימים , או במקרר בכלי סגור כשבוע ימים. ניתן להקפיא (עד חודש)

**** במקרה הזה קישטתי את ריבועי הבראוניז ממש לפני ההגשה בגליליות חתוכות שאותן הדבקתי עם מעט קרם (בד"כ אני מעדיפה להדביק עם מעט שוקולד למריחה). את הקישוט הזה למדתי ממוטי בוחבוט, השף קונדיטור המאוד מאוד מאוד אהוב עליי , שהא השף של מלון ענבל בירושלים.

זהו.

את הפוסט הזה אני מקדישה למורני שלי. מורני היא ... הכל. פשוט הכל. חברה, אחות, בת, אמא, סבתא, מה שתרצו ותבחרו. כן, מורני שוכנת לה עמוק בלבי וכל הזמן איתי.

אוהבת אותך ילדהל'ה .

מאוד אוהבת !
מאוד מאוד !

מאוד מאוד מאוד !

את אף פעם לא מספיקה לי, שתדעי, והנה, דיברנו הבוקר על בראוניז – ווקשה! אל תנסי אפילו שום דבר אחר , זה ה-מתכון !

 

וזהו, שבת נכנסת ממש עוד מעט , כל הילדים בבית וזו הולכת להיות שבת של כיף גדול.

אז שבת שלום עולם.

תהיו טובים, זה מעלים קמטים.

תכינו את הבראוניז הקסומים האלו וחזרו לספר לי איך יצא.

תודה שהייתם כאן איתי , ותחזרו שוב.

אני מחכה לכם.

אריאלה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת