1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

האגדה (והסיפור לשבת) על הרתם

רתם (שם בדוי) היה בחור כמעט מושלם: הוא היה חכם, בעל  מקצוע מבוקש, מרוויח טוב ומנומס.
הייתה לו רק בעיה קטנה אחת: השיער שלו היה ירקרק. ולעיתים מסריח.
אם אתם תוהים איך שיער של אדם יכול להיות ירקרק, אני חייב לציין שגם רתם תמיד תהה לגבי כך. במשפחה שלו לא היה אף אדם עם שיער ירוק.
רתם ביקר אצל טובי הרופאים וגם אצל הגרועים בהם וניסה על ראשו שלל משחות שונות – מה שגרם לשיער שלו להסריח,אבל לא לשנות את צבעו.
 
בסופו של דבר הוא החליט לחבוש תמיד כובע – דבר שפתר את הבעיה חלקית: בכל פעילות בחוץ הוא השתלב היטב ללא רגשי נחיתות או תסביכים כלשהם. כל עוד הוא חבש כובע כמובן.
מפעילויות במקומות סגורים הוא נטה להתרחק. כך הוא גילה את אהבתו לטבע ולטיולים ומהר מאוד הוא הפך למדריך טיולים מפורסם ומומלץ בארץ.
 
רתם (שם בדוי) הייתה בחורה כמעט מושלמת: היא הייתה חכמה, בעלת מקצוע מבוקש, מרוויחה טוב ומנומסת.
והיא גם הייתה יפה. זה לא שרתם (הבן) לא היה בחור יפה, פשוט בחורים פחות מקובל לתאר כיפים. לפחות אצלי.
אבל בחורות בהחלט כן. ורתם בהחלט הייתה יפה.
ובכל זאת הייתה לה בעיה קטנה אחת: שיערה הפך לשיבה כבר בגיל 17. רבים יאמרו שזו לא בעיה לבחורה – להן יש את כל הלגיטימציה שבעולם לצבוע את השיער – אבל לרתם (הבת) זו הייתה בעייה. הסתבר לה כי היא אלרגית לכל צבעי השיער הידועים.
 
למרות שלבן הוא צבע מכובד וטהור, רתם התביישה בשיער השיבה שלה וחיפשה דרכים להסתיר אותו. בסופו של דבר גם היא הגיעה לרעיון הכובע ולטיולים.
כצפוי, רתם ורתם נפגשו באחד הטיולים.
שלא כצפוי, הם לא התאהבו ממבט ראשון.
 
הייתה ביניהם כימיה מסוימת והם בהחלט התעניינו זה בזה אבל הקשר ביניהם לא כל כך עבד.  ראשית – בגלל הכובעים. הם אמנם נהנו לטייל יחד, אבל שניהם חששו להזמין את הרתם השני/ה לפגישה במסעדה, בית קפה, קולנוע או כל מקום אחר בעל תקרה – פן ייאלצו להסביר מדוע הם חובשים כובע כל הזמן.
אבל היה דבר גרוע יותר – זוכרים שרתם הייתה אלרגית לצבעי שיער? ריח המשחות שעלה משיערו הזכיר לרתם את צבעי השיער והיא לא יכלה לשהות איתו במקום אחד.
 
הסיפור היה יכול להיגמר רע מבחינתם, אבל אז ודאי לא הייתי כותב על כך סיפור לשבת... חברתה הטובה של רתם (ששמה הבדוי היה רתם) שמה לב להתאמתם ההדדית של רתם ורתם ודחפה את רתם (חברתה) להיפגש עם רתם (המדריך).
לאחר מספר נסיונות התחמקות סיפרה לה רתם (הגיבורה) על בעיית הריח (את עניין שיער השיבה רתם החברה הכירה היטב והתעקשה – בצדק – כי פרט זה לא  יטריד את רתם המדריך).
רתם (החברה) הייתה מעשית מאוד. היא פנתה לרתם (המדריך) ולאחר שיחת נימוסים קצרה ניגשה ישר לעניין.
היא וידאה שגם רתם מעוניין ברתם, ביררה (בעדינות) את מקור הבעיה שלו והציעה פתרון: בושם גברי משובח.
 
רתם (החברה) גם ניסתה לסדר פגישה בין שני הרתמים בבית קפה (או מסעדה), אבל כאן היא נתקלה בהתנגדות עזה. לבסוף הושגה פשרה – טיול רומנטי במדבר.
רתם ורתם נפגשו סוף סוף לפגישה רומנטית. רתם לא שכח להזות על עצמו כמות סבירה של בושם גברי משובח, כך שהריח לא היווה בעיה. רתם אפילו ציינה שיש לו ריח נעים.
 
השיחה קלחה והם סיפרו זה לזה את קורות חייהם עד שהגיעו לנושא הכובעים. הם הופתעו לגלות שלשניהם יש בעיה עם השיער. רתם אמר שהוא דווקא אוהב שיער שיבה והוא כבר לא יכול לחכות ליום ששיערו ילבין ולא יהיה עוד ירוק.
לכך רתם ענתה שמבחינתה כל צבע עדיף על לבן (בכל אופן לשיער) והיא הייתה מוכנה בשמחה לקבל שיער ירוק.
הם הסתכלו זה בעיניו של זה ואחרי שתיקה קצרה (אך רבת משמעות) הסירו שניהם את כובעיהם והתנשקו.
 
במקום בו הם הניחו את הכובעים צמח שיח ירוק עם פרחים לבנים בעלי ריח נעים – הלא הוא רתם המדבר.
 
מוסר השכל:  לא כדאי לקרוא לבנים ולבנות באותו שם. זה עלול ליצור בעיות בכתיבת סיפורים רומנטיים.
 
שבת שלום!
 
תודה לאום-נטע שביקשה סיפור על הרתם (זה היה די מזמן אבל בסוף הגעתי)
 
והרשומה המומלצת היא – מנתצי המכונות של המאה ה-19 ועתיד התעסוקה – בבלוג של Nimrodster
 
חוץ מזה גגג האחת פרסמה את הפרק השביעי של הסיפור ש(כמעט) אינו נגמר

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

82 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת