00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

האסופית / ל. מ. מונטגומרי

                                         הספר בהוצאה החדשה
באחד הבקרים, בשעת ביקור בספרייה, צדה עיני ספר שעל עטיפתו התנוסס השם "האסופית". למען הסר ספק נכתב למטה באותיות קטנות: "אן מהחוה הירוקה". כך שאם היה ספק, כבר לא היה כל ספק. 

"את הספר הזה" אמרתי לעצמי "את לא משאירה על המדף. את חייבת להפגש אתה שוב ומיד!"

ואכן, עוד באותו היום חזרתי להתרועע עם אן מן העיירה אבונלי שבקנדה הרחוקה. שוב חיכיתי איתה בתחנת הרכבת למתיו הביישן והטוב, דאגתי שמא תוחזר לבית היתומים, נעלבתי עד עמקי הלב כשגילברט השובב קרא לה "ראש גזר" ("גזרים! גזרים!" בתרגום הישן) ויללתי בדמעות שליש כשמתיו (שבספר נעוריי קראו לו "מתי") נפטר. נשביתי בקסמה של העלילה כאילו לא קראתי את הספר בעבר וכאילו לא זכרתי מהלכה. שוב התבסמתי מתיאורי הנוף, מזג האויר בעונות השונות, הפריחות  והרהיטים שבבתים של פעם. 
הערך המוסף של קריאתי הפעם: התובנות החדשות והבוגרות ממרום שנותיי והגעגועים לתמימות שהיתה ואיננה עוד. 
     
    משמאל - "האסופית" בהוצאה ישנה (1974) של מ. נוימן. מימין - ספר המשך בהוצאה החדשה של כתר

אמנם חיפשתי את "לוח הציפחה" שהפך ל"לוח כתיבה" פשוט ואת ה"גלמושים"  (עצי היער האופייניים לאמריקה הצפונית) לא פגשתי אבל כל אלה לא פגמו בהנאתי. שוב ליוויתי את אן בת ה-11 עד להתבגרותה. ובגיל 16 שבו אצלנו הנערות טרם סיימו את שנות הלימוד שלהן, היא סיימה בהצטיינות את ה"אקדמיה" - המכללה, ובשלה לקבלת משרת ההוראה בבית הספר שבעיירה. בתחילת המאה העשרים, בשנת 1908, בני הנוער התבגרו מהר יותר, מן הסתם ונשאו באחריות רבה יותר.

               
                   סצינה שלא תשכח: מרילה גוזרת את שערה (הג'ינג'י) של אן שנצבע בירוק....
                                       האיור בספר שבהוצאה הישנה אוייר על ידי ע. אברט

הספר הידוע כ"ספר בנות" הופיע לאחרונה, הוא וספרי ההמשך שלו, בתרגום מחודש של הוצאת כתר. אמנם יש לי געגועים לכמה תיאורים ושימושים בעברית של פעם שללא ספק העשירו אז את שפתי, אבל מבינה בהחלט שהיה נחוץ ללטשם ולשנותם ברוח זמננו. דמותה של אן, בעלת הדמיון ללא גבולות וכושר הדיבור הבלתי נלאה, לא נפגמה למרבה השמחה.

צודק יהודה אטלס בדבריו:
"היום אני משוכנע שכל מי שנערותו עברה עליו ללא הנוכחות של אן שרלי יש לו חור שחור לא רק בהשכלתו אלא גם בהומאניות שלו. ואולי הופעתה המחודשת של הסדרה היא ההזדמנות גם למבוגרים שהחמיצו להשלים את הפער. "

חשק עז התעורר בי לנסוע ולבקר באי הקנדי המופלא הזה ובמחוזות ובבתים שבאתר שהוקם לכבודה של אן מאבונלי. שם התגוררה המחברת וצאצאיה נמצאים שם גם היום. אבל בינתיים נאלץ להסתפק בתיאור ובתמונות המושקעים של הכתבה ב"מסע אחר". כאן תוכלו לקרוא גם על הסופרת .

ממליצה לכם להציץ לרשומה קסומה של איילת שהיא באותו ענין אבל מזוית יחודית.

ושאר קורותיה של אן מסופרים בספרים הבאים בסידרה:
"אן מאבונלי", "אן שרלי - הנערה מן האי", "בית החלומות של אן" ו"Aאן מהעמק הירוק".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

55 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת