00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

המצעד: 10 הקליפים הטובים ביותר

31/08/2012

אין דרך טובה יותר לשלב בין קולנוע ומוזיקה, מאשר לעשות קולנוע לצלילי מוזיקה. ווידאו קליפים חיים בעולם קטן משלהם עם חוקים משלהם, ועדיין מצליחים להיות תת ז'אנר של אומנות הקולנוע. ולכן, היום אני אנסה לדרג את 10 הווידאו קליפים הכי טובים בהיסטוריה לדעתי (אם כי אני משתמש במונח "היסטוריה" בצורה שנויה במחלוקת, שכן כל הקליפים ברשימה הם משנות ה-90 או ה-2000) ו... טוב, אני מניח שזה די מסביר את עצמו. בואו נתחיל!
רק הערה לפני כן - אפילו שאני מתרכז בערך האומנותי של הקליפ עצמו, אני עדיין מכניס את איכות השירים עצמם לשקלול, לכן אל תצפו למצוא כאן קליפים לשירים כמו "Call me Maybe" וכאלה...

כמעט נכנסו:
Coma White - מרילין מנסון
Californication - רד הוט צ'ילי פפרס
Sweating Bullets - מגהדת'
Tribute - טניישס די
Innuendo - קווין

10. The Outsider - א פרפקט סירקל

אלה שמכירים את הקליפ בטח מכירים אותו בזכות העובדה שהכוכבות שלו הן, טוב, בחורות בביקיני. וטוב, זה כן חלק מהסיבה שהוא ברשימה, אבל לא הכל. אני תמיד ראיתי את המילים של השיר בתור סיפור על כל אותם אנשים צעירים שמדרדרים (או מדרדרים את עצמם) לחלקים האפלים ביותר של החברה, ובכך יוצאים ממנה - אבל עדיין ממשיכים לעשות את הדברים שהם עושים, כי הם כבר התמכרו לזה. בדוגמה שבקליפ, נראות 4 בחורות המתכנות "שודדות הביקיני", אשר כשמן כן הן - בחורות שמצבעות מעשי שוד וביזה כשהן לבושות בביקיני לא מתוך צורך כלשהו, אלא בשביל הכיף, מה שאומר שהן פשוט התמכרו לאלימות והפקרות מינית (פשוט תסתכלו מה הן עושות לגמדי הגינה המסכנים הללו). ועד כמה שהקליפ מנסה להראות את ה"שמחה" שבעניין, אי אפשר שלא להרגיש צער על הבנות האלה, ודרך הבימוי והסצנריואים המוטרפים שבקליפ אתה יכול לראות באמת לאן החברה שלנו מתדרדרת. נכון, אפשר לומר שהקליפ טיפטיפונת שוביניסטי בכך שהוא מציג רק את התופעה הזאת רק בקרב נשים (ועוד בלבוש כזה), אבל זה רק גורם לו יותר להיראות כמו טריילר לסרט טראש מהנה ובוטה בדיוק כפי שאפשר לצפות ממשהו שיצא מהמוח של מוזיקאי כמו מיינראד ג'יימס קינאן. העובדה שהוא מטופש אך מקורי ומורכב אך מהנה, הופכת לאותו לבהחלט ראוי להיות כאן.

9. Tonight, Tonight - הסמאשינג פאמפקינס

בחיי שזה היה הדבר היחיד שעבר לי בראש כשצפיתי ב"הוגו". אם אתם לא מבינים למה הכוונה, אז ככה: ב"הוגו" יש הרבה אזכורים לסרט האילם, "מסע אל הירח" שיצר ג'ורג' מלייס בשנים הראשונות של המאה ה-20, ונחשב לסרט העלילתי הראשון בעולם. מאה ומשהו שנה אחר כך, להקת הסאמשינג פאמפקינס השתמשה בסרט כמקור השראה לקליפ שלהם לשירם "Tonight, Tonight". בהתאם לכך, הקליפ מעוצב כולו בהשראת הסרט האילם ההוא וסרטים אחרים מתקופתו - תפאורות קרטון, עיצוב מד"ב-של-המאה-ה-19 (סטימפאנק), צבע שנראה כאילו מדובר שבסרט שחור-לבן שפשוט ציירו על הפילם שלו (ככה באמת היה עם הסרט המקורי), איכות צילום ירודה במכוון, ואפילו הכלים של חברי הלהקה (תופים, בס וגיטרה) הוחלפו למקביליהם מהמאות הקודמות. ביחד עם העלילה של הקליפ, שהיא קיצור ל-3 דקות של הסרט המקורי (2 אנשים טסים לירח, יש שם חייזרים, ביי), זה הופך את הקליפ לבאמת קסום, מרגש ועצום בגודלו, שממש מצליח להכניסך לעולם שלו בצורה נפלאה, ועושה באמת תחושה נעימה אך מרתקת ומסתורית בו זמנית. להקת הסמאשינג פאמפקינס נחשבים לאחת מחלוצי האסכולה של "קליפ הוא אומנות" (מי חשבתם, ליידי גאגא?) והקליפ הזה מוכיח למה.

8. Pretty Fly For a White Guy - אופספרינג

להקת הפאנק אופספרינג כתבה שיר על משהו שעולה לי - ולעוד רבים אחרים, אני מניח - על העצבים: אנשים שמעמידים פנים שהם מישהו אחר. במקרה הזה, הם צוחקים על תופעת ה-Wigers (שילוב של המילים White ו-Niggers), אותם ילדים לבנים שמנסים להתנהג כמו גנגסטרים/ראפרים שחורים או היספנים (*אהמ* אמינם *אהמ*) ובכך רק גורמים לעצמם להיראות מטומטמים וחסרי דעה עצמית. בהתאם לכך, הקליפ מציג את סיפורו של נער יהודי לבן אשר מנסה לשמוע ראפ, לרקוד ברייקדאנס, לנהוג במכונית פתוחה וכל השטויות האלה, אבל רק עושה מעצמו צחוק בעיניהם של אלה שהוא מנסה להרשים. הקליפ, מלבד היותו יצירתי, משעשע ברמות פליליות, מכיל פארודיות רבות על תרבות הראפ וההיפ הופ שה-Wigers מנסים לחקות, וערוך בצורה נהדרת לצלילי השיר הקצבי והבועט הזה.

7. Jeremy - פרל ג'אם

הקליפ הזה כבש את ארה"ב בשנת 91', ומסיבות טובות... או שלא. השיר "Jeremy" של פרל ג'אם נכתב בהשראת פרשה שזיעזעה את האומה, ובה ילד דחוי ולא פופלארי בשם ג'רמי דל התאבד לעיני הכיתה שלו. הקליפ אכן מציג את דמותו של נער שההורים שלו מתעלמים ממנו, התלמידים בבית הספר מתנכלים לו, והוא אוהב להתבודד ביער, אך יום אחד בא לכיתה ויורה בעצמו לעיני "חבריו". זה היה יכול להיות קלפי ייחודי בפני עצמו, אבל חברי הלקה השתילו בקליפ דברים כמו שימוש מחאתי בהצגת דגל ארה"ב, כיתובים וציורים רבים שמדגישים את הצרות הנפשיות העוברות על הילד ועוד שלל הברקות בימוי דברים שקשה להסביר במילים ועדיף שפשוט תצפו בקליפ בשבילם. העובדה שהוא היה כל-כך ישיר וריאליסטי אומנם גרמה לאיסור על שידוריו בשעות מסויימות ושהלהקה נמנעה מהלכין עוד קליפ במשך 7 (!) שנים, אבל העובדה הזאת היא גם מה שהפכה את הקליפ לכל כך אגדי. הוא באמת ריאליסטי, כבד ולא עושה פשרות לאף אחד, ואיכשהו עדיין מצליח להיות קצבי ועוצמתי כמו השיר, ועל כן, הוא הרוויח את המקום הזה ביושר.

6. Knights of Cydonia - מיוז 

השיר "אבירי צידון" של מיוז קיבל פשוט התאמה מושלמת לעצמו בקליפ שלו. המוזיקה של השיר שואבת הרבה מפסקולים של מערבונים ומוזיקה לטינית, ועדיין יש בו את הגיטרות והכליפ האלקטרוניים הנותנים לו תחושה עתידנית. על כן, הקליפ בעצם מבוסס על ז'אנר בשם "מערבוני חלל", שבו משולבים דברים כמו אקדחי לייזר עם מסבאות מערביות וכאלה. הקליפ מציג לנו סיפור על אהבה, בגידה ואקשן רב על רקע עיירת סְפר מדברית בחלל החיצון, וכך השיר בעצם הופך להיות הפסקול של סרט קצר בן שש דקות, ומן הסתם, השילוב בין שיר אפי עם עיצוב ועלילה אפית הם פשוט דבר בלתי ניתן לעצירה - ואכן מדובר באחד הקליפים הכי אפיים בהיסטוריה. אני לא אחפור יותר מדי, פשוט תראו אותו ותבינו.

5. Freak on a Leash - קורן

אני לא חושב שלקליפ הזה יש משמעות או עומק כלשהו, אבל לעזאזל, הוא כזה מגניב. הקונספט שלו הוא שמסיבות שונות, כדור אחד נורה מאקדח אחד, ופשוט עף לו בקו ישר, לא משנה מה הוא הורס בדרכו - בקבוקים, מנורות, מגלשות, קירות, וניירות, ואיכשהו לא פוגע באף יצור חי, אפילו שכל פעם הוא מגיע ממש משמ קרוב לעשות את זה. שוב, אולי יש לזה משמעות וזה אומר משהו, אבל אני לא מצאתי אותה. בדרך כלל אני פשוט רק שם לב לוויוזאליה המדהימה של הקליפ ולאווירה שתואמת לחלוטין את הגישה המלולכת והעצבנית של קורן, ופשוט נהנה. ממליץ גם לכם לעשות כמוני.

4. Empty Walls - סרג' טנקיאן

ומקליפ בלי עומק, לקליפ עם. הוא מציג את הזמר סרג' טנקיאן (שנראה כאן כמו ווילי וונקה ערבי) מופיע בפני חבורה של ילדודס בגן חובה, ובאותו זמן מתחילה להתפתח מלחמה בין הילדים. וב'מלחמה אני לא מתכוון למשיכה בשערות, אלא למלחמה הארדקור. ילד אחד מפיל לילדה מגדל קוביות, היא לוקחת אקדח מים ויורה בו. לאט לאט זה מתפח למלחמה כוללת אשר המשתתפים בה לא בוחלים באמצעים כדי להשמיד את יריבם, בין אם זה הסתערות מותך בריכת כדורים, שימוש בספריי שלג, והרס מוחלט של אותם בתי צעצוע שילדים אוהבים לשחק בהם וכו' וכו'. בזמן שכל מרחץ ה"דמים" הזה מתרחש, בחות נערכת הלוויה של חייל אמיתי... רק הפרמיס הזה אמור להסביר לכם למה זה קליפ מעולה, אבל באמת עדיך שתראו את זה. גם כי השיר מצויין ומושר על ידי אחד הזמרים והיוצרים הטובים בעולם, אבל גם כי נורא קשה להעביר כל-כך הרבה משמעות וביקורת בקליפ כל-כך מינימליסטית, אז פשוט תראו.

3. Until it Sleeps - מטאליקה

יותר מכל הקליפם ברשימה, האחד הזה פשוט פאקינג מפחיד אותי. השיר עצמו כבר מקריפ ומצמרר בחלקלקות והשקטות שלו, אז למה לעזאזל לתת לו משמעות חדשה באמצעות שדים ומפלצות? כי זה מעולה. השיר מספר על יחסיו של סולן הלהקה ג'יימס הטפילד עם אביו הכומר ושיחותיהם על חטאים ויצרים, ולכן הקליפ מתהדר בהצגה של של הרבה סוגיות ואימג'ים מהתנ"ך והברית החדשה - שדים, מפלצות, השטן, אדם חווה והנחש בגן עדן ודברים דומים שרובם לוקחים השראה מגן התענוגות הארציים, איורו המפורסם של הצירי ההולנדי הירונימוס בוש, וכולם משתלבים בצורה נפלאה עם המילים והאווירה של השיר. העיצוב של הקליפ מטריד, מפחיד ובאמת זכיר, ועושה צער גדול שהבמאי שלו, סמואל באואר, לא הפך להיות במאי קולנוע כמו שבמאי קליפים אחרים עשו (תלוי אם אתם מחשיבים את הרימייק ל"סיוט ברחוב אלם" לקולנוע איכותי...). וכמובן, הוא מרוויח כמה נקודות רק על עצם היותו קליפ של מטאליקה, כי מטאליקה זה טוב.

2. Paranoid Android - רדיוהד

קליפ כה דוחה אבל כה מגניב ומושך את העין לא ראיתי מזמן. האנימציה מגעילה, העיצוב דוחה והדברים שמראים בקליפ פשוט מחליאים, אבל איכשהו זה עדיין מצליח להיות ממתק לעיניים ולמוח. גם השיר הוא הרי מדכא ומנוכר אך גם מרגש, כך שזה לא מפתיע שגם הקליפ שלו מאופיין בקוטביות כזאת. מדובר בקליפ מטורף על כל הראש שאין בו אפילו טיפה אחת של היגיון, אבל איכשהו עדיין יש בו מעין תחושת של עוקצנות וסאטירה (אם כי לא ברור על מה בדיוק) והוא מצליח לתפוס במאת האחוזיים את האופי הסוריאליסטי של השיר בפרט ושל הלהקה בכללי. אני אומר לכם, אפילו שזה קליפ באנימציה זולה הוא באמת לא מתאים לכל אחד, כך שגם אם לא תאהבו אותו, לפחות תבינו למה הוא כזה מיוחד לדעתי.

1. Black Hole Sun - סאונדגארדן

למה דווקא הקליפ הזה? כאילו, כל הקטע שלו שזה שיש בו אנשים שמחייכים בצורה מפחידה. זה נכון, ואני לא יודע אם הייתי בוחר אותו בנסיבות אחרות, אבל זה פשוט אחד הקליפים למוזיקה טובה הראשונים שראיתי. ובגיל 8, אין ספק שדבר כמו זה פשוט תופס לך את העין. עד היום כשאני שומע את השיר, אני לא יכול שלא לחשוב על העיצוב, האפקטים והאירועים המתרחשים בקליפ, הם פשוט בלתי נפרדים מבחינתי מהמנגינה והמילים. זה לא דוחה כמו "פאראנואיד אנדרואיד", אבל זה עדיין מטריד אך מושך באותה מידה. המראות של הקליפ תמיד תוקפים אותי בצורה מוזרה ומהנה בו זמנית, ואפילו שאני לא יודע את המשמעות שלו, אני עדיין מחפש אותה כל פעם מחדש, ולעזאזל, אם פאקינג קליפ מצליח לעשות לך את זה, זה אומר שהוא טוב. ותכלס, אני יודע שזה לא הטיעון הכי טוב, אבל את כל הרשומה הזאת היה קשה לכתוב, אז אני שוב ממליץ שפשוט תצפו בקליפ, ואז תבינו למה הוא הכי טוב בעולם, לפחות לדעתי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת