00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

הסבר חדש לשואה: טעות בדיקציה

21/05/2012

 

השואה הייתה ארוע מטלטל עבור יהודים בכל רחבי העולם, חילוניים ודתיים כאחד. החילוניים הזדעזעו מכך שגרמניה הנאצית הייתה מוכנה להיפטר מרבים מיהודיה החילוניים שהשתלבו בחברה וניסו להשיל מעליהם את סממני הדת. זו הייתה סטירת לחי מצלצלת בפניה של החילוניות, אך המכה הכואבת יותר פגעה בדתיים: אלו הוצאו להורג בדיוק כמו החילוניים, על אף אמונתם באל שהיה אמור להגן עליהם.

קל תמיד לתרץ את קיומו של הרוע בעולם, כל עוד הוא אינו פוגע בך. מותם של אלפי ילדים באוגנדה אינו גורם לנו לתהות לגבי קיומו של אל חנון ורחום, או ההיגיון שמאחורי מעשיו. רק כאשר הרוע פוגע בנו, אנו מתחילים לחשוב מחדש על משמעותו. ואכן, דתיים רבים ששרדו את השואה החליטו שאלוהיהם נטש אותם וחזרו בשאלה. ואולי זה הביטוי הנכון, מכיוון שהם חזרו בשאלה עקב השאלה הגדולה והכואבת כל-כך – "כיצד היה יכול אלוהים לתת לשישה מיליון יהודים להירצח?"

ובכן, בחודש האחרון התקבלה התשובה.

הרב עובדיה חן פרסם בזמן האחרון במדור יהדות בערוץ 7 (ערוץ החדשות של המגזר הדתי, חרדי-לאומי וחרדי) את ההסבר המלא לכך שהאל נמנע מלהתערב בשואה. הסיבה פשוטה: הוא לא שמע את התפילות. לא בגלל שלא היה מאמץ גדול להתפלל, אלא בגלל שהתפילות לא נוסחו נכון, ולכן גם לא הגיעו ליעדן. הבעיה בניסוח, למקרה שתהיתם, הינה שהמתפללים האשכנזים אינם מבטאים את האותיות בתפילה כתקנן, ואינם מבדילים בין האות א' לאות ע', ובין ח' ו- כ' וכן הלאה.

כהוכחה לרעיון זה, מביא הרב חן את דבריהם של שני 'ענקי עולם שחיו בימי השואה', כדבריו, ושניהם "תמהו מה באמת הסיבה שלא התקבלו התפילות". אחד מהם, הגאון רבי צדקה חוצין, דרש "מדוע כל התפילות והזעקות לא נענות ומליוני יהודים מובלים בעוה"ר כצאן לטבח, והסיק מפני שאין מבטאים את האותיות כתקנן..."

זוהי השקפת עולם מרתקת, בעיקר מכיוון שהיא מביאה לשלילה מוחלטת של רעיון 'אל חנון ורחום'. זהו אינו אל טוב, אלא מורה ללשון. ואם תיכשלו אצלו ולא תבדילו בין א' ל- ע' ובין שווא נח ושווא נע, הוא יהרוג אתכם ואת כל בני משפחתכם, כולל הילדים הקטנים אשר טרם ידעו טעם חטא או מלות תפילה. האל הופך להיות במקרה הרע פדאנט קיצוני בענייני לשון. חשבתם שרק מעשים רעים גוררים את חרון אפו של האל? טעות! גם שגיאה בהגייה. 

במקרה הטוב, הופך האל לפי פרשנות זו למכונת מזלות: לרובוט שמקבל מטבע שמעוצב בדיוק בצורה הנכונה, ונותן בחזרה נסים והצלה. אין מחשבה, אין רגשות. או שאולי האל חש צער עמוק על בניו, אך יודע שידיו כבולות. כיצד יוכל לעזור, כאשר הם אינם מבטאים את ה- א' שלהם נכון? נכון, הוא כל-יכול, אבל תבינו אותו. א'. ע'. גם אתם מתעצבנים כשאתם שומעים מישהו ברחוב מתבלבל בין השתיים.

החילוני הנאור השומע הסברים מסוג זה, אינו יכול שלא להניד ראשו באכזבה לנוכח ראיית עולם מצומצמת כל-כך. טעויות דקדוק? מזה מוטרד האל? אלא שההיגיון של עובדיה חן נטול רבב. אחרי הכל, אלוהים נכנס לחמת-זעם רצחנית כאשר יהודים אינם חותכים את איברי-מינם למענו, או כשהם אינם מתפללים לו שלוש פעמים ביום עם רצועות עור של פרה על היד ועל המצח. למה שטעויות בדקדוק יהיו יותר או פחות הגיוניות כגורם לעצבים? 

לא פחות מופלאה מכך העובדה שהרבנים אליהם מתייחס עובדיה חן בדבריו, מוגדרים כ- "ענקי עולם" וגאונים. דבריהם וכתביהם נלמדים על-ידי בני-ישיבות ברחבי הארץ, ומצוטטים היטב. בדרך-כלל לא במקומות בהם חילונים יכולים לשמוע, מסיבות ברורות.

זהו רק הסבר אחד מני רבים לשואה, כמובן, ואני נוטה להאמין שרק חלק קטן יחסית מהמגזר הדתי מקבל אותו, במיוחד בשל ההשלכה שיש לו על דמות האל. יותר מכל, ההסבר מעיד על הדרך בה הפכו מגזרים וחצרות מסוימים ביהדות לעובדי הפולחן, ולא לעובדי האל. הם סוגדים לטקסים ולפולחן: לקיים כל מצווה בדיוק כהלכתה, מבלי לחשוב על הדרך בה התהוותה ועל הרעיונות שמאחוריה. הטקסים הם החשובים, ולא הכוונה. האל הופך לרובוט עם פילטרים על האוזניים, ולא לישות תבונית עם רצונות משלה. הוא אינו יכול להגיב או אפילו לשמוע, אלא אם הטקס מנוהל בדיוק כפי שראוי ונכון, מילה אחר מילה... ועכשיו גם אות אחר אות.

אז בואו נעזור לו, כולנו ביחד, ולעזאזל עם חוק גודווין:

ש. י. ש. ה.  מ.י.ל.י.ו.ן.  י.ה.ו.ד.י.ם.

שומע?!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת