00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

המלצה על ספר-נפש הומיה /רם אורן

 

        

                                  

 

כל עוד בלבב פנימה                                                   

נפש יהודי הומיה... (נפתלי הרץ אמבר)

מי מאיתנו לא מתרגש לשיר את ההימנון בטקסים או במעמד מרגש אחר??...אבל יש לי משום מה הרגשה שאף אחד לא באמת חשב אי פעם, איך קורה שמשורר אלמוני, ששיריו לא מוכרים לנו, נבחר להיות מחבר ההימנון שלנו?? אם שיר של ביאליק היה נבחר, זה יכל להיות מובן..כי הוא נחשב למשורר הלאומי, אבל נפתלי אימבר, מי הוא?? מה אנחנו יודעים עליו? מסתבר שבעצם כלום! מה שמפתיע זה שלמרות שאנחנו מסיימים כל טקס חשוב ומרכזי בארץ עם מילות השיר שחיבר...אף אחד לא טרח לספר לנו, או ללמד עליו בבתי הספר. אז כשסופר כמו רם אורן מחליט לכתוב עליו ספר, ראיתי את זה כהזדמנות מצויינת לקרוא ולהכיר קצת יותר את דמותו של משורר ההימנון...

את הסופר רם אורן אין צורך להציג בפניכם. להבדיל מנפתלי אימבר...אין אחד בארץ שלא מכיר אותו. סופר שמצליח לכתוב ולהוציא לאור ספר חדש כל שנה בערך. גם לא אתחיל להלאות אותכם עכשיו עם כל מיני עובדות היסטוריות על כל קורות השיר, מהיום שאימבר חיבר אותו ועד שהוא הפך להימנון. את זה תוכלו לקרוא בויקיפדיה בעצמכם. אציין רק עובדה חשובה שקרוב לוודאי רובכם לא ידעתם...שהשיר הזה בעצם היה ההמנון הרשמי של התנועה הציונית. החל מהקונגרס ה-6 שהתקיים בשנת 1903, שבו שרו את השיר לראשונה ועד לקונגרס ה-18, זה כבר הפך למסורת וכשהוכרזה מדינת ישראל ב-1948, הוא הפך להימנון הרשמי של מדינת ישראל. 

עד כאן לגבי ההימנון, אבל לא על זה רציתי לספר...רציתי לשתף אותכם בחווית הקריאה שלי מהספר. קודם כל חשוב  שתפחיתו ציפיות...כי כבר קראתי ספרים הרבה יותר מרתקים ממנו. אין בו ממש עלילה שמתפתחת וסוחפת, ששואבת את הקורא לתוכה, והוא גם קצת אנמי לטעמי לפחות בתחילתו. אבל!! וזה אבל גדול...למרות זאת, אם מתגברים על זה ומתקדמים, אז מצליחים להנות. זה ספר שחשוב לקרוא אותו לדעתי. הוא מביא איתו חתיכת פרק בהסטוריה בצורה קלילה וקולחת בהמשך. לא מדובר באוטוביוגרפיה. כפי שכתוב בתמצית על גבי הספר, זהו רומן היסטורי בין המשורר נפתלי אימבר לבין אליס, אשתו של סופר, חבר פרלמנט בריטי, לורנס אוליפנט, שהיה דמות ידועה ומוכרת (מסתבר) בארצנו באותם זמנים, תקופת המאה ה-19, תקופת העלייה הראשונה. מה שמאפשר לנו גם לטעום "על הדרך" קצת רקע על החיים של הישוב היהודי בארץ באותה תקופה, וחושף עבורינו פרטים חשובים שלא היו ידועים לנו. אותי אישית היה מעניין לדעת אם זה היה מגמתי להסתיר את זה מאיתנו כל השנים. כמו בספריו התיעודיים הקודמים של רם אורן (השבועה, ימים אדומים), גם כאן הספר הוא פרי מחקר מקיף (בישראל, בריטניה וצרפת).

בהמשך הספר קולח וזורם ואפשר לסיים אותו מהר מאוד, וגם לאלו שלא נמנים עם קוראיו הנאמנים של רם אורן, הוא יכול להתאים...במיוחד אם הם יוצאים לטיסה/חופשה קצרה...מעניין איך אתם תחוו את דמותו של המשורר שתכירו? אני אישית חייבת להודות שזו היתה בשבילי חווויה ספרותית להתוודע לדמות כל כך מפורסמת מצד אחד, ומצד שני, דמות שלא נלמדה בבתי הספר בשיעורי ספרות, למרות שמדובר במשורר שכתב את ההימנון שלנו. מה שלא הפתיע אותי, זה לגלות את דמות המשורר הקלאסית. נפשו של אומן מיוסרת בדרך כלל והוא נחווה לעיתים כתמהוני ומוזר. גם במקרה של נפתלי אימבר כמו גם אצל משוררים ידועים אחרים ושאר אנשי רוח, הקושי להתפרנס מהכתיבה אילץ אותם לחיות בדוחק ולהיתמך ע"י ספונסרים.

אז אם תשאלו אותי "למה התכוון המשורר"? לא בטוח שתהיה לי תשובה בשבילכם, אבל אם אתם סקרנים איך נראו חייו של משורר ההימנון שלנו, תקראו בעצמכם...

מה שבטוח אני אמשיך לעמוד זקופה וגאה בשירת התקווה, גם אחרי שקראתי את הספר!..

קריאה מהנה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

59 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת