00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן המורה

המורה העברי, מודל 1928

17/05/2012

הנה כמה ציטוטים מספר אודות החינוך העברי בארץ-ישראל, שנת ההוצאה תרפ"ח, המתייחסות לדמות המורים העבריים של אותן השנים. הוספתי כמה הערות בצבע אדום על הציטוטים הללו:

 

 

"הוא הוא הגורם הראשון במעלה להתפתחותה של תרבות מתחדשת, והוא הטובע את חותמו עליה וקובע צורתה"[1].

ומי הוא הגורם הראשון בהתפתחות תרבותנו היום? ג'קי מהאח הגדול?

 

"נקל להבין, שהמורה הוא כמעט הכל, ובו ובעבודתו תלוי במידה מרובה מעמדו התרבותי של הדור הגדל בארצנו"[2].

האם ניתן להגיד זאת על המורים היום? האם אנחנו איבדנו את יעודנו? האם נכנענו לקשיי היומיום ושכחנו את התפקיד המיוחד שלנו? מנקרת לי בראש אמירה של ד"ר אסתר יוגב, רקטור סמינר הקיבוצים על כך שהמורים הם כח אינטלקטואלי חשוב אך הם "נכנעים להביטוס". מנסיון, זה כל-כך קל. הלחץ של מערכת החינוך הוא כל-כך כבד, כל-כך רומס כל חלקה טובה וכל תקווה שקשה לראות קצת מעבר ליומיום המשתק. נפגשתי לא מזמן עם חבורה של מורים צעירים, המשתתפים בפרוייקט מיוחד להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראה. חשבתי שאפגוש מורים בעלי חזון, צעירים ובעלי השראה, אבל נוכחתי לדעת שהם כבר מלמדים שנה או שנתיים ולכן ראשם עסוק בעיקר ב"איך להעביר את החומר" ו"איך להכין לבגרות" ו"איך להחזיק כיתה". התעצבתי מאד.

המחבר מדבר על המורים בעבר: "השם מורה בכלל היה מעורר ציור של אדם החי בד' אמות של הלכה חנוטה, בטלן תלוש וקרוע לגמרי מן החיים."[3]

ראו בנושא זה את השיר שפרסמתי פה פעם.

על המורה הארצישראלי: "אדם מפותח הוא, רחב אופקים, קורא ותיק בספרות העברית, ועל הרוב גם בספרות לועזית, מבוגר, הוגה ומתייחס בכובד ראש אל החיים ואל אומנותו"[4]

טוב, כדי לקצר נגיד שחלק (כל אחד יגדיר איזה חלק) מהמורים היום הם בדיוק ההיפך מהתיאור הזה: לא רחבי אופקים, לא קוראים בספרות (לא העברית ולא הלועזית), חלקם לצערי לא מתייחסים בכובד ראש לעבודתם ובוודאי שלא אל החיים. רבות יותר השיחות על מה קרה אתמול בהישרדות מאשר מה קרה אתמול בממשלה. מחליפים יותר מתכונים מאשר דעות ורעיונות.

המחבר מתאר אסיפת מורים שהתרשם ממנה מאד בתל-אביב: "שהיא המטרופולין של האינטליגנציה העברית, במקום שבו התכנס מספר הגון של מורים מפורסמים."[5]

אני רוצה להתעכב על ההגדרה "מורים מפורסמים". האם יש מורה שהאדם מהשורה יוכל לנקוב בשמו היום? (חוץ משני ליצנים שרק מוציאים שם רע לדמות המורה), האם יש בינינו כאלה שהם משכמם ומעלה עד כדי כך שיהיו ל"סלבס" של היום? מדי פעם מבליח סיפור יפה או מבצע נחמד להעלאת קרנו של המורה אבל מכיוון שהציבור אינו מוכן לקבל את המורים כדמויות לחיקוי, זה לא ממש תופס.

המורה של המדינה 2012

"ובערים יש מספר גדול של מורים העוסקים עם הציבור ואצים כל ימי חייהם ולילותיהם אל אספות, ומתערבים בריבי המפלגות יותר מן הראוי, ועל ידי כך מתקפחת הוראתם."[6]

המחבר רואה בכך בעיה, אבל הלוואי שהמורים היום היו פעילים פוליטיים יותר. אנחנו הרי מפחדים מכל מילה בעלת משמעות, כל אמירה ערכית או פוליטית מפחד ההורים וההנהלה. סיפר לי מורה צעיר שקיבל טלפון זועם מאמא אחת על כך שהוא מלמד על התוצאות של מלחמת ששת הימים. לא עזרה לו העובדה שזו תכנית הלימודים. האמא כבר הייתה בדרכה לראש העיר.

"מצבו החומרי של המורה אינו טוב ביותרמשכורתו של המורה בדרך כלל היא נמוכה"[7]

הנה, יש דברים שלא משתנים.

"אילו היו מקבלים את שכרם המועט בזמן, היו מסתפקים במה שיש להם ולא היו קובלים, אך העיכובים התדירים בתשלומים הם מקור כל צרותיהם."[8]

מצאנו נקודת אור בהשוואה לשנת 1928. אצלנו לפחות מקבלים את השכר בזמן.

אני מקווה שלא התייאשתם. במקום לראות את הפער בינינו המורים היום לבין המורים של היישוב היהודי, בואו ננסה להיות כמותם ולתפוס את המעמד הראוי לנו בחברה הישראלית. היא לא זקוקה לנו פחות משהייתה בשנות העשרים של המאה הקודמת.



[1]צ. שרפשטין, החנוך בארץ-ישראל, עגן, ניו-יורק, תרפ"ח, 16.

[2]שם, 17.

[3]שם, 18.

[4]שם, 19.

[5]שם, 20.

[6]שם, 24.

[7]שם, 25.

[8]שם, 26.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יומן המורה אלא אם צויין אחרת